ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש פרשת שבוע ותנ"ך בלק

הפרשה בראי הרמב"ם

המלאך, השטן ושאר כוחות האופל

--- ---תמוז תשע"ט
60
מוקדש לעלוי נשמת
שלמה בן יעקב
לחץ להקדשת שיעור זה
בלעם הרשע, בדרכו לקלל את ישראל, פוגש במלאך ה' המעכבו בדרכו. כאשר המלאך מתוודע אל בלעם ומגלה לו על התערבותו, הוא אומר לו כך: "הנה אנכי יצאתי לשטן".

הזדהותו של מלאך ה' עם השטן, מעלה שאלה גדולה מיהו אותו יצור שיכול להיות גם מלאך ה' וגם שטן?
את סודו של השטן מגלה הרמב"ם במורה (ג. כב). בשלב ראשון הרמב"ם מבאר את משמעותו של השם-'שטן': " דע כי שטן נגזר מן 'שטה מעליו ועבר', כלומר: שהוא מעניין ההסרה וההרחקה, כי הוא המסטה מדרך האמת בלי ספק, ומרחיק בדרכי התעייה".

ועדייו נרצה להבין, מיהו זה המטעה ומשבש את דרכנו?
ממשיך הרמב"ם: על עניין זה עצמו נאמר גם כי יצר לב האדם רע מנעוריו. וכבר ידעת פרסום השקפה זו בתורתנו כלומר: יצר טוב ויצר רע, ואמרם בשני יצריך. וכבר אמרו כי יצר הרע נוצר בכל אחד מבני אדם בעת לידתו: 'לפתח חטאת רובץ'. וכמו שאמרה התורה 'מנעוריו'. ושיצר טוב אינו נמצא לו אלא לאחר שלמות שכלו, ולפיכך אמרו נקרא יצר הרע מלך גדול, ונקרא יצר טוב ילד מסכן וחכם... "

השטן הוא לא אחר מאשר יצר הרע, לא מדובר באיזו ישות מיסטית רוחנית המרחפת באוויר ממקום למקום ומעודדת מעשים רעים. מדובר בחלק הנמצא בתוך האדם עצמו. הרמב"ם למעשה, מבאר את דברי הגמרא: "הוא שטן, הוא יצר הרע, הוא מלאך המוות".

יתרה מזאת, חלק זה אינו שתל זר בתוך האדם, הוא בריאה מאת ה': "כיון שבארו לנו כי יצר הרע הוא השטן והוא מלאך בלי ספק, כלומר: שגם הוא נקרא מלאך, לפי שהוא בתוך בני האלוהים".
כאשר הקב"ה בורא את עולמו, הוא בורא עמו גם את החיסרון. השטן הוא ההעדר המהותי שיש בבריאה. בהגדרה המהותית של הנברא מונח החיסרון.

אותו חיסרון מהותי, לא נמצא בכוחות מיסטיים, גם לא בחשבון הבנק שלנו. יצר הרע אינו ישות כלשהיא התוקפת אותנו, הוא חלק מהותי מהשכל שלנו. או אם נדייק לשיטת הרמב"ם, מן החלקים הדמיוניים שפלשו לשכל שלנו ואנו סידרנו להם שם מלון חמשה כוכבים. השטן הוא הסטייה, השיקול המוטעה, הוא הטיעון ההופך טוב לרע ורע לטוב.

לפעמים אנו משכנעים לחלוטין בצדקת דרכנו. יש לנו הסברים מאלפים שיכולים למלא ספרים מתוחכמים ולהימכר כרבי מכר. וזה מה שמפחיד. יכול להיות שהכל הוא דמיון, בלבול שכל במובן הראשוני של הביטוי. כמו החיסרון המהותי, גם העונש אינו בא מן החוץ. הטעות היא היא הגוררת אחריה את העונש. הטעות, עלולה להיות קטלנית. כאשר אדם ניתק מהשכל ופונה לדמיון, הוא יוצר לעצמו עולם הזוי שביום מן הימים, יתפוצץ לו בפנים.

מה שבלעם ראה, הוא לא אחר מאשר הרע שבו. כל כך חזק, כל כך נוכח וכל כך אלהי. אין יותר משכנע מזה. דבר ה' ממש. אלא שזהו מראה הנראה מתוך עדשת העין העכורה של בלעם. כל כך חזק המראה, עד שבלעם מנהל על פיו פעם אחר פעם, עד למותו ממש. כל עולמות האופל הללו, הם לא אחר מאשר האדם עצמו – אנחנו. בידינו להאיר אותם באור השכל, גם שנראה לנו שדרכנו דרך אמת ואין בה רבב. ובידינו לחיות בתוך אשליה קטלנית.

לא פלא שאת הסברו מסיים הרמב"ם במילים אלו: "ראה כמה נפלאות גילתה לנו אמרה זו, וכמה סילקה מן הדמיונות הבלתי נכונות".
עוד בנושא בלק
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il