ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- בראשית
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- תשובה
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
חנה בת חיים
חז"ל מלמדים אותנו כי "תשובה קדמה לעולם" וז"ל המדרש:
"ילמדנו רבינו כמה דברים קדמו למעשה בראשית, כך שנו רבותינו שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, אלו הן כסא הכבוד, והתורה, ובית המקדש, ואבות העולם, וישראל, ושמו של משיח, והתשובה , ...והתשובה מנין שנאמר (שם תהלים צ) בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (תנחומא פרשת נשא סימן יא ד"ה ילמדנו רבינו).
הראי"ה בספרו קטן הכמות ורב האיכות "אורות התשובה" מרחיב מאוד בהסבר הרעיון כי התשובה איננה תלויה במציאות החטא ויש לה מעמד עצמאי גם קודם לו ואפילו קודם להתגשמות ההוויה בפעל.
לעומת זאת בתהליך התשובה בפעל, השלב הראשון חייב להיות הכרה בחטא. ננסה באמצעות דיון במעשיו של קין להבין את המשמעות העמוקה של ההכרה בחטא.
על הפסוק "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" (בראשית ד' טז) שואל המדרש:
"מהיכן יצא"? ומתרץ שלשה תירוצים "רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה, רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא ..וכמרמה בבוראו, רבי חמא. בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח..., פגע בו (בקין) אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי" (בראשית רבה פרשה כב ד"ה יג ויצא קין).
לפי שתי הדעות הראשונות קין לא הכיר בחטאו וממילא לא שב בתשובה. לעומתן לדעת רבי חנינא בר יצחק, סופו של התהליך היה בשמחה הגדולה שמביאה הסליחה למי שחזר בתשובה. על תביעתו של הקב"ה "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" עונה קין בהתחמקות שיסודה בשקר "וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"?! (שם, שם ט). לאחר הטלת העונש פונה קין שוב אל בוראו ומכריז " וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְדֹוָד גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד' יג).
כנראה שהמחלוקת במדרש תלויה בשאלה כיצד לפרש את דבריו.
רש"י שפירש "בתמיה, אתה טוען עליונים ותחתונים, ועוני אי אפשר לטעון" מסכים כנראה עם הדעות הראשונות במדרש. ההדחקה וההתרסה משמשים כלי בידיו של החוטא שאיננו מכיר בחטאו. לעומתו "אבן עזרא" מפרש "על דעת כל המפרשים שהודה בחטאו" (שם) ומסכים עמו הרמב"ן וז"ל: "והנכון בפשט שהוא וידוי. אמר, אמת כי עוני גדול מלסלוח" (שם). ההליך שעבר קין מלמדנו כי ההכרה בחטא איננה רק הכרה בעובדות. זו איננה מספיקה כי גם אם יש הסכמה על הפרטים, יש אפשרות לנסות ולהתחמק. ניתן לכאורה לטעון טענות הרבה. כגון: "הצד השני אשם", "אי אפשר לתקן",לכאורה אפשר אפילו לטעון כי הבורא יכול לסלוח גם ללא תשובה. המכנה המשותף של כל הטענות הוא אי לקיחת אחריות וממילא אין כניסה להליך של תיקון שהוא המשמעות הפנימית של "חזרה בתשובה".
דווקא בפרשת בראשית העוסקת בבריאת העולם בידי הקדוש ברוך הוא, מודגש הרעיון כי האחריות מוטלת על כתפיו של האדם. העולם נברא חסר. האדם יכול להמשיך בתהליך ולקלקל עוד ועוד ח"ו. אבל האדם יכול להצטרף אל הבורא, לנצל את העובדה שהתשובה קדמה לעולם, ולהיות חלק מההליך של תיקון עולם במלכות שדי.
הבה נתפלל כי גם בתחומי חיים נוספים ההתנהגות הנורמטיבית תהיה לקיחת אחריות. כך תהיה, עיקר דאגתם של מקבלי החלטות נתונה לאבטחה כי לא תהיינה תקלות ולא להבטיח כי במקרה של תקלה ח"ו, האחריות לא תוטל על כתפיהם.
זו אחת ההחלטות החשובות לפני שמתחילים שוב מ"בראשית".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.

אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.












