ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- ויקרא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
גילה בת רחל
אמר לו הרב המגיד ליסוע לצדיק רבי זאב מז'יטומיר, (שיום ההילולא שלו בפורים, יד' אדר), מחבר הספר 'אור המאיר'. נסע האיש לרבי זאב, אך כשהגיע לביתו היה כבר לילה, והבית היה סגור.
דפק האיש על הדלת שוב ושוב, ואיש לא פתח לו. הלילה היה קר, והאיש התחנן שיפתחו לו, אך איש לא פתח לו.
כשראה האורח שאיש לא פותח, אמר בכעס וברוגז – 'אינכם מרחמים על יהודי, ומכניסים אותו לבית?' אך אף אחד מבני הבית לא הגיב ולא פתח.
בבוקר, נפתחה הדלת, והאורח נכנס והתארח בבית כמה ימים, אך רבי זאב לא שאל אותו דבר.
התפלא האורח – למה שלח אותי הרב המגיד לכאן? והחליט לחזור לביתו.
לפני שנסע, פנה לרבי זאב ושאל: 'הנה, רבנו המגיד שלח אותי לכבודו, ואיני יודע למה'.
השיב לו רבי זאב: 'רבנו, שלח אותך אלי, כדי שתלמד ממני, שהאדם הוא בעל הבית, ולמי שאיננו רוצה אין הוא מניחו להיכנס...' (לפי סיפורי חסידים, תורה, מס' 222).
סיפור עמוק, שמעביר מסר יסודי וחשוב. האדם חושב כל העת, ומחשבותיו רצות במהירות. זו הסיבה, שרובנו חיים בתפיסה, שמחשבותיו של האדם אינם בידיו. כביכול, אם באה מחשבה לא טובה לאדם, אנוס הוא להרהר, ואין הדבר בשליטתו. (תפיסה זו היא אולי טובה לחיזוק אנשים שנופלים במחשבותיהם, ואם יתייחסו לכך בחומרה, יפלו עוד יותר ברוחם ויתייאשו לגמרי. לאנשים אלו נאמר, שנפילתם זו פחותה ממי שנופל בזדון, כי יש כאן כבר מימד של אונס. אך וודאי שראוי לשאוף למדרגות גבוהות יותר, כפי שנראה לקמן).
אך האמת היא שגם תחום המחשבה נתון לשליטתו של האדם. עיקר היכולת לשלוט במחשבה, תלויה בעבודה מקדימה שעל האדם לעשות. כבר אמרו חז"ל על הפסוק – "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם", העין רואה והלב חומד. החמדה היא אמנם גם רגש ולא רק מחשבה, אך יש בה בוודאי גם קשר לעולם המחשבה. אדם שיעשה עבודה מקדימה וישמור על עיניו, ממילא לא יתעורר לחשוב מחשבות פסולות, שראיית העין יכולה להוביל אליהם.
בנוסף, האדם יכול ממש לנסות לשלוט במחשבותיו, ולהתאמץ להפנות את מחשבותיו לכיוונים טובים וחיוביים. (חשוב גם לשים לב בנושא זה להבדל בין מחשבה לרגש. לעיתים, על הרגש קשה לנו לשלוט, ואנו מבלבלים בין רגש למחשבה, ומדמים שעל המחשבה איננו יכולים לשלוט. אך האמת היא שמחשבה מסויימת מובילה לרגש מסויים, ואם נחשוב אחרת גם הרגש ישתנה. לדוגמא, אדם כועס על אירוע מסוים. אך האמת היא שכעסו נובע ממחשבה שהעניקה פירוש מסוים לאירוע. אם הוא ישנה את מחשבתו, גם הרגש ישתנה).
הפרשה שלנו מתחילה בצורה ייחודית, כך שיש בה הקדמה כפולה, "ויקרא אל משה, וידבר ה' אליו מאוהל מועד...". כבר תמהו רבותינו – הרי תמיד התורה מסתפקת בהקדמה – "וידבר ה' וכו', למה כאן שינתה והקדימה פעמיים והוסיפה – 'ויקרא אל משה'?
על כך ענו חז"ל – "לכל דברות ולכל אמירות ולכל צוויים קדמה קריאה לשון חיבה... אבל לנביאי אומות העולם נגלה עליהם בלשון עראי וטומאה, שנאמר ויקר אלוקים אל בלעם". ההבדל בין נבואת משה וישראל לנבואת האומות מצוייה בהבדל בין קריאה מראש למפגש מקרי.
עיון בהקשר של תחילת הפרשה ישפוך אור חדש על העניין. במהלך סוף ספר שמות הולך ומוקם המשכן, עד שבסוף הספר נאמר: "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן, ולא יכול משה לבוא... כי שכן עליו הענן...". נמצאנו למדים, שמשה לא יכול להיכנס אל המשכן עד שה' קורא לו לבוא ולשמוע את דבר ה', לכן חובה להקדים ולומר שה' קורא למשה ורק אחר כך מדבר איתו.
יש כאן אמירת עומק, שקבלת דבר ה' אינה על הדרך וללא שליטה, אלא היא מותנת בעבודה רצינית של בניית בית, נתינת מקום, ובסוף – קריאה לכניסה פנימה אל ההיכל. כשרוצים לדבר על עניין חשוב, לא מדברים בשיחת מסדרון על הדרך, אלא קובעים פגישה מראש במשרד. אומות העולם פוגשים את ה' במקרה על הדרך, ואילו ישראל, החביבים על ה', מכינים בית ומקבלים זימון מראש.
וכך עלינו לנהוג במחשבותינו, לבנות בית ולהכניס רק את מי שמוזמן.
עניין זה נרמז גם במגילה בדברי אסתר: "כל איש ואשה אשר יבוא אל המלך אל החצר הפנימית, אשר לא יקרא, אחת דינו להמית". מי שרוצה להיות 'מלך', (כידוע, 'מלך' – מחשבה, לב, כבד. אדם ששולט במחשבתו על הכל), צריך לדעת להכניס רק את מי שצריך להכניס.
וברוח פורימית, נסיים ב'ונהפוכו' מכל המאמר שכתבנו, שבמחשבות של קרבת ה', שהופכות אותנו לבניו של ה', עלינו לנהוג כילדיו של המלך, שרשאים להיכנס אליו בכל רגע גם בלי לדפוק...
וכמו שעשתה אסתר, אשת המלך, שבאה בלי הזמנה, נשאה חן בעיני המלך, והוא הושיט לה את שרביט הזהב...
שנזכה להשתכר בפורים, לצאת מהדעת, ושיפרצו למחשבתנו וממחשבתנו, מחשבות קרבת ה' ההופכות ארור לברוך...
פורים שמח!
איך הפרה אדומה מכפרת על חטא העגל?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה ללמוד גמרא?
איך ללמוד גמרא?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
איך ללמוד אמונה?
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך לקשור את הסכך?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
