ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
- פרשת שבוע ותנ"ך
- שעורים בתנ"ך
- ספר מלכים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
בצוואתו מצווה דוד את שלמה:
"וְלִבְנֵי בַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי תַּעֲשֶׂה חֶסֶד וְהָיוּ בְּאֹכְלֵי שֻׁלְחָנֶךָ כִּי כֵן קָרְבוּ אֵלַי בְּבָרְחִי מִפְּנֵי אַבְשָׁלוֹם אָחִיךָ" (מלכים א ב' ז).
ברזלי אכן עזר לדוד באחד מרגעי המשבר והשפל הקשים ביותר בחייו. מצבו של דוד, ימים ספורים לפני שברזילי גמל עמו חסד מתואר בפסוק הבא:
"וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל הָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה" (שמואל ב ט"ו ל).
הכתוב משתמש בביטוי "וַתְּכַל" (שם י"ג לט) מלשון חמדה וכיסופים כדי לתאר את יחסו של דוד לאבשלום. דווקא בן זה מורד בדוד.
יחד עמו בוגד בדוד גם רעו אהובו, אחיתופל. חז"ל דורשים את הפסוק: "אֲשֶׁר יַחְדָּו נַמְתִּיק סוֹד בְּבֵית אֱלֹהִים נְהַלֵּךְ בְּרָגֶשׁ" (תהלים נ"ה טו, סנהדרין קו ע"ב) כמי שמתאר את הקשר המיוחד בין דוד ואחיתופל.
בזמן שכל רעיו בגדו, בו היו לו לאויבים, בולט החסד שגמלו עמו ברזילי ורעיו. וז"ל הכתוב:
"וַיְהִי כְּבוֹא דָוִד מַחֲנָיְמָה וְשֹׁבִי בֶן נָחָשׁ מֵרַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן וּמָכִיר בֶּן עַמִּיאֵל מִלֹּא דְבָר וּבַרְזִלַּי הַגִּלְעָדִי מֵרֹגְלִים: מִשְׁכָּב וְסַפּוֹת וּכְלִי יוֹצֵר וְחִטִּים וּשְׂעֹרִים וְקֶמַח וְקָלִי וּפוֹל וַעֲדָשִׁים וְקָלִי: וּדְבַשׁ וְחֶמְאָה וְצֹאן וּשְׁפוֹת בָּקָר הִגִּישׁוּ לְדָוִד וְלָעָם אֲשֶׁר אִתּוֹ לֶאֱכוֹל כִּי אָמְרוּ הָעָם רָעֵב וְעָיֵף וְצָמֵא בַּמִּדְבָּר" (שמואל ב י"ז כז-כט).
גם חז"ל משבחים אותו: "אמר ר' יודן ה' פעמים כתוב בני ברזילי כנגד ה' ספרי תורה ללמדך שכל מי שמאכיל פרוסה לצדיק כאילו קיים כל התורה" (בראשית רבה פרשה נח). שבי בן נחש בוודאי לא היה יהודי, במוצאו. שמו של עמי-אל גם הוא רומז לנוסחת הגיור "עַמֵּךְ עַמִּי וֵאלֹהַיִךְ אֱלֹהָי" (רות א' טז). בנו של ברזלי הוא "כִמְהָם"-"כִמְהָן" (שמואל ב י"ט לח,) שם בעל צליל לא יהודי.
שלמה, כנראה, נתן לבניו של ברזלי, בראשות כמהם נחלה באזור ירושלים, ממנה הם התפרנסו. בכך גמל דוד חסד מידה כנגד מידה עם מיטיבו.
הוכחה לכך ניתן למצוא דווקא במקום אחר. לאחר חורבן בית ראשון ואיבוד התקווה, עם רצח גדליה בן אחיקם, עוזבת שארית הפליטה עם ירמיהו הנביא את המצפה בדרכם מצריימה. בדרך מוצאת השיירה מנוחת מה במקום הבא:
"וַיֵּלְכוּ וַיֵּשְׁבוּ בְּגֵרוּת כִּמְהָם אֲשֶׁר אֵצֶל בֵּית לָחֶם לָלֶכֶת לָבוֹא מִצְרָיִם" (ירמיהו מ"א יז).
ארץ יהודה, חרבה באותם שנים. חז"ל תיארו זאת בדרך הבאה: "רבי יהודה אומר: חמשים ושתים שנה לא עבר איש ביהודה, שנאמר (ירמיהו ט) על ההרים אשא בכי ונהי וגו' מעוף השמים ועד בהמה נדדו הלכו. בהמ"ה בגימטריא חמשין ותרתין הוו" (שבת דף קמה ע"ב ). גם מי שאיננו מומחה באקולוגיה מבין, מה המשמעות של שינוי מסלול נדידת הציפורים כך שלא עברה ציפור ביהודה במשך עשרות שנים. איך קרה שדווקא מקום זה "ְגֵרוּת כִּמְהָם " לא עמד בשיממונו ואפשר לגולים למצוא מנוח לכף רגלם ולנפשם העייפה?
התשובה היא פשוטה כנראה - כוחו של חסד .
רש"י בעקבות התרגום מזהה את "ְגֵרוּת כִּמְהָם" עם הנחלה שנתן שלמה על פי צוואת דוד לצאצאי ברזלי הגלעדי. מקום זה יוסד על אדני החסד ו"עוֹלָם חֶסֶד יִבָּנֶה" (תהלים פ"ט ג). גם אחרי יותר מארבע מאות שנים עדיין ה"חסד" עובד. דווקא ורק מה שנבנה על בסיס של חסד מחזיק מעמד גם בימי חרון אף וחורבן ומאפשר זמן קצר של חסד, עם שיירת הגולים הסחופה והדוויה בירידתה מצרים, תרתי משמע.
הבה נפנים מסר זה ונרבה בחסד הן בחיינו הפרטיים והן בחיינו הציבוריים.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון

רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה

האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו

אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.

צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.

ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.

שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.













