ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
שבת בקראון פלזה עם הרב שמואל אליהו והרב יוני לביא ושבת שירה עם הרב סבתו
בית המדרש בית מדרש הלכה פסוקה

מפקח בנייה שתובע תוספות שכר

הרב עקיבא כהנאתמוז תשע"ט
מוקדש לעלוי נשמת
שלמה בן יעקב
לחץ להקדשת שיעור זה
המקרה בקצרה:
התובע הוא מפקח בנייה, הנתבעת היא עמותה שהוקמה לצורך התמודדות במכרז של משרד השיכון על מנת לבנות 32 יח"ד עבור חברי העמותה, ניהול הפרויקט נעשה על ידי חברת הניהול של הנתבעת, התובע והנתבעת התקשרו בחוזה לפיקוח וניהול התכנון של הפרויקט, סוכם ביניהם כי שכרו יהיה 384,000 ₪, אין מחלוקת בין הצדדים על רכיב שכר זה. במהלך קבלת האישורים לביצוע הפרויקט, משרד השיכון דרש בניית חניון.
לטענת התובע היות ומדובר על הוספת חלק מהותי לחוזה, הרי שהוא זכאי לתוספת תשלום עבור עבודתו בסך 38,000 ₪ ועוד מע"מ. לטענתו, החוזה נחתם על סמך סקיצה של המבנים שנשלחה אליו על ידי חברת הניהול שלא כללה את החניון. בנוסף הוא טען שכל העובדים האחרים בפרויקט קיבלו תוספות שכר על תוספת העבודה. התובע הסכים בעבר להצעת פשרה, אולם משזו לא בוצעה, הוא מבקש כעת את כל התוספת המגיעה לו לפי טענתו.
לטענת הנתבעת מדובר בחוזה שכלל סעיף שהמחיר הוא סופי ומוחלט, כמו כן הצעת המחיר לא התבססה על הסקיצה שנשלחה על ידי חברת הניהול. גם אם מגיע לתובע שכר, התמחור צריך להיות נמוך יותר ולעמוד על 25,680 ₪.
בית הדין קבע בפס"ד ביניים כי הצעת המחיר ניתנה על בסיס הסקיצה, ופנה למומחה וביקש ממנו התייחסות לשאלה האם נהוג להוסיף תשלום עבור תוספת כזו בפרויקט. המומחה הביע את דעתו כי וודאי שיש לשלם תוספת משמעותית כזו לפרויקט.

פסק דין: על הנתבעת לשלם לתובע תוספת של 37,992 ₪ + מע"מ.

נימוקים בקצרה:
1. תוספת על חוזה כללי (פאושלי)
במקרה זה נחתם חוזה שסוכם בו על תשלום כולל על פרויקט ללא פירוט (חוזה פאושלי). בית הדין קבע כי גם בחוזה פאושלי יש להוסיף תשלום כשמוסיפים תוספת משמעותית על העבודה המקורית, עמדה זו מופיעה גם בפסק דין 71105 סעיף ט, ובפסק דין 77015.

2. מעמד הסכם הפשרה שנכרת בין הצדדים
בין הצדדים הוסכמה פשרה לפיה התשלום לתובע יעמוד על 27,350 ₪, התובע הגיש חשבונית שאושרה על ידי כמה בעלי תפקידים בנתבעת, אך הסכום לא שולם. לטענת התובע הסכם זה התבטל כיון שהוא נחתם על מנת שלא להגיע להתדיינות משפטית שלא נחסכה מהתובע.
בית הדין קבע כי באופן עקרוני להסכם הפשרה היה תוקף הלכתי, משום שהסכם שנעשה תוך כדי עבודתו של אדם מקבל תוקף כאילו נעשה במעשה קניין. כפי שנפסק בשו"ע (חו"מ שטו, ד) שתנאי בשכירות פועלים אינו צריך מעשה קניין. דין השו"ע נכון גם כאשר ההסכם נעשה תוך כדי עבודת השכיר (פד"ר מאגר מקוון רלד), גם בלי מעשה קניין, בנוסף, במקרה זה מדובר על מחילה על תשלום ומחילה לא צריכה מעשה קניין (שו"ע יב, ח).
אולם, כשם שבסעיף 8 לפסק דין 77021 נקבע שפשרה שסוכמה בין שני צדדים ולא כובדה על ידי הנתבעים דינה כפשרה בטעות שהיא בטילה, הוא הדין במקרה שלפנינו.
מסקנה: למרות שהיה תוקף הלכתי להסכם הפשרה בין הצדדים, כיוון שהנתבעת לא ביצעה את חלקה – ההסכם בטל.

3. השפעת מידע שהוצג לתובע לפני חתימת הסכם על תוכנו של ההסכם
במקרה שלנו נטען כי התובע חתם את החוזה על בסיס סקיצה שקיבל מהנתבעת, אולם, בחוזה הסקיצה לא נזכרת. האם במקרה כזה הסקיצה מהווה תנאי בחוזה למרות שלא הוזכרה במפורש?
במשפט הנוהג (פס"ד מחוזי קדמי נ' ג.מ.ח.ל חברה לבנייה) נקבע כי אם החוזה סותר במפורש מצג טרום חוזי – החוזה מחייב, אך אם אין סתירה, אז המצג הופך לתנייה חוזית.
לגבי עמדת ההלכה, הרמ"א (חו"מ רז, א) פסק שאם התנו תנאי ואח"כ כתבו שטר, הרי שהשטר נעשה על דעת התנאי הראשון. הגר"א (שם, ד) הסביר שמקורו של הרמ"א בגמרא בכתובות (עה) שעוסקת במקרה שאדם התנה תנאי בקידושין ונשא את האשה בלא להזכיר את תנאי.
ה'משפט שלום' (על הרמ"א) הביא את דברי שו"ת פני יהושע, שבמקרה שנכתבו בהסכם תנאים אחרים, ותנאי זה לא הוזכר, הרי שהדבר מהווה ראייה שהצדדים חזרו מהתנאי שלא הוזכר. העיר עליו (שם משמרת שלום ס"ק יב) שרק כשיש טעם לדבר אומרים שהצדדים חזרו בהם מהתנאי.
נראה שבכל מקרה אם מדובר על תנאי שמוזכר באופן כללי ולא ספציפי טרם לחתימת החוזה, הרי שהתנאי קיים גם אם לא הזכירו אותו בשעת החתימה. כך גם נאמר ע"י הרב גולדשמידט (פד"ר א 309-311).

מכל מקורות אלו נראה שאם החוזה לא סותר את המצגים הטרום חוזיים, הרי שהוא נחתם על דעת תנאים אלו. לפיכך התביעה התקבלה.

דיינים:הרב עקיבא כהנא, הרב עדו רכניץ, הרב דניאל לונצר


עוד בנושא
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il