ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- בלק
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
שלמה בן יעקב
והנה, לפתע, שומע הדתי את בן שיחו אומר את הפסוק: "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה..." (דברים כח, מז). התפלא הראשון ושאל: כיצד הינך יודע פסוק זה מהתוכחה, והלא אפילו "'שמע ישראל' אינך יודע?
סיפר לו השני את הסיפור הבא: אני הייתי באושוויץ, ושם הייתה גבעה אחת, שהנאצים ימח שמם, היו נהנים להניח משא כבד על היהודים ולהריצם במעלה הגבעה. היהודים המורעבים והמותשים היו קורסים במעלה הגבעה, והרשעים היו הורגים אותם.
אני הייתי בעל כוח פיזי רב, והצלחתי לרוץ במעלה הגבעה. והנה, להפתעתי, לידי הצליח לרוץ יהודי שברירי, ממש 'מוזלמן', שמלמל כל העת בהתלהבות את הפסוק 'תחת אשר לא עבדת...".
שאל אותו הראשון: אתה יודע, מי היה אותו יהודי? ענה לו השני: אנחנו היינו קוראים לו 'הקלויזינבורגר רב'.... (מתוך הסרט 'אסתיר פני').
היהודי הגדול והמופלא, שבתוככי מחנות המוות, היה שקוע כולו בשרעפי מרומים, ותעצומות נפשו גבר על חולשת גופו, הלא הוא - הרבי מצאנז – קלויזינבורג, 'השפע חיים', מקים חסידות צאנז מעפר אחרי השואה, ומייסד קריית צאנז ובית חולים לניאדו בעירנו נתניה. (יום ההילולא שלו ב -ט' תמוז).
בסיפור זה, הרבי מדגיש את החיוב לעבוד את ה' בשמחה. יש דברים בחיינו שאנו עושים בשמחה ויש שאנו עושים בעצב. טבעו של האדם, שכשהוא מרגיש שעניין מסויים טוב לו ומתאים לחייו, הוא שמח בו. לעומת זאת, עניין שהוא מרגיש שעליו לעשות מתוך כפייה, ומנוגד למהלך חייו הטבעי, הוא עושה בעצב. כשאדם עובד את ה' בשמחה, הוא מבטא בכך שהקשר עם ה', הוא מרכז חיינו, והוא הטבעי והטוב לנו.
ולעיתים, לצערנו, אנו שוכחים את ה', ומדמים שמרכז חיינו אינו בעבודתו, ואיננו עובדים את ה' בשמחה. אנחנו, כמובן, טועים לחשוב שעניינים אחרים הם עיקר העניין בחיים, ובהם אנו שמחים. אך האמת היא, שבכך אנו שוכחים את מרכז חיינו.
במצב זה, מגיעים הגויים הרשעים ומזכירים לנו, שאם לא עובדים את ה', הרי עובדים את העבודה שאינה מרכז החיים, כלומר עובדים מתוך קושי וסבל וסכנת חיים את... הגויים. וזו תמצית האמירה בתוכחה המלמדת שנעבוד את הגויים ונסבול, אם חלילה לא נעבוד את ה' בשמחה.
ומה עלינו לעשות כשכבר נפלנו ולא עבדנו את ה' בשמחה? האם נתייאש?
כאן מגיעה עוצמתו המופלאה של הרבי. במצב זה נעבוד את ה' בעבודה שהוא מטיל עלינו כרגע, והוא קם ואוחז בחיים, ועובד את ה' בהתלהבות ועוצמה, מתוך דבקות בדבר ה' שגוזר עליו לעבוד בסבל, ועבודה זו היא כביכול נכנסת כתחליף לעבודת ה' בשמחה, 'תחת אשר לא עבדת'. ועבודה זו תמורת עבודה זו, והוא שב ומתחייה בקשר עם ה', ו"חייב אדם לברך על הרעה כשם שהוא מברך על הטובה"...
עניין זה חורז גם את פרשת בלק. בלעם הוא נביא ה' של הגויים. כל כולו אנטי שמחה וטוב. כוחו בכך שהוא רואה את נקודת הרוע בכל דבר. כוחו גם בכך שהוא מתאווה תדיר לקלל, לקחת את נקודת הרע הקטנה שקיימת בעולם, ולנסות להפוך אותה לנקודה הקובעת ליום כולו.
וכך אמרו חז"ל, הראשונה ממידותיו המגונות של בלעם היא – 'עין רעה' (אבות ה, כג). ובצד זה, כוחו גם בכך שהוא - "ויודע דעת עליון", שהיה יודע לכוון אותה השעה שהקב"ה כועס בה". הקב"ה מסתכל כל היום על העולם באהבה וחיבה, אולם רגע קטן ביום הוא כועס על העולם, שנאמר: "א-ל זועם בכל יום". רגע זה הוא קטן כל כך, ששיעורו פחות משניה – 1/53848 משעה. ברגע זה, אם האדם מתחיל, חלילה, לקלל אדם אחר קללתו מתקיימת. בלעם ידע לכוון אותה שעה. תוכניתו הייתה לקלל באותה שעה, אלא שהקב"ה הפר את עצתו הרעה, ובאותם ימים כלל לא זעם (עבודה זרה ה).
במילים אחרות, בלעם הוא נקודת התמצית הרוחנית של ה'הגויות'. נקודה זו אומרת שהקשר של העולם עם ה' עניינו להביא רע לעולם. אולם, גם בלעם עצמו, ברגע שפגש את ישראל, מיד קללתו הפכה לברכה, ובכך אנו למדים שעניינם של ישראל הוא לומר לעולם שהקשר עם ה' הוא טוב ומטיב, קשר של שמחה.
ויהי רצון, שנזכה תמיד לעבוד את ה' בשמחה וטוב לבב מרוב כל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
