ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
והנה, לפתע, שומע הדתי את בן שיחו אומר את הפסוק: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה..." (דברים כח, מז). התפלא הראשון ושאל: כיצד הינך יודע פסוק זה מהתוכחה, והלא אפילו "'שמע ישראל' אינך יודע?
סיפר לו השני את הסיפור הבא: אני הייתי באושוויץ, ושם הייתה גבעה אחת, שהנאצים ימח שמם, היו נהנים להניח משא כבד על היהודים ולהריצם במעלה הגבעה. היהודים המורעבים והמותשים היו קורסים במעלה הגבעה, והרשעים היו הורגים אותם.
אני הייתי בעל כוח פיזי רב, והצלחתי לרוץ במעלה הגבעה. והנה, להפתעתי, לידי הצליח לרוץ יהודי שברירי, ממש 'מוזלמן', שמלמל כל העת בהתלהבות את הפסוק 'תחת אשר לא עבדת...".
שאל אותו הראשון: אתה יודע, מי היה אותו יהודי? ענה לו השני: אנחנו היינו קוראים לו 'הקלויזינבורגר רב'.... (מתוך הסרט 'אסתיר פני').
היהודי הגדול והמופלא, שבתוככי מחנות המוות, היה שקוע כולו בשרעפי מרומים, ותעצומות נפשו גבר על חולשת גופו, הלא הוא - הרבי מצאנז – קלויזינבורג, 'השפע חיים', מקים חסידות צאנז מעפר אחרי השואה, ומייסד קריית צאנז ובית חולים לניאדו בעירנו נתניה. (יום ההילולא שלו ב -ט' תמוז).
בסיפור זה, הרבי מדגיש את החיוב לעבוד את ה' בשמחה. יש דברים בחיינו שאנו עושים בשמחה ויש שאנו עושים בעצב. טבעו של האדם, שכשהוא מרגיש שעניין מסויים טוב לו ומתאים לחייו, הוא שמח בו. לעומת זאת, עניין שהוא מרגיש שעליו לעשות מתוך כפייה, ומנוגד למהלך חייו הטבעי, הוא עושה בעצב. כשאדם עובד את ה' בשמחה, הוא מבטא בכך שהקשר עם ה', הוא מרכז חיינו, והוא הטבעי והטוב לנו.
ולעיתים, לצערנו, אנו שוכחים את ה', ומדמים שמרכז חיינו אינו בעבודתו, ואיננו עובדים את ה' בשמחה. אנחנו, כמובן, טועים לחשוב שעניינים אחרים הם עיקר העניין בחיים, ובהם אנו שמחים. אך האמת היא, שבכך אנו שוכחים את מרכז חיינו.
במצב זה, מגיעים הגויים הרשעים ומזכירים לנו, שאם לא עובדים את ה', הרי עובדים את העבודה שאינה מרכז החיים, כלומר עובדים מתוך קושי וסבל וסכנת חיים את... הגויים. וזו תמצית האמירה בתוכחה המלמדת שנעבוד את הגויים ונסבול, אם חלילה לא נעבוד את ה' בשמחה.
ומה עלינו לעשות כשכבר נפלנו ולא עבדנו את ה' בשמחה? האם נתייאש?
כאן מגיעה עוצמתו המופלאה של הרבי. במצב זה נעבוד את ה' בעבודה שהוא מטיל עלינו כרגע, והוא קם ואוחז בחיים, ועובד את ה' בהתלהבות ועוצמה, מתוך דבקות בדבר ה' שגוזר עליו לעבוד בסבל, ועבודה זו היא כביכול נכנסת כתחליף לעבודת ה' בשמחה, 'תחת אשר לא עבדת'. ועבודה זו תמורת עבודה זו, והוא שב ומתחייה בקשר עם ה', ו"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה"...
עניין זה חורז גם את פרשת בלק. בלעם הוא נביא ה' של הגויים. כל כולו אנטי שמחה וטוב. כוחו בכך שהוא רואה את נקודת הרוע בכל דבר. כוחו גם בכך שהוא מתאווה תדיר לקלל, לקחת את נקודת הרע הקטנה שקיימת בעולם, ולנסות להפוך אותה לנקודה הקובעת ליום כולו.
וכך אמרו חז"ל, הראשונה ממידותיו המגונות של בלעם היא – 'עין רעה' (אבות ה, כג). ובצד זה, כוחו גם בכך שהוא - "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוון אותה השעה שהקב"ה כועס בה". הקב"ה מסתכל כל היום על העולם באהבה וחיבה, אולם רגע קטן ביום הוא כועס על העולם, שנאמר: "א-ל זועם בכל יום". רגע זה הוא קטן כל כך, ששיעורו פחות משניה – 1/53848 משעה. ברגע זה, אם האדם מתחיל, חלילה, לקלל אדם אחר קללתו מתקיימת. בלעם ידע לכוון אותה שעה. תוכניתו הייתה לקלל באותה שעה, אלא שהקב"ה הפר את עצתו הרעה, ובאותם ימים כלל לא זעם (עבודה זרה ה).
במילים אחרות, בלעם הוא נקודת התמצית הרוחנית של ה'הגויות'. נקודה זו אומרת שהקשר של העולם עם ה' עניינו להביא רע לעולם. אולם, גם בלעם עצמו, ברגע שפגש את ישראל, מיד קללתו הפכה לברכה, ובכך אנו למדים שעניינם של ישראל הוא לומר לעולם שהקשר עם ה' הוא טוב ומטיב, קשר של שמחה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב מרוב כל!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












