ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בכל דרכיך דעהו
שלמה המלך אמר במשלי (ג, ו): 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך'. הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ה) מביא פסוק זה בשביל לתמצת את כל נושא הפרק והוא: 'בשימוש בכוחות הנפש לתכלית אחת'. רעיון זה מובע גם בדברי חז"ל באבות (ב, טו): וכל מעשיך יהיו לשם שמים.
עקרון זה של דבקות בה' בכל העיתים ובכל המצבים היא מהותה של עבודת ה' שלנו, ובעצם היא הכשרון היחודי של עם ישראל 1 . הדרכה זו נאמרה לכלל הציבור, וכמובן שמאת בני תורה מתבקשת עוד יותר ההשתדלות לדבוק בה' בכל הזמנים. כיון שכך, לפני היציאה לבין הזמנים יש לתת את הדעת על עניינו ולחשוב מראש מה רוצים להשיג בו 2 .
ננסה להתבונן על בין הזמנים מכמה כיוונים:
1. 'להתבונן בין פרשה לפרשה'.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
21 - למה תמיד יש מחלוקת?
22 - עבודת ה' לחופש
23 - איך מתכוננים לקבלת התורה?
טען עוד
3. העצמת החשק ללימוד.
'להתבונן בין פרשה לפרשה'
'להתבונן בין פרשה לפרשה'
רש"י בתחילת ספר ויקרא (א, א) אומר:
ויקרא אל משה - הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט:
בכל תחום לימודי יש צורך בזמן 'לעכל' את הנושא הנלמד. בעלי החסידות דורשים שיש צורך בהפסקה לראות עד כמה הפנמתי את הלימוד, עד כמה אני חי את הדבקות הנתבעת ממני בעבודת ה'.
נעיין בדברי הרב זצ"ל בעניין המנוחה הנפשית והתקבלות הנלמד בנפש (אורות הקודש א', נט):
"לפעמים ע"י שטף המדע מרגישים ליאות, הבאה מצד שאין מניחים ריוח של התבוננות בין כל גילוי רוחני, לעכל יפה את ההופעה, בתבונה שכלית מנתחת, ובהתקבלות רצונית, מדותית, ומטשטשים בזה את גבולי האורים. כי הפסקות נתנו גם בתורה, לתן ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה, וקו"ח להדיוט הלמד מן ההדיוט. והוא הדין לכל לימוד תבוני, הבא מהתגלות הנשמה בהופעותיה. ההפסקה מכשירה את החיים, את המזג, המידות, החפץ והיחש הסביבתי, להסתגל לאותו הטוב ולאותו הטוב ולאותה האמת הרוממה שבהופעה העליונה."
בלימוד בישיבה אנו זקוקים מדי פעם להפסקה בכדי לתת לנפש לעכל את העובר עלינו. אנו נפגשים עם תכנים רוחניים עמוקים שדורשים מאמץ והתמסרות נפשיים שאם נדרשים אליהם ברצינות אינם פחותים מהמאמצים של חייל (ללא זלזול חלילה במצוות הצבא וכמובן יש צדדים שונים בכל מאמץ).
התביעה המתמדת לשכלול המידות, זיכוך המחשבות, טיהור הדיבור, דקדוק המעשים, התגברות על מניעות חומריים ורוחניים, עמידה מול לחצי משפחה או סביבה (אצל חלק מהלומדים) היא תביעה גדולה שאנו שמחים לעשותה מתוך הבנה שזו חובתנו וזכותנו להיות שותפים בהעמקת דעת ה' בעולם ע"י שקיעה בלימוד התורה הקדושה. ועל אף ההכרה בזכות הגדולה, לעיתים הנפש דורשת שינוי על מנת לאפשר לכל התכנים הגדולים להיספג היטב בלומד 3 .
נתינת מקום לתחביבים וכישורים
נתינת מקום לתחביבים וכישורים
בישיבה אנו משתדלים להתמסר כמה שאפשר לעבודת ה' ולימוד תורה. התמסרות זו באה על חשבון כוחות חיים אחרים שיש לנו ואנו עושים זאת בשמחה מתוך הבנה שיש לנו תפקיד חשוב כעת בבניין רוח האומה. אמנם בזמן הפוגה אנו יכולים לאפשר לעצמנו קצת יותר הוצאה לפועל של כוחות חיים שבנו כדי שלא לחנוק לחלוטין את כוחות החיים האלו החשובים שבבא העת אנו נוציא אותם ביתר שאת ועז מתוך מבט של תורה.
העצמת החשק ללימוד
העצמת החשק ללימוד
לפעמים בסוף הזמן יש תחושה של עומס או מחנק. תחושה זו קיימת בכל מסגרת שהיא לקראת סיומה ואף בלימוד תורה. אמנם, ממצוות לימוד תורה אין חופש כידוע.
אפשר להתבונן במהלך בין הזמנים בחשיבות הלימוד, בזכות שיש לנו להיות שותפים בבניין הרוחני של העולם 'אל תקרי בנייך אלא בונייך' (ברכות סד, א). ההפוגה של בין הזמנים מחדשת את הכוחות ומאפשרת לנו לחוש מחדש כמיהה ללימוד.
לעיתים שינוי מאפשר מבט חדש, היציאה מהסדר פותחת כיווני מחשבות חדשים. לכן אפשר בבין הזמנים שקצת רחוקים מהישיבה ומהחברים לחשוב, איך אוכל להתקדם יותר בעבודת ה'? האם יש לי כוחות שאוכל לפתח בישיבה ואני חונק שלא בצדק? האם החברותות טובות לי? במה אני יכול להיות קשור יותר לישיבה, רמי"ם? האם ישנם גורמים המפריעים לי באיזה אופן שהוא?
התבוננות כזו יכולה להביא לסידור פנימי בנפש והתחדשות בכל עבודת ה'.
עצות למעשה
עצות למעשה
1. בשם ראש הישיבה – לא לפחד מבין הזמנים, שהוא יפחד ממך. לא להיות שרוי בדאגה כיצד אצא לרחוב, איך לא אתבטל וכדומה. תהיה עסוק בחיוב וממילא מבין הזמנים תצא עם רווחים.
2. אל תעמיס על עצמך לימודים שבוודאות לא תגיע אליהם. תנוח. מי שמתכנן בבין הזמנים ללמוד רק שני סדרים וחצי, ספק אם ילמד בסוף יותר משעה. קבע זמן ללימוד ועליו אל תוותר. יש עדיפות לקביעות בבוקר מיד לאחר התפילה, אחרת יש חשש שכיון דאידחי – אידחי.
3. טייל, תקרא, פגוש חברים וכל זה מתוך שמירה על הגובה הרוחני עליו עמלת כל השנה.
?
פתחי אמונה ללמוד להתייחס
התייחסות נכונה לערכים בכלל ולערכים של קודש בפרט היא היסוד הראשוני לעבודת ה'.
איך מותר להכין קפה בשבת?
אנחנו קודש למענך
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
האם מותר לפנות למקובלים?
הקשר בין ניצבים לראש השנה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
'לדוד ה' אורי וישעי' מה הקשר לאלול?
איך ללמוד אמונה?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
