ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- תזריע
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
עינבל בת אלון
הלכותיהם המיוחדות של הכהנים והלכות הקרבנות של "מוֹעֲדֵי יְקֹוָק אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ".
תחילת הפרשה הבאה מחזירה אותנו להר סיני ומעמד מתן תורה. אם ננסה להתבונן על הדרך בה נמסרו לנו דברי התורה מאז אותו מעמד מיוחד, נגלה עקביות מאוד מעניינת.
פרק יט בספר שמות מתוארך לתחילת חודש סיון (השלישי) של השנה הראשונה ליציאת מצרים, לקראת מתן תורה. במעמד זה הקב"ה ישכין את שכינתו על מאמיניו שיקבלו תורה מסיני. כדברי הכתוב: "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ..." (שם ו).
רצף תיאור המאורעות נקטע על ידי פרשת משפטים הכוללת קובץ הלכתי העוסק בעיקר בסידור החיים החברתיים של עם קדוש על אדמת הקודש. בסוף הפרשה התורה חוזרת לרצף המאורעות והכתוב חוזר לתיאור מעמד הר סיני (פרק כד). פרשיות תרומה ותצוה עוסקות בהכנות להקמת המשכן שמטרתו "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (כ"ה ח). החזרה לרצף המאורעות היא רק בפסוק האחרון של פרק ל"א ובפרקים ל"ב-ל"ד המתארים את חטא העגל ותוצאותיו.
על פי שיטת תלמידי הגר"א (שכבר הזכרנו כמה פעמים) פרשיות ויקהל פקודי חוזרות על עניין המשכן תוך התייחסות לתוצאותיו הרוחניות של חטא העגל. הפרק האחרון של ספר שמות (מ') מחזיר אותנו לרצף המאורעות ולתאריך של ראש חודש ניסן של השנה השניה, יום הקמת המשכן. מאורע זה מקביל במשמעותו ובחשיבותו למעמד הר סיני (עיין רמב"ן בהקדמה לספר במדבר ועוד).
בשני המאורעות השכינה יורדת ושורה על העם, בשני המאורעות הענן מכסה את ההר ואת המשכן והאש יורדת מן השמיים. שתי התופעות הן ביטוי מעשי להשכנת שכינה.
שני המאורעות "מתקלקלים". מעמד הר סיני בחטא העגל ומעמד חנוכת המשכן בחטא נדב ואביהו. הסליחה על חטא העגל נתקבלה ביום הכיפורים של השנה הראשונה. התיקון של ההתפרצות אל הקודש מבואר בתחילת פרשת אחרי מות בפירוט סדר העבודה ביום הכיפורים, החל מן השנה השניה.
שני המאורעות קשורים זה לזה גם על פי דברי חז"ל הקושרים בין תיאור העליה להר סיני: "וַיַּעַל מֹשֶׁה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּרְאוּ אֵת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל וְתַחַת רַגְלָיו כְּמַעֲשֵׂה לִבְנַת הַסַּפִּיר וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר: וְאֶל אֲצִילֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֹא שָׁלַח יָדוֹ וַיֶּחֱזוּ אֶת הָאֱלֹהִים וַיֹּאכְלוּ וַיִּשְׁתּוּ" (שמות כ"ד ט-יא) לבין עונשם של שני בני אהרון. וז"ל המדרש: "מלמד שמהר סיני נטלו איפופסין שלהם למיתה" (ויקרא רבה פרשה כ ד"ה ר' לוי), כלומר כבר במעמד הר סיני נגזרה עליהם גזירת המיתה בגלל ניסיון להתקרב אל השכינה שלא על פי הכללים.
(עיינו בדברינו לפרשת אחרי מות שנה זו) מעניין הוא שגם תיאור מאורע זה כתוב בתורה באותו סגנון. תחילתו בסוף ספר שמות. אחר כך מפסיקה התורה בשתי פרשיות עם הלכות קרבנות – ויקרא וצו. בהתחלת פרשת שמיני חוזרת התורה לרצף המאורעות, מיד אחר כך חטא נדב ואביהו ושוב רצף הלכות העוסקות בעיקר בטהרה וקדושה. בתחילת פרשת אחרי מות חוזרים לחטא נדב ואביהו ושוב רצף הלכות העוסקות בעיקר בענייני טהרה וקדושה. רק בתחילת הפרשה הבאה – פרשת בהר, מחזירה אותנו התורה חזרה למעמד הר סיני. יתכן וגם בפרשיות אלה צריך לחפש את ההבדלים בין התקופה שלפני חטא נדב ואביהו לבין מה שהתרחש מבחינה רוחנית אחרי חטאם.
נזכיר שוב, לפני חטא נדב ואביהו השכנת השכינה הייתה אמורה להיות הרבה יותר כללית ורחבה "כִּי הַיּוֹם יְקֹוָק נִרְאָה אֲלֵיכֶם" (ויקרא ט' ד). לעומת זאת אחרי החטא, ההבטחה היא "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ט"ז ב) שם ורק שם ורק לכהן הגדול ביום הכיפורים. ניתן לחזות בשינוי נוסף אם בקובץ ההלכות הראשון אחרי מעמד הר סיני הדגש הוא על חברה מתוקנת ומסודרת בענייני בין אדם לחברו (מבחינתנו שולחן ערוך חושן משפט). אחרי חטא העגל ואחרי חטא נדב ואביהו הקבצים ההלכתיים עוסקים בעיקר בבין אדם למקום-קדושה וטהרה, תוך הדגשת מקומם המיוחד של הכהנים בעבודת ד' במקום הקודש במשכן ובענייני טהרה (מבחינתנו שולחן ערוך יורה דעה).
הבה נתפלל כי נזכה בקרוב להשכנת שכינה הן במובן הפנימי בקודש הקודשים
והן במובן הכללי על כל קהל עדת ישראל.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
