ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סדרות מיוחדות
- פתחי אמונה
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
שולמית בת צביה
בכל דרכיך דעהו
שלמה המלך אמר במשלי (ג, ו): 'בכל דרכיך דעהו והוא יישר ארחותיך'. הרמב"ם בשמונה פרקים (פרק ה) מביא פסוק זה בשביל לתמצת את כל נושא הפרק והוא: 'בשימוש בכוחות הנפש לתכלית אחת'. רעיון זה מובע גם בדברי חז"ל באבות (ב, טו): וכל מעשיך יהיו לשם שמים.
עקרון זה של דבקות בה' בכל העיתים ובכל המצבים היא מהותה של עבודת ה' שלנו, ובעצם היא הכשרון היחודי של עם ישראל 1 . הדרכה זו נאמרה לכלל הציבור, וכמובן שמאת בני תורה מתבקשת עוד יותר ההשתדלות לדבוק בה' בכל הזמנים. כיון שכך, לפני היציאה לבין הזמנים יש לתת את הדעת על עניינו ולחשוב מראש מה רוצים להשיג בו 2 .
ננסה להתבונן על בין הזמנים מכמה כיוונים:
1. 'להתבונן בין פרשה לפרשה'.
פתחי אמונה (39)
הרב אלישיב קפקה
21 - למה תמיד יש מחלוקת?
22 - עבודת ה' לחופש
23 - איך מתכוננים לקבלת התורה?
טען עוד
3. העצמת החשק ללימוד.
'להתבונן בין פרשה לפרשה'
'להתבונן בין פרשה לפרשה'
רש"י בתחילת ספר ויקרא (א, א) אומר:
ויקרא אל משה - הקול הולך ומגיע לאזניו, וכל ישראל לא שומעין. יכול אף להפסקות היתה קריאה, תלמוד לומר וידבר, לדבור היתה קריאה, ולא להפסקות. ומה היו הפסקות משמשות, ליתן ריוח למשה להתבונן בין פרשה לפרשה ובין ענין לענין, קל וחומר להדיוט הלומד מן ההדיוט:
בכל תחום לימודי יש צורך בזמן 'לעכל' את הנושא הנלמד. בעלי החסידות דורשים שיש צורך בהפסקה לראות עד כמה הפנמתי את הלימוד, עד כמה אני חי את הדבקות הנתבעת ממני בעבודת ה'.
נעיין בדברי הרב זצ"ל בעניין המנוחה הנפשית והתקבלות הנלמד בנפש (אורות הקודש א', נט):
"לפעמים ע"י שטף המדע מרגישים ליאות, הבאה מצד שאין מניחים ריוח של התבוננות בין כל גילוי רוחני, לעכל יפה את ההופעה, בתבונה שכלית מנתחת, ובהתקבלות רצונית, מדותית, ומטשטשים בזה את גבולי האורים. כי הפסקות נתנו גם בתורה, לתן ריוח להתבונן בין פרשה לפרשה, וקו"ח להדיוט הלמד מן ההדיוט. והוא הדין לכל לימוד תבוני, הבא מהתגלות הנשמה בהופעותיה. ההפסקה מכשירה את החיים, את המזג, המידות, החפץ והיחש הסביבתי, להסתגל לאותו הטוב ולאותו הטוב ולאותה האמת הרוממה שבהופעה העליונה."
בלימוד בישיבה אנו זקוקים מדי פעם להפסקה בכדי לתת לנפש לעכל את העובר עלינו. אנו נפגשים עם תכנים רוחניים עמוקים שדורשים מאמץ והתמסרות נפשיים שאם נדרשים אליהם ברצינות אינם פחותים מהמאמצים של חייל (ללא זלזול חלילה במצוות הצבא וכמובן יש צדדים שונים בכל מאמץ).
התביעה המתמדת לשכלול המידות, זיכוך המחשבות, טיהור הדיבור, דקדוק המעשים, התגברות על מניעות חומריים ורוחניים, עמידה מול לחצי משפחה או סביבה (אצל חלק מהלומדים) היא תביעה גדולה שאנו שמחים לעשותה מתוך הבנה שזו חובתנו וזכותנו להיות שותפים בהעמקת דעת ה' בעולם ע"י שקיעה בלימוד התורה הקדושה. ועל אף ההכרה בזכות הגדולה, לעיתים הנפש דורשת שינוי על מנת לאפשר לכל התכנים הגדולים להיספג היטב בלומד 3 .
נתינת מקום לתחביבים וכישורים
נתינת מקום לתחביבים וכישורים
בישיבה אנו משתדלים להתמסר כמה שאפשר לעבודת ה' ולימוד תורה. התמסרות זו באה על חשבון כוחות חיים אחרים שיש לנו ואנו עושים זאת בשמחה מתוך הבנה שיש לנו תפקיד חשוב כעת בבניין רוח האומה. אמנם בזמן הפוגה אנו יכולים לאפשר לעצמנו קצת יותר הוצאה לפועל של כוחות חיים שבנו כדי שלא לחנוק לחלוטין את כוחות החיים האלו החשובים שבבא העת אנו נוציא אותם ביתר שאת ועז מתוך מבט של תורה.
העצמת החשק ללימוד
העצמת החשק ללימוד
לפעמים בסוף הזמן יש תחושה של עומס או מחנק. תחושה זו קיימת בכל מסגרת שהיא לקראת סיומה ואף בלימוד תורה. אמנם, ממצוות לימוד תורה אין חופש כידוע.
אפשר להתבונן במהלך בין הזמנים בחשיבות הלימוד, בזכות שיש לנו להיות שותפים בבניין הרוחני של העולם 'אל תקרי בנייך אלא בונייך' (ברכות סד, א). ההפוגה של בין הזמנים מחדשת את הכוחות ומאפשרת לנו לחוש מחדש כמיהה ללימוד.
לעיתים שינוי מאפשר מבט חדש, היציאה מהסדר פותחת כיווני מחשבות חדשים. לכן אפשר בבין הזמנים שקצת רחוקים מהישיבה ומהחברים לחשוב, איך אוכל להתקדם יותר בעבודת ה'? האם יש לי כוחות שאוכל לפתח בישיבה ואני חונק שלא בצדק? האם החברותות טובות לי? במה אני יכול להיות קשור יותר לישיבה, רמי"ם? האם ישנם גורמים המפריעים לי באיזה אופן שהוא?
התבוננות כזו יכולה להביא לסידור פנימי בנפש והתחדשות בכל עבודת ה'.
עצות למעשה
עצות למעשה
1. בשם ראש הישיבה – לא לפחד מבין הזמנים, שהוא יפחד ממך. לא להיות שרוי בדאגה כיצד אצא לרחוב, איך לא אתבטל וכדומה. תהיה עסוק בחיוב וממילא מבין הזמנים תצא עם רווחים.
2. אל תעמיס על עצמך לימודים שבוודאות לא תגיע אליהם. תנוח. מי שמתכנן בבין הזמנים ללמוד רק שני סדרים וחצי, ספק אם ילמד בסוף יותר משעה. קבע זמן ללימוד ועליו אל תוותר. יש עדיפות לקביעות בבוקר מיד לאחר התפילה, אחרת יש חשש שכיון דאידחי – אידחי.
3. טייל, תקרא, פגוש חברים וכל זה מתוך שמירה על הגובה הרוחני עליו עמלת כל השנה.
?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
