ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- הלכה מחשבה ומוסר
- אמונה וחסידות
- יסודות האמונה
- הלכה מחשבה ומוסר
- עבודת ה', מצוות ותשובה
- אהבת ה'
שרת המדיה מוקדש על ידי משפחת גרין לעילוי נשמת יקיריהם
התורה האלוקית לא מכוונת את האדם לעבוד את ה' בסיגופים. התורה מצווה אותנו לעבוד את ה' בכל כוחות הנפש, ובכל כוחות הגוף, לא להעדיף כח אחד על משנהו. אם אדם נוטה לצד אחד זה בא על חשבון הצד השני. מי שיש לו כוחות גופניים חזקים, מי שיש לו כח תאווה מופרז, נחלש אצלו כח המחשבה, וכן להיפך. תקיפות מופרזת מחלישה את הרצון הטוב להיטיב, טוב לב בא על חשבון התקיפות במקום שהיא דרושה. אם אדם גופו חלש וירבה בצומות, אין זו עבודת אלוקים כי אם להיפך. החלש דוקא צריך לחזק את גופו כדי שהוא יוכל לעבוד את ה' בשלמות, הסתפקות במועט שגורמת לעצבות ולחוסר מרץ, לחוסר הרחבת הדעת בעבודת ה' - הסתפקות במועט כזו אינה עבודת ה' נכונה. מי שיש לו תאוות מופרזות אכן צריך לבלום או תן ולעדן אותן. ומי שחלש - אדרבא, הוא צריך לחזק את כוחותיו ולא לדכא אותם.
כללו של דבר, אומר החבר למלך כוזר: שלושה הם יסודות עבודת האלוה על-פי תורתנו: היראה והאהבה והשמחה. בשלושה כוחות אלו צריך להתקרב אל ה'. היראה בדברים הראויים והשמחה בדברים הראויים. בכניעה בימי התענית לא מתקרבים אל ה' יותר מאשר בשמחה בשבתות ובימים טובים, אם השמחה באה מתוך מחשבה וכוונה.
שמחה במצווה עצמה, מתוך אהבה לה' המצווה עליה ומתוך הכרת הטובה שהטיב ה' בה כאילו אדם קרוא לבוא לבית ה' להיות אוכל על שולחנו, שהרי זהו עניין הימים הטובים והעלייה לרגל לביהמ"ק בהם. והשבת אף היא יום שמחה, יום קדוש, הקדושה באה לביתנו, זוכים אנו לארח כביכול את הקב"ה בביתנו. השמחה בימים אלו, השמחה של שבת וימים טובים היא עבודת ה' נפלאה.
ואומר החבר: ואם בשמחת המצווה יתלהב האדם וישמח ויעלוז עד שיזמר וירקוד, הרי זו עבודת ה' שעל ידה דבק ה אדם בה' יתברך. את המינון הנכון בין היראה ובין השמחה לא השאירה התורה בידי אדם, אלא התורה קבעה זמני שבת וימים טובים, זמני מנוחה וזמני עבודה, שנת השמיטה והיובל וכל אלו הם זכר ליציאת מצרים וזכרון למעשה בראשית, נמצא כי בעצם שמירת השבת וכבודה, יש בזה הודאה ברבונו של עולם, הובאה שברא הקב"ה את עולמו בששת ימים וביום השביעי שבת. אם כן, שמירת שבת מקרבת איפוא את האדם אל הקב"ה יותר מן התפילות המרובות, הנזירות והסיגופים.
יסודות האמונה (52)
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
35 - המידות הן היסוד לקיום המצוות
36 - האיזון במידות באהבת ה'
37 - תכלית השמחה בקיום המצוות
טען עוד
הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א
ראש מוסדות ישיבת בית אל, לשעבר רב הישוב בית אל, מייסד ערוץ 7. מתלמידיו הקרובים של מרן הרצי"ה זצ"ל
לקורות חייו המלאים לחץ כאן.
עולת ראי"ה - הרב זלמן מלמד "לפיכך", "ולשבחך", "ולפארך", "ולברך ולקדש", "ולתת שבח"
עולת ראיה – קריאת שמע זוטא
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
