ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- בעקבות הגירוש
- הרהורים מתוך משבר
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
רבים שואלים כיצד להתייחס לאמירת גדולים וצדיקים ש"היה לא תהיה". ראשית יש להדגיש שרק בנבואה יש מושג של נביא שקר, אין מושג של חכם שקר. גדולת תלמיד חכם אינה תלויה ביכולתו לצפות את העתידות. גדולתו של תלמיד חכם תלויה בגדלותו בתורה, במידותיו הנעלות ובדבקותו בקב"ה. יש גם צדיקים שיש להם סיעתא דשמיא, שבגלל שהם קרובים לקב"ה הקב"ה ממלא את רצונם.
בחוכמת התורה ובפסיקת הלכה - כל עוד שאין הוכחה שתלמיד חכם טעה בדבר משנה, אזי דבריו הם כדברים שנאמרו למשה מסיני. גם במקום שתלמיד חכם טועה בדבר משנה - הדרך לעמוד על כך היא כשבאים ואומרים לו את טעותו, והוא היחיד שיכול לחזור בו מדבריו.
כפי מה שהסברנו לעיל, יש דברים מאד כלליים שתלמידי חכמים יכולים מתוך תורה לומר מה יהיה בעתיד. אולם, בדרך כלל, מדובר לא על דברים פרטיים אלא על דברים מאד כלליים.
הרהורים מתוך משבר (9)
הרב ש. יוסף וייצן
1 - חבלי משיח
2 - אמירת 'היה לא תהיה'
3 - סדר ההנהגה האלוקית בתקופת הגאולה
טען עוד
בנוגע למאורעות פרטיים יותר, כשתלמיד חכם אומר מה עומד להיות - הוא אומר זאת או בדרך של תפילה או בדרך של גזירה. לא כל תפילה של צדיק מתקבלת. אם הצדיק גוזר וקובע על דבר מסוים שהוא יהיה בצורה מסוימת, למשל אם צדיק קובע וגוזר שפלוני חיו יחיה - אזי בדרך כלל "צדיק גוזר והקב"ה מקיים". למרות שהיה גזירה אלוקית שאדם יהיה חולה, הקב"ה בדרך כלל מוצא "כבישים עוקפים" ומנהיג את העולם בצורה שגזירות הצדיק יתקיימו. אולם, לפעמים יש מצבים חריגים שבהם נוצר עימות בין גזירת הצדיק וגזירת הקב"ה. לפעמים גזירתו של הקב"ה באה ממקומות כל כך עמוקים ופנימיים, כאלו שאפילו לצדיק אין מגע בהם. כשנגזרה הגזירה על מיתתו של רבי עקיבא - כל מלאכי מעלה ניסו להתנגד לגזרתו של הקב"ה, אולם,יצאה אמירה אלוקית לכולם "שתקו! גזירה היא מלפני, שכך עלה במחשבה מלפני". עולם המחשבה של הקב"ה הוא עולם עליון ופנימי, עולם שלאף אחד אין נגיעה בו. סילוקו של רבי עקיבא גילה לעולם דבר עליון ופנימי, שבא ממקור המחשבה האלוקית, מהמקום שאפילו למלאכי מעלה אין מגע איתו.
כך גם במקרה שלנו. בדרך כלל, הצדיקים גוזרים והקב"ה מקיים. אולם, יש גם מצבים יוצאי דופן, בהם גזירת הקב"ה מכריע את גזירת הצדיקים. במיוחד הדבר קורה כשמדובר על מהלכים שבאים מהמחשבה הכי פנימית והכי עליונה של המציאות. הגזירה האלוקית באה ממקום עליון, שבו אפילו הצדיק אין לו יכולת הכרעה.
לגבי הדרכות הרבנים שנאמרו לאנשי גוף קטיף, ובהם הדרכות שלכאורה התבססו על אמירת "יהיה נס": על חנניה שנכנס לכבשן האש נאמר שהוא היה מוכן להיכנס לכבשן האש על דעת שלא יעשה לו נס, ולבסוף נעשה לו נס. כך הייתה כוונתם של הרבנים - 'תמסרו עצמכם למען קידוש ה', וזה בעצמו יעורר את הארת הנס'.
רוב רבני הישובים לא דיברו על נס ודאי שיהיה. בשלב הסופי הם גם נתנו הוראות שנועדו לעשות השתדלות אנושית, בכדי לא להינזק מבחינה ממונית. ובאמת התברר שלרוב, מי שנהג על פי דעתם - לא ניזוק.
המצב של שעת הגזירה דומה למצב של חולה אנוש, שבני משפחתו עושים כל מאמץ בכדי להציל אותו. הם מוציאים כספים רבים בהשתדלותם, ולבסוף החולה נפטר. וכי כל השתדלותם היתה טעות? ודאי שלא! ראשית, צריך תמיד לתת פתח לנס לבוא. ובעניינים של גאולה צריך להשאיר לא רק פתח, אלא מקום רחב. כך עודדו הרבנים את אנשי הגוש. ודאי שסיכון הרכוש היה בגדר 'מידת חסידות', ועניין זה הודגש פעמים רבות. אולם, מי שנהג כך, גם אם הפסיד לפעמים כלכלית - ודאי שמבחינה נפשית ורוחנית הוא יצא שלם. הוא יודע שמבחינתו הוא עשה את כל ההשתדלות האישית, ואף מעבר לכך. הוא יודע שמה שהתרחש - לא התרחש בגלל מיעוט השתדלותו, אלא משום שזו גזירה אלוקית.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
