ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- סיפורים ותולדות צדיקים
- חסידים מספרים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
חסידים מספרים כי פעם אחת בא ר' זושא בימי נדודיו אל העיר שבה דר אביו של הנער יעקב יצחק, שנודע לימים כחוזה מלובלין. בבית המדרש עמד כדרכו מאחורי התנור להתפלל, כשראשו עטוף כולו בטלית. פתאום הסב את ראשו והרים את הטלית, ולא נסתכל בשום דבר אלא הציץ לתוך עיניו של הנער יעקב יצחק. מיד החזיר את ראשו אל התנור והיה מוסיף ומתפלל. בכי עצום תקף את הנער, ותהום הדמעות בקעה בלבו ובכה שעה שלמה. כשיבש מעיין דמעותיו, ניגש אליו ר' זושא ואמר לו: "נשמתך נתעוררה בקרבך. עתה לך אל אחי אלימלך ולמד תורה מפיו, כדי שגם רוחך תקיץ משנתה".
הסיפור שלנו מפנה אותנו לבית גידולו של החוזה מלובלין. אישיותו הגדולה של החוזה מבוססת על שני מורי דרך שמהם שאב את כוחותיו המופלאים: האחד הוא ר' זושא, והשני הוא ר' אלימלך מליז'נסק. ראשית מתוודע הנער הצעיר אל ר' זושא, והוא מפנה אותו ללכת ללמוד אצל אחיו, ר' אלימלך.
ראשית נפנה למפגש המיוחד המתרחש בין ר' זושא לנער הצעיר; ר' זושא בא אל עירו של ר' יעקב יצחק, במהלך נדודיו. אחד ממנהגיהם של ראשוני הרביים החסידיים, בטרם נתגלו לעולם, היה לנדוד בכפרים ובעיירות בבחינת גלות. בתקופה זו של טרום התגלות והנהגה ציבורית היו הצדיקים מצניעים את עצמם, ועיקר עבודתם היתה כלפי פנים. עבודת האדם על עצמו, ללא כל יציאה לחוץ, הביאה לעבודת ה' בעלת עוצמות רגשיות עמוקות מאוד ובעלת כוחות שאין לשערם.
בנקודה זו פוגש ר' זושא בר' יעקב יצחק הצעיר, ומעביר אליו מן האש הגדולה הבוערת בקרבו, אש הפנימיות והחוויה הנפשית העמוקה. הדיאלוג מתנהל ביניהם בדרך בלתי מילולית: ר' זושא מציץ לתוך עיניו של הנער. דיאלוג זה, שהעיניים הם כלי הביטוי בו, מצית את הלהבה הגדולה בלבו של הנער הצעיר. הוא חש שהלהט הנפשי המאפיין כל-כך את עבודת ה' החסידית מפעם בקרבו.
חסידים מספרים (93)
הרב אריה הנדלר
56 - תרמית בתוך שק
57 - אש הנשמה החסידית
58 - באותות ובמופתים
טען עוד
התוצאה של המפגש הזה היא הדמעות, שוב ביטוי שאין בו מילים, ביטוי באמצעות העינים. הכל אומר פנימיות. המילים אינן בעלות משמעות כאן. הלב והעיניים הקשורות אליו הם שמנהלים כאן את הדיאלוג.
תיאור מראהו החיצוני של ר' זושא מלמד אף הוא על המעמד הרוחני שבו הוא שרוי: ראשו עטוף כולו בטלית. ההתעטפות בטלית מסמלת התכנסות, בבחינת "תפילה לעני כי יעטף ולפני ה' ישפוך שיחו", "בהתעטף עלי רוחי ואתה ידעת נתיבתי". ר' זושא נעמד בתפילה שכל כולה התכנסות ועבודה פנימית. העוצמה הפנימית הזו הולכת וגוברת, והכוחות כולם מופנים פנימה, אל האש הפנימית שבמוקד האישיות הפרטית של ר' זושא.
באחד מרגעי השיא של התמקדות פנימית זו, שולח ר' זושא מבט לעברו של ר' יעקב יצחק. העיטוף נפתח לרגע. תעצומות הנפש הפנימיות של ר' זושא נחשפות, ולו לרגע קט, לנגד עיניו של ר' יעקב יצחק. מיד לאחר מכן חוזר ר' זושא ומתעטף בטלית; המסר עבר. הלהבה הוצתה.
גם מקום עמידתו של ר' זושא אומר דרשני; הוא עומד הוא אצל התנור. גם כשהוא מציץ לעיניו של ר' יעקב יצחק, אין הוא זז ממקום עמידתו אצל התנור. הוא רק מיסב את ראשו אל הנער, ומיד מחזיר את ראשו אל התנור שלידו הוא ניצב.
התנור מסמל את החום. התנור הוא המוקד, הוא הלהבה. ר' זושא עומד אצל התנור ומסמל בעמידתו זו את מקור החום, את מקור האש החסידית. מבט אחד לעיניו של ר' יעקב יצחק הצעיר, וכבר הלהבה עוברת ומציתה את לבו של הנער.
לאחר שר' זושא חש כי הצליח לעורר את החוויה הפנימית בנפשו של הנער, הוא פונה אליו ומפציר בו ללכת ללמוד תורה אצל ר' אלימלך אחיו. הוא מסביר לו שאין די בכך שנשמתו התעוררה; עליו ללכת ללמוד תורה אצל ר' אלימלך, כדי שגם רוחו תתעורר.
לא ניכנס כאן להבחנה המחשבתית בין רוח ונשמה כפי שנדונה בספרי המחשבה השונים. נאמר רק, כי מתוך הסיפור עולה כי התעוררות הנשמה משמעה התעוררות הרגש הפנימי והטבעי. ר' זושא חושב כי אין די בהתעוררות נפשית פנימית. התעוררות רגשית צריכה להוביל לידי ביסוס השקפת העולם בצורה מסודרת ומלומדת; לא רק הנפש החווייתית צריכה להתעורר, אלא גם הרוח הלומדת.
נראה שבדרך זו מאפיין ר' זושא גם את ההבדל בינו לבין אחיו ר' אלימלך: הוא ר' זושא יכול להצית את הלב בלהבת קודש של התעוררות רגשית פנימית עמוקה, אבל כדי לבסס את ההתעוררות הזו באישיותו של האדם עליו לפנות אל ר' אלימלך, אל הספרים, אל התורה שלומדים הבאים בסוד החוויה הנפשית העמוקה.
-----------------
מתוך המדור 'חסידים מספרים' שבעיתון 'בשבע'.
למה אנחנו ממש דומים לשמן?
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
סינון פסולת בשבת
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
איך התפילה מקשרת אותנו לקב"ה?
היסוד הגדול שנלמד מרבי שמעון בר יוחאי
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך ללמוד אמונה?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
