ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
יעקב בן בכורה
חסידים מספרים כי אחרי פטירת הרבי ר' משה מקוברין נזדמן אחד מתלמידיו לפני ר' מנדלי מקוצק. שאל אותו הצדיק: איזה דבר היה העיקר אצל רבך? התלמיד הרהר שעה קלה, והשיב: מה שנתעסק בו באותה שעה היה אצלו העיקר.
עיקרו של הסיפור שלפנינו חוזר על עצמו בסיפורים רבים, והוא הניסיון לנסח במילים קצרות תורת חיים שלמה שהועברה מפיו של הרב ללבו של התלמיד, במהלך שנים רבות. לאחר מותו של הרב לא נותרים כי אם הזיכרונות, וכאן מתעורר הצורך לנסות לשמר את עיקרי תורתו. למרות שקשה לכווץ תורת חיים שלמה לתוך מאמרים בודדים, עדיין יש צורך לנסות לעשות כך, משום שאם לא יועברו הדברים הלאה, בניסוחים קצרים - עם מות הרבי תמות גם תורתו.
מתוך כך מובנת שאלת ר' מנדלי מקוצק לאותו חסיד: איזה דבר היה העיקר אצל רבך. יש כאן ניסיון להכיר את העיקר, מתוך הנחה שאם אוחז אתה בידך את העיקר, מה שמסתעף מאותו עיקר נקנה לך כבר ממילא.
נטייה זו לניסוח עיקרים מצויה גם בספרות הראשונים, שבאו לנסח עיקרים לתורת משה - שאף היא תורה שלמה היא. יסודם של הדברים אף לפני כן, בתלמוד: "בא דוד והעמידן (כלומר את עיקרי המצוות) על אחת עשרה... בא מיכה והעמידן על שלש... חזר ישעיהו והעמידן על שתים... בא חבקוק והעמידן על אחת, שנאמר: וצדיק באמונתו יחיה".
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
75 - בין גילוי והסתר
76 - בכל דרכך דעהו
77 - תיקון המחשבה
טען עוד
התלמיד מהרהר שעה קלה לפני שהוא עונה. הדברים קשים עליו. והוא הרי שמע מרבו אמירות רבות כל-כך; איזו יבחר? איזו משקפת באמת את רבו? לרבו היתה אישיות רבת אנפין, האם מימרה אחת תוכל לכלול את הכל? קשה להכניס אדם פורה לתוך הגדרה של משפט אחד.
לבסוף מנסח התלמיד את עיקר תורתו של רבו: מה שנתעסק בו באותה שעה היה אצלו העיקר. יסוד זה מקפל בתוכו אמת חסידית עמוקה. אילו היינו יכולים להכניס את כל החסידות לתוך משפט מרכזי אחד, היינו אומרים שעיקרה הוא "לית אתר פנוי מיניה", לאמור: אין מקום פנוי ממנו יתברך. כל ההוויה כולה, כל מחשבה, כל ישות, כל נברא - כולם אינם אלא גילוי של מציאותו יתברך.
אם זוהי הגישה אל העולם שמסביב, ברור מדוע אצל ר' משה מקוברין אותו דבר שנתעסק בו היה העיקר, שכן בכל דבר שבו עוסק האדם יש גילוי של הנוכחות האלוקית, יהיה הדבר אשר יהיה. אם הוזקק האדם לעסוק בדבר מה, החסידות מלמדת אותו כי הוא יכול להשיג את גילוי ה' מתוך אותו דבר שהוא עסוק בו כרגע.
בספרות החסידית, ובספרו של הרב קוק 'מוסר אביך' נקשרה גישה זו בפסוק "בכל דרכיך דעהו". דרכים רבות צריך האדם ללכת במהלך ימי חייו. חלק מבני האדם מרגישים לפעמים שבעצם "הם לא היו צריכים להיות כאן". האמת של חייהם נמצאת במקום אחר. כל מעשיהם מוחתמים בחותם של דיעבד, מה יעשה האדם שנאלץ לעסוק בעניינים כאלו.
החסידות לימדה את האדם לחפש את אלוקיו ולדעת אותו בכל דרך ודרך שבה הוא הולך. אדם צריך להתייחס לכל דבר שהוא עושה כאילו בדבר זה, ורק בו, תתגלה אליו ההארה שהוא מחפש. זו היתה הסיבה לכך שר' משה מקוברין היה עוסק בכל דבר כאילו הוא העיקר אצלו עכשיו.
בהקשר לשאלתו של ר' מנדלי ותשובת התלמיד, התשובה היא מחוכמת מאד. ר' מנדלי שואל את התלמיד מהו העיקר של תורת רבו; הוא רוצה לכנס את הרעיונות של ר' משה לתוך עיקר אחד. תשובת התלמיד היא שבעצם הוא כופר בעיקרון של עיקר. עיקרון זה משמעו שהאמת נמצאת במקום אחד, בעיקר אחד, באמירה אחת, ואילו רבו היה מוצא את העיקר בכל דבר שבו היה עוסק. אין מקום לניסוח אחד של עיקר אחד כשהאמת מבצבצת מכל דבר שבו עוסקים.
בהקשר הרגשי של מה שעובר על התלמיד לאחר מות רבו גם יש לאמירה זו משמעות. רב היה לו ואיננו. יש הנוטים לשקוע במצבים שכאלו בפרץ של נוסטלגיה, להתרפק על מה שהיה, לקונן על החסר. הדבר טבעי; אבל מה שלמד אותו תלמיד אצל ר' משה מקוברין היה שיש צורך למצוא את העיקר בדבר שעוסקים בו כעת.
פעם היה העיקר מצוי בתורתו של ר' משה מקוברין. כעת, כשנסתלק ר' משה, יימצא העיקר במה שיהיה התלמיד עסוק בו מכאן ואילך. האמת מצויה בכל מקום, ומר' משה מקוברין למד התלמיד שצריך לחפשה ולמצאה בכל מקום.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
למה ללמוד גמרא?
הזיכרון המשותף לראש השנה ושבת
עבודה שאין לה סוף
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
אי אפשר להילחם ברע בלי להביא חלופה!
האם מותר לפנות למקובלים?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
הדלקה וכיבוי ביום טוב
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
