ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- תצוה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
יעקב הביט בשעונו בפעם השלישית בדקה האחרונה. יעקב ידע שכל זה לא יעזור לו. מראש היה צריך לקחת בחשבון את זמן ההמתנה שתמיד ארוך מהרגיל. בליבו החל לבעבע כעס על ההורים המאריכים יותר מעשר הדקות שהוקצבו להם מראש. בעוד הכעס עולה בו, נזכר פתאום שגם הוא האריך שנה שעברה עם הרב כהן, ואף אחד לא כעס עליו כשיצא וגילה למבוכתו ארבעה אנשים מחכים לו. "טוב, באמת שאין סיבה לכעוס" הרהר בינו לבין עצמו והתיישב שוב לחכות בנחת.
כשנכנס, חייך אליו הרב לוי והזמינו לשבת. הרב הראה לו את ציוניו של יוני, אך יעקב לא היה מרוצה. הרב לוי הבחין בעווית שבפניו ושאלו "מה דעתך?"
"האמת, שדעתי אינה נוחה מציונו בגמרא. באופן כללי יוני מתוסכל מאד משיעורי גמרא ונראה שקשה לו מאד במקצוע זה. האם ייתכן שהדבר נובע מצורת הלימוד השונה בישיבה התיכונית לעומת צורת הלימוד בחטיבת הביניים?" שאל האב
"ייתכן" אמר המורה באיטיות.
"האם תוכל להראות לי את ציוניו של חבריו שהגיעו איתו מחטיבת הביניים כדי שנוכל לראות האם הדבר קשור למקום הלימוד הקודם?" שאל- ביקש האב.
הרב לוי היסס, אך לאחר מחשבה נוספת ענה "אין בעיה" והחל לומר ליעקב את ציוניו של הילדים שהגיעו יחד עם יוני.
"לא, לא" קטע האב את דבריו של המחנך. "ברצוני לראות כמה קיבל כל ילד. שהרי לא תוכל להשוות את יוני שלי לאריה גלופשטיין לדוגמא. אריה הוא הרי גאון ואין מה להשוות אותו ליוני. אך אם אדע כמה קיבלו דוד וחיים ודני אוכל לדעת היכן עומדת בעייתו של יוני.."
בהתחלה הרב לוי רצה לומר שהדברים לא בהכרח קשורים, יעקב התעקש שזה חשוב לו לטובת בנו. כעת עומדת בפניו התלבטות. האם עליו להראות ליעקב את ציוניהם של חבריו של יוני, יחד עם שמותיהם? או שמא אסור לו לעשות כך ואין ביכולתו להיענות לבקשת האב?
תשובת הגאון הרב משה שטרנבוך שליט"א:
אם מתעקש האב שלא מספיק לו לראות את הציונים של שאר הכיתה בלי לראות את השמות, ויעזור לו הדבר לראות את שמות התלמידים בדף הציונים, מותר להראות לו בתנאי שברור לו שיש בזה תועלת לאב. וכן שברור לו שהאב הוא אדם השומר פיו ולשונו שלא יספר לאחרים, וכן שיזהר שלא יצא מכך נזק לשאר התלמידים.
תשובת הגאון הרב יעקב אריאל שליט"א :אסור למורה לעשות כן. לגלות את המידע האישי של האדם יש בזה איסור לשון הרע. אם האבא משוכנע שהדבר יהיה לתועלת התלמיד אז שיגש ויבקש רשות. מתחת לגיל בר מצווה שיבקש רשות מההורים. מעל גיל בר מצווה שיבקש רשות מהתלמידים. (ומעל גיל בר מצווה ראוי שיבקש גם מההורים של התלמידים. מכיוון שהם אלו שמממנים את הלימודים, ועוד שההורים מבינים יותר את ההשלכות). 1
וכן דעת הגאון הרב יעקב מאיר שטרן שליט"א שהדבר פשוט שאסור.
לסיכום: לדעת הרב משה שטרנבוך מותר בתנאי שהאבא לא יגלה לאף אחד, ולדעת הרב אריאל והרב שטרן אסור בלא בקשת רשות.
^ 1.אפילו אם זה לתועלת כדברי האבא, אין היתר לומר לשון הרע על אחר. אין זה דומה למה שמבואר בספר חפץ חיים שמותר להזהיר שותף בעסק או בשידוך אם השני רמאי וכדומה. שם מדובר להציל את מי שעלול להינזק, ואנו מצווים להציל אותו מדין "לא תעמוד על דם רעך",.ואילו כאן לא מדובר להציל מישהו.
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
מה זה אומר בחזקת בשרי?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
במה נעבוד כשהבינה המלאכותית תחליף את כולנו?
האם מותר לפנות למקובלים?
אנחנו קודש למענך
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
