ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
חז"ל דנו בסוגיא זו במסכת קידושין. נביא את הדברים, נפרש ונדון בהם: במשנה מצינו:
"הנושא אשה כהנת, צריך לבדוק אחריה ארבע אמהות שהן שמנה.... אין בודקין לא מן המזבח ולמעלה, ולא מן הדוכן ולמעלה, ולא מן הסנהדרין ולמעלה. וכל שהוחזקו אבותיו משוטרי הרבים וגבאי צדקה - משיאין לכהונה ואין צריך לבדוק אחריהן. ... רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: אף מי שהיה מוכתב באסטרטיא של מלך" (דף עו ע"א).
ובסוגיא (שם ע"ב) מבררת הגמרא את דעתו של רבי חנינא בן אנטוניוס: "אמר רב יהודה אמר שמואל: בחיילות של בית דוד (שהיו באים בחלוקה חדש בחדש וחוזרין חלילה, ... וכותבין בשמות משפחת פלוני ופלוני בחדש פלוני והיו זהירין לייחסן מכל מום - רש"י, הרמב"ם בפירוש המשניות פירש: "ואסרטיא של מלך, פנקס צבא המלחמה שהיו עם מלכי בית דוד"). אמר רב יוסף: מאי קרא? (היכן הדברים רמוזים בנ"ך, והתשובה היא) כָּל אֵלֶּה בְנֵי אָשֵׁר רָאשֵׁי בֵית הָאָבוֹת בְּרוּרִים גִּבּוֹרֵי חֲיָלִים רָאשֵׁי הַנְּשִׂיאִים וְהִתְיַחְשָׂם בַּצָּבָא בַּמִּלְחָמָה מִסְפָּרָם אֲנָשִׁים עֶשְׂרִים וְשִׁשָּׁה אָלֶף (דבהי"א פרק ז' מ). (שואלת הגמרא מדוע בדקו את הייחוס של הלוחמים) וטעמא מאי? (ומתרצת) אמר רב יהודה אמר רב: כדי שתהא זכותן וזכות אבותם מסייעתן. (מקשה הגמרא, איך יתכן שרק חיילים מיוחסים שרתו בצבא דוד והרי ברשימות הגבורים מופיעים גם אלה שלא היו מיוחסים) והאיכא צלק העמוני? (שמו"ב פרק כ"ג לז, דבהי"א פרק י"א לט) מאי לאו דאתי מעמון! לא, דיתיב בעמון (שהיה גר בארץ עמון אבל היה יהודי מיוחס). והאיכא אוריה החתי? (שם, שם לט. שם, שם מא, זאת בנוסף להופעותיו בשמו"ב פרק י"א), מאי לאו דאתי מחת! (כנ"ל) לא, דיתיב בחת (אבל היה יהודי מיוחס). והאיכא אתי הגיתי? (שמו"ב פרק ט"ו יח-כב) וכי תימא, הכי נמי דיתיב בגת (ואם תתרץ כנ"ל שאיתי הגתי היה יהודי מיוחס שגר בגת), והא אמר רב נחמן: אתי הגיתי בא ובטלה! (במס' עבודה זרה (דף מד ע"א) בא אתי הגיתי שהיה עובד כוכבים ובטלה לעבודת כוכבים של עטרת מלכם והוא שֵׁם (שיקוץ עמונים-רש"י). וז"ל הסוגיא שם: "דרב הונא רמי, כתיב: וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת אֱלֹהֵיהֶם וַיֹּאמֶר דָּוִיד וַיִּשָּׂרְפוּ בָּאֵשׁ (דבהי"א פרק י"ד יב) וכתיב: וַיַּעַזְבוּ שָׁם אֶת עֲצַבֵּיהֶם וַיִּשָּׂאֵם דָּוִד וַאֲנָשָׁיו! (שמו"ב פרק ה' כא) לא קשיא: כאן קודם שבא איתי הגיתי, כאן לאחר שבא איתי הגיתי, דכתיב: ויקח את עטרת מלכם מעל ראשו ומשקלה ככר זהב, ומי שרי? איסורי הנאה נינהו! אמר רב נחמן: איתי הגיתי בא וביטלה" (ורק מי שאינו יהודי יכול לבטלה) (עיינו שם בכל הסוגיא וכך נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן קמו סע' א ובנושאי הכלים שם).
בנקודה זו, מסקנת הסוגיא היא שאכן היו בצבאו של דוד גם אנשים שלא התגיירו, כמו אתי הגתי. התשב"ץ מסכם את הדברים כך: "שאלת אוריה החתי אם היה ישראלי או גר? בתלמוד בפרק אחרון דקידושין (עו ע"ב) נשאו ונתנו באוריה החתי ובצלק העמוני ובאתי הגתי, שהם שרי חיילותיו של דוד, אם הם ישראלים או גרים? ובאתי הגתי העלו שהיה גר אבל אוריה וצלק לא נתבאר לרבותינו ז"ל יפה, אם הם גרים או ישראלים" (שו"ת תשב"ץ חלק ג סימן צו).
בשבוע הבא נברר כיצד נפסקה ההלכה, בשאלה זו.
בינתיים, נמשיך לחזק את ידי חיילי צה"ל, העומדים על משמר ארצנו וערי אלקינו, בכל מקום שהם ונתפלל לרפואתם השלמה של כל הפצועים.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
