ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
520 not responded

Error 520 not responded

not responded

Guru Meditation:

XID: 394205596


Varnish cache server

בית המדרש הלכה מחשבה ומוסר פתחי אמונה

שיעור מס 13

פרק 13

עבודה שאין לה סוף

מהי עבודת המידות? מדוע היא כ"כ חשובה? איך עושים זאת?
לחץ להקדשת שיעור זה
אחד הנושאים המרכזיים והחשובים בעבודת ה' הוא נושא זיכוך ותיקון המידות. עניין זה שייך לכל איש ישראל באופן תמידי והכרחי לבניין אישיות מרוממת ועמוקה של בן תורה. במאמר זה נשתדל לעסוק בהבנה הבסיסית של הצורך להשקיע כוחות ועמל בעבודה זו ופחות בדרכים המעשיות של תיקון המידות.
פתחי אמונה
הרב אלישיב קפקה
12 - למה לשמור על הקדושה?
13 - עבודה שאין לה סוף
14 - עבודת ה' ליום העצמאות
טען עוד
מילי דאבות
הגמרא בבא קמא (ל, א) אומרת:
אמר רב יהודה: האי מאן דבעי למהוי חסידא, לקיים מילי דנזיקין; רבא אמר: מילי דאבות; ואמרי לה: מילי דברכות.
האם הדעות השונות המובאות כאן חלוקות או שמא יש רק שינוי דגשים?
המהר"ל (חידושי אגדות) מבאר שיש כאן שלושה תחומים שונים בהן החסידות היא רצויה: א. היחס בין האדם לקונו; ב. היחס בין האדם לחברו; ג. והיחס בין האדם לעצמו. השלימות הנדרשת מן האדם היא ביחס לכל אחת משלושת אלו. וממילא אין כאן מחלוקת אלא מר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי.
מהי בעצם החסידות המדוברת כאן? בזוהר מוסבר שביאור חסיד הוא 'המתחסד עם קונו'. ונראה שהכוונה למי שנוקט במידת החסד ועושה מעבר למה שנדרש. המובן של חסד הוא התפשטות וכך הוא מתפשט מעבר לדין הבסיסי. הרוצה להיות יותר מהרגיל יקפיד לבסס אצלו את שלושת השלמויות. אחת מהשלושה היא כאמור השלמות בענייני אבות שהם ענייני תיקון המידות והמוסר.
צד נוסף ביחס לחשיבות המידות רואים בדברי הרמב"ם (הקדמה לשמונה פרקים) שאומר שהמידות הינן המדרגות לנבואה והחסידות היא מדריגה האחרונה לפני רוח הקודש. ומכאן החשיבות הגדולה של תיקון וזיכוך המידות.

מוסר כללי
על פניו, כל ההסברים שהובאו הם למי שרוצה להקרא חסיד, אך מה המקום של תיקון המידות אצל אנשים רגילים?
הרמב"ם (הקדמה לפירוש המשנה) מסביר את מיקומה של מסכת אבות בכך שהיא המיישרת את הדיינים. וחשיבות תיקון המידות אצל הדיינים הוא קריטי שכן הם משפיעים על אנשים ולא כסתם בני אדם שקלקול אצלם לא בהכרח מזיק לאחרים. אך במידה מסוימת כל אחד הוא דיין, מכריע הכרעות שנוגעות לו ולאחרים ובמידות לא מתוקנות יכול לגרום לקלקולים. יוצא מכך, שמסכת אבות או בעצם הדרישה לתיקון הדעות והמידות אינה מידת חסידות בלבד אלא דבר הנתבע מכל אדם. ואם נאמר כן, יש לשאול מהי הייחודיות של תיקון המידות בהדרכתה של תורה על פני תיקון מידות אחר? יש בימינו שיטות רבות ושונות לתיקון המידות האם יש להם ערך כשל תורה?

מוסר של תורה
כותב הרב באורות (עמ' קלו):
המוסר איננו מתרכז רק במעשים טובים של המובן החברתי בלבד. המוסר הוא ראשית הכל תכונה פנימית עדינה שוכנת בנשמה לבקש את הטוב, את הטוב מוחלט, להיות בעצמו טוב, להיות דבק אל הטוב.
המובן של מוסר בתרבות הכללית היום הוא בעיקר מוסר תועלתי, אני לא מזיק לך ואתה לא מזיק לי, או להיפך על הצד החיובי. הרב מסביר שמוסר הוא עניין עמוק הרבה יותר. המוסר עליו אנו מדברים, תיקון המידות אליו אנו שואפים הוא גילוי מהותנו הפנימית, ללא שום קשר עם אחרים, כפי שהזכרנו שזוהי שלמות האדם ביחס לעצמו. יש מוסר כליות שהוא טוב ונכון ואסור לשׁחוק או להקטין אותו, אך התורה מרוממת את מידות האדם לדרגה בה כל ישותו שואפת וכוספת אל הטוב המוחלט בכמות ובאיכות. השער אל התורה הוא תיקון המידות.
חז"ל אומרים לנו הדרכה מאד חשובה (יומא עב, ב):
אמר רבי יהושע בן לוי: מאי דכתיב וזאת התורה אשר שם משה, זכה - נעשית לו סם חיים, לא זכה - נעשית לו סם מיתה.
התורה היא דבר ה' שמופיע אצלנו בחיים. הדרך שלנו לחשוף את הטוב האלוקי בעולם היא באמצעות הלימוד והתבוננות בהדרכה של תורה על המציאות. אך דבר ה' שמופיע עלינו נח על גבי המצע שאנו מכינים לו. אם מצע הגידול הוא נקי, כלי הקיבול ראוי, אזי מה שהתורה מצמיחה הוא אדם טוב, ירא שמים, פעיל, מועיל לסביבתו, מקדש את המציאות. אך אם חלילה ההיפך, והאדם לא זיכך את עצמו, לא זכה, ממילא הגידולים יהיו פרא. כל העוצמה של תורה יכולה להפוך לו לרועץ.
אחד התנאים היסודיים לקבלת התורה היא המוכנות הנפשית לקבל שינוי. להיות מוכן לתקן את עצמי. ולכן, המוסר אותו דורשת התורה, הוא כזה שהאדם משנה את נפשו עמוק בפנים ולא בהכרח תיקון של התנהגות משתלמת.
וכך כותב רבי חיים ויטאל (שערי קדושה, ח"א, ש"ב):
אין המידות מכלל תרי"ג מצוות, כי הן הכנות העיקריות אל תרי"ג המצוות בקיומם או בביטולם... ולפיכך ענין המידות הרעות קשים מן העבירות עצמם מאד מאד...ולהיותם עיקרים ויסודות לא נמנו בכלל תרי"ג המצוות ונמצא כי יותר צריך להזהר ממדות רעות יותר מן קיום המצוות עשה ולא תעשה. כי בהיותו בעל מידות טובות יקיים בנקל כל המצוות.

תפארת לו מן האדם
ראש הישיבה מדגיש הרבה את ההכרח לבני תורה להיות שלמים בכל ובמיוחד בענייני המידות. על אף שעיקרו של האדם הוא הצדדים הפנימיים שלו, פעמים רבות כלי הביטוי של האמונה והדבקות בה' הם במעשים חיצוניים. אם כן, מי שאין התאמה בין החוץ לפנים שלו, רצונותיו טובים אך מעשיו מגונים, לא רק שמצד האמת אינו שלם, הוא אף מחלל שם שמים. ועל זה אמרו חז"ל (יומא פו, א):
ואהבת את ה' אלהיך - שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו! ועליו הכתוב אומר באמר להם עם ה' אלה ומארצו יצאו.
לימוד תורה, התגדלות ביראת שמים, התקדשות והזדככות צריכות להיות מטרה מצד עצמן ולא כדי שיראו ויגידו. אך מאידך, מעלות אלו צריכות להיות במעלה כל כך גבוהה עד שזה יקרין כלפי חוץ ויקדש שם שמים.
עוד בנושא פתחי אמונה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il
520 not responded

Error 520 not responded

not responded

Guru Meditation:

XID: 394205597


Varnish cache server