ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

צדיק תמים חסיד וישר ;">

דף הבית בית מדרש פרשת השבוע חומש בראשית נח Bookmark and Share This Shiur in English
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשרי תשס"ו

צדיק תמים חסיד וישר


מתוך העלון חמדת ימים
www.eretzhemdah.org


מוקדש לעלוי נשמת
יעקב בן בכורה

הגדרת מדרגתו הרוחנית של נח מופיעה בתחילת הפרשה: "נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱלֹקִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ" (בראשית ו' ט). ננסה הפעם להבין את משמעות הכינויים צדיק ותמים ולהשוות אותם בעקבות חז"ל לכינויים להם זכה אברהם אבינו.

יש המסבירים כל ביטוי בפני עצמו- "איש צדיק במעשיו. תמים בלבו" (אבן עזרא). לפירוש זה ה"צדיק" מתייחס למעשים וה"תמים" לכוונות. כך גם לפי הספורנו "צדיק במעשה, תמים במושכלות". גם בברייתא משמע שכל ביטוי עומד בפני עצמו שהרי היא מסבירה "ואף נח יצא מהול שנ' נח איש צדיק תמים" (מסכתות קטנות מסכת אבות דרבי נתן הוספה ב לנוסחא א פרק ב ד"ה ר' יוסי). לעומתם יש המסבירים בחדא מחתא-
"איש צדיק תמים היה - יזכיר הכתוב שהיה זכאי ושלם בצדקו, להודיע שראוי להנצל מן המבול שאין לו עונש כלל, כי הוא תמים בצדק, כי הצדיק הוא הזכאי בדין, הפך הרשע" (רמב"ן).

אם כך, נשאלת השאלה מדוע לא הצליח נח להציל את אנשי דורו או לפחות למה לא ניסה להצילם. לפי הדעה במדרש הדורשת את הביטוי "בְּדֹרֹתָיו" לגנאי "לפי דורו היה צדיק, ואלו היה בדורו של אברהם לא היה נחשב לכלום" (רש"י), התשובה ברורה. אומנם לפי הדעה החולקת - הדורשת אותו לשבח, צריך עיון.

אדמו"רי שושלת גור מנסים ללכת האחד העקבות השני ולהסביר את העניין. ה"שפת אמת" (תרנ"ב), מביא את דברי הגמרא:
"אמר רב נחמן בר יצחק: אף אני אומר: לא הכל לאורה ולא הכל לשמחה, צדיקים - לאורה, וישרים - לשמחה. צדיקים לאורה - דכתיב (תהלים צ"ז) אור זרע לצדיק, ולישרים שמחה דכתיב - ולישרי לב שמחה" (תענית טו ע"א).

והוא מסביר כי המדרגה של צדיק שייכת למציאות הרוחנית של אחרי חטא אדם הראשון. אחרי האכילה מעץ הדעת טוב ורע יש צדיקים-טוב ורשעים-רע, כמו שהיו בדורו של נח. האבות שנקראו ישרים, הצליחו להגיע למדרגה שלפני החטא ולכן הם במדרגה של "כשמחך יצירך בגן עדן מקדם". כך הוא מסביר גם את המעבר מיום הכיפורים לסוכות. ביום הכיפורים כל אחד מנסה להיות צדיק אבל בסוכות אפשר להגיע אל השמחה. ביום הכיפורים אנו מנסים להדמות למלאכים מכמה וכמה בחינות אבל בסוכות אנו חיים בתוך העולם כשמעלינו פסולת גורן ויקב. לפי דבריו המדרגה שאפשר להגיע אליה בסוכות הרבה יותר גבוהה. איך אפשר להגיע לזה? בעל ה"לב שמחה" מביא את דברי הזוהר "אלא ודאי נח דחיל על גרמיה" (פרשת נח דף סח עמוד א). לפי זה נח שהיה צדיק תמים חשש שמא הקשר עם בני דורו ישפיע עליו ועל בני ביתו לרעה. לעומתו מסביר בעל ה"שפת אמת" אברהם אבינו היה "חסיד". מה הגדרתו של ה"חסיד"? מסביר הוא "איזה חסיד המחסד עם קונו ונכנס לפנים משורת הדין שמסר נפשו..." (תרמ"א).

המדרש משווה בין נח לאברהם
"ר' נחמיה אמר משל לאוהבו של מלך שהיה משתקע בטיט עבה, הציץ המלך וראה אותו אמר ליה עד שאתה משתקע בטיט הלך עמי, כמו שנאמר "את האלהים התהלך נח", ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך, שראה את המלך מהלך במבואות האפלים, הציץ אוהבו והתחיל מאיר עליו דרך החלון, הציץ המלך וראה אותו, אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך חלון, בא והאיר לפני כמו שנאמר "הִתְהַלֵּךְ לְפָנַי וֶהְיֵה תָמִים" (בראשית י"ז א) (בראשית רבה פרשה ל ד"ה י).

מסביר ה"שפת אמת" (תרנ"ד) כי אברהם במסירות הנפש שלו הסתובב במבואות האפלים כדי לנסות והביא את האור גם לשם ולכן נבחר להוביל את הציבור, מה שנח לא זכה לו.

אם נחזור למשל הראשון של יום הכיפורים וסוכות נוכל להפנים מחדש את המסר. בערבו של יום הכיפורים, על דעת המקום ועל דעת הקהל אנו מתירים להתפלל עם העבריינים, לא בדיעבד אלא לכתחילה כדי שנוכל לעבור ממדרגת "אור זרוע לצדיק" למדרגת "ולישרי לב שמחה". ממצב של ניסיון להדמות למלאכים נעבור למצב של אגודה אחת עם הערבות.

נזכור ונפנים את המסר שהרב צבי יהודה הכהן קוק בנו של "מלאכים כבני אדם" חזר ודרש בפני תלמידיו:
"עם אתרוגים לבד אי אפשר לקיים אף מצווה, עם ערבות לבד אפשר ללכת אחרי הנביאים".

דווקא בימים קשים אלה כדי לחזור ולהדגיש מסר רוחני חשוב זה.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il