ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. סם חיים וסם המוות
הסכנה בגישה המשיחית ברורה. כל הניגש להפיץ את הרעיון המשיחי, עליו להיות ער לכך, שהעֵסק ברעיון זה במהלך הדורות, הכשיל לא אחת את העוסקים בו בכשלונות נוראים.
גדולי הדור, ובראשם הרב קוק האב ובנו יחידו, הרב צבי יהודה, היו ערים מאד לנקודה רגישה ומועדת זו, ועל כן הרבו לבאר את שיטתם באופן כזה שלא יבואו על ידה התלמידים וישתו מים רעים ונמצא שם שמים מתחלל. אולם יש לדעת כי כך טבעם של דברי תורה, שהם יכולים להיות סם חיים או לחילופין סם המוות, "ישרים דרכי ה', צדיקים ילכו בם ופושעים יכשלו בם". ככל שעסוקים ברעיון בעל עוצמה יחודית, שורשית, אוחזים ב"שורש האמונה ושורש המרי" כאחד. סם החיים היותר מתוק, יכול להתהפך בין רגע לסם המות. זוהי תכונתנו הסגולית כעם, נמשלנו לכוכבים - ולעפר. שכשאנו מבינים את דבר ה' לאשורו, כאשר אנו עם נורמלי - אנו עולים עד לכוכבים, אך כאשר איננו "נורמאליים", אין לנו מציאות ביניים, אנו יורדים עד עפר.
ב. תיפח רוחם של מחשבי קיצין
חז"ל אמרו 1 :
"אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן תיפח עצמן של מחשבי קיצין שהיו אומרים כיון שהגיע את הקץ ולא בא שוב אינו בא אלא חכה לו שנאמר אם יתמהמה חכה לו"
מצד שני, אנו מוצאים בדברי חז"ל מאמרים רבים שיש בהם סימנים מובהקים, שבאפשרותם אפשר לנו לזהות, אימתי "בן דוד בא" 2 :
ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי אלעזר אומר אף מזה שנאמר כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר
מהו היחס בין שתי מימרות אלו? מדוע מסרו לנו חז"ל את סימני הקץ בעוד שהם עצמם אמרו "תיפח רוחם של מחשבי קיצין"?
נראה שההבדל הוא בין אם מדובר על חישוב קץ נסתר, לבין התבוננות על קץ מגולה. כשעסוקים בחישוב הקץ, בשעה שהקץ עדיין לא מופיע בשינוי ממשי בעולם הזה, כשמדובר בהתבוננות במהלכים פנימיים ונסתרים - כאן מזהירים חז"ל את מחשבי הקיצין לבל יפרסמו חישוביהם ברבים, שמא יבוא הזמן ובפועל לא יארע דבר, אזי ישנו חשש לשבר אמוני בביטחון בגאולת ישראל. חז"ל אינם אומרים "תיפח רוחם, משום שהם טועים". יתכן שאין מדובר בטעות. הרבה קיצים לגאולה, והסיבה לכך שאין נגאלים באותו הקץ נובעת ממניעות שונות, אך היה מקום למחשבה. חישוב הקץ משמעותו, שזהו זמן שיש בו סיכוי לגאולה, שהוא מסוגל לגאולה. וחז"ל המליצו, שלא לדבר על "סיכוי לגאולה", משום "תוחלת ממושכת מחלה לב", היות במצב לא ברור: "יבוא או לא יבוא", גורם לכך שהנפש עייפה מהסיכוי. נפש האדם יכולה לפעול רק מתוך מצב ודאי.
לעומת זאת, נתנו בידינו חז"ל את הכלים לזהות, אימתי הוא הקץ המגולה. כאשר מתחילה הגאולה להתממש בפועל בכלים טבעיים של העולם הזה, "מתגייסים" כביכול חכמינו לסייע בידינו להבין מה הקב"ה עושה, לסייע בידינו להבין את המציאות, על מנת שנדע מה ה' שואל מאיתנו לעשותו.
ג. הסיכוי לגאולה הופך לספקות שגורמות לשב לאל תעשה
הבדל גדול יש, בין אדם הנמצא ודאי בתהליך הגאולה, לבין מי שפועל רק מתוך ניצול ה"סיכוי לגאולה". ניקח לדוגמא את השאלה, היאך יש להתיחס לחבלי ארץ ישראל, ששבנו אליהם בחסדי ה' לאחר מלחמת ששת הימים. ככל שאנו ודאיים בעובדת רצונו של הקב"ה, להשיבנו אל כל מלוא רוחב ארצנו, כך נייחס חשיבות גדולה להתישבות בחבלי ארץ אלו. אנו נראה בניסים הרבים שעשה ה' עימנו במלחמה, כקריאה שה' קורא לנו: "הנה אני פותח לך עמי, פתח נוסף בתהליך הגאולה". אולם זה המתלבט, בלא לדעת בוודאות שאנו אכן במסילה העולה בית אל, יתחיל הספק לכרסם בליבו: שמא איננו ראויים לגאולה? ועל כן טוב נהא עושים, להותיר את מצות ישוב הארץ לדורות הבאים?... כללו של דבר, כיון שאין בוטחים בסיעתא דשמיא - אין סיעתא דשמיא! מעדיפים "שב ואל תעשה", ודוחים "קום ועשה".
ד. בין משיחיות שקר למשיחיות אמת
כיון שאנו עסוקים בניתוח מהלכים נגלים, ואיננו עסוקים ב"מיסטיקה משיחית", ממילא לא ניגרר למעשים, שאין בהם אחיזה בחיים הממשיים.
אנו מדברים בהחלט על דור הזכאי לגאולה. אולם מצד שני, אנו מרחיבים ומאריכים לבאר, כי לבושיה ושפתה של הגאולה שאיתה אנו נפגשים, הינם לבושים של עולם הזה, המתלבשים בלשון בני אדם. זהו כוחה של תורה, שגם בשעה שהיא מדברת בדברים נשגבים ועליונים, היא מוצאת את הדרך להלבישם בלבושים אנושיים. "דברה תורה כלשון בני אדם". כך גם הגאולה שאנו נמצאים בתוכה, הננו מאמינים, כי שורשה של הגאולה טמון ברבדים היותר פנימיים של המציאות, בדברים היותר סמויים מעיני הבריות, אולם מתלבשת היא בצורה ממשית ועממית, בתנועות הנראות כביכול כתנועות אנושיות.
בודאי שמתוך גישה זו אנו זהירים להתרחק הרבה מכל מעשה שאינו בתחום הטבעי-אנושי-נורמלי. אנו עסוקים כל כולנו בביאת המשיח, אבל יודעים להבחין היטב בין משיחיות-שקר, הפוזלת לשלוח ידה להתעסק בתחומים מעורפלים, שהם מחוץ לגבולות עולם הזה. אנו עסוקים במשיחיות-אמת, שעניינה עשיה דקדושה בתוך עולם הטבע. אנו שקועים עד צואר בעולם התיקון, בכל מה שניתן בידנו לעשות, וכל זאת אנו פועלים מתוך אמונה גדולה.
דוקא אנו, הרואים בתהליכים הטבעיים את הגאולה המתרחשת לפנינו, מעמיקים להפנים בתוכנו בכל יום שעובר, כי הגאולה באה קמעא קמעא. איננו קצרי רוח להשכים בכל בוקר לומר: אולי היום יתחולל הנס. חֵלֶף לצפות בצורה פסיבית לנס שיבוא ויגאלנו, אנו פועלים בדרכים אנושיות וטבעיות להביא את אותו הנס הגדול. מי שהוא מלומד באלפי ניסים קטנים, "על ניסיך שבכל יום עימנו", הוא "בעל הנס המכיר בניסו", שאיננו כפוי טובה כלפי בוראו. מאמר חז"ל - "היתה נטיעה בידך ובא אדם ואמר לך: בָא משיח! קודם טע נטיעתך ואחר צא והקבל פני משיח!" - הוא אור לנתיבתנו.
הרב ש. יוסף וייצן
רב היישוב פסגות ור"מ בישיבת בית אל.
נתיבות עולם - הרב ש. יוסף וייצן אהבת הדומה והשונה - הרחבת החיים והעשרתם
נתיב אהבת ה' למהר"ל, פרק א' (2)
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עוצמת התפילה והרצון המעלה הכל
חלק ג' פסקה כ"ד , כ"ה
השיעור עוסק בתפילה כביטוי לכמיהת כל הבריאה אל מקורה האלוקי, כאשר האדם מרכז בתוכו את שאיפות היקום כולו ומעלה אותן. דרך כוח הרצון והדבקות, התפילה מתגלה כפעולה ממשית במציאות המחברת את העולם למקור הברכה והחיים.
יומא אכילת מאכלים שאינם ראויים ביום הכיפורים
יומא דף פ"א
השיעור עוסק בגדרי איסור אכילה ביום הכיפורים ובמאכלים שאינם ראויים, תוך ניתוח מחלוקת הראשונים בדין אכילתם בכמות מרובה ובחצי שיעור. באמצעות עיון בשיטות הרמב"ם, הראבי"ה והגר"א, נבחנת השאלה האם איסור היום מוגדר כחובת "שביתה מעינוי" או כאיסור אכילה רגיל.
ענינו של ראש השנה מלידת חיה להולדת אדם
השיעור מעמיק בביטוי "היום הרת עולם" ומבאר כי האדם נברא כחיה פראית שתפקידה להוליד ולפתח את צלם האלוקים שבה מן הכוח אל הפועל. מתוך כך מוארים מהות יום ראש השנה, מעמדם הייחודי של ישראל בדין כממליכי המלך, והמבט השלם שלעתיד לבוא שיתגלה כ"יום שכולו שבת".
אור החיים על הפרשה כמטר וכטל: עומק לימוד התורה
אור החיים על פרשת האזינו חלק ב'
השיעור עוסק בביאור הפסוק "יערוף כמטר לקחי" על פי פירוש ה"אור החיים", ומנתח את הדימויים של תורה שבכתב ותורה שבעל פה למטר ולטל. בנוסף מודגשת הדרישה מכל אדם למצות את מלוא כוחותיו בלימוד, מתוך כוונה טהורה לקרוא בשם ה' ולגדלו.
עין אי"ה - הרב משה גנץ משמעות הדין ככוח מרפא לנפש
שבת א, ק"ס, קס"א
השיעור עוסק בתפיסתו של הרב קוק לפיה הדין שלאחר המוות אינו עונש נקמני, אלא התפכחות פנימית שבה האדם רואה את האמת וחש כאב על החמצת ייעודו. ייסורים רוחניים אלו נועדו לזכך את הנפש, לנער אותה מהשקיעה בחומריות ולהשיבה אל טבעה האלוקי המקורי.
רביבים שש השאלות ששואלים אדם בדין
לקראת ראש השנה ראוי להבין את השאלות ששואלים אדם בעומדו לפני בית דין של מעלה | תורה, עבודה, ישועה – שש השאלות מקיפות את חייו ושליחותו של היהודי בעולם, ובתנאי שלכל זה קודמת יראת ה' | ומדוע מרבים כל כך בשבחים בתפילת ראש השנה?
ראש השנה ראש השנה – נאחז בסבך בקרניו
מה היה לו לאיל להאחז בסבך כאילו דוקא הסבך מציל אותו ומדוע הוא חילופו של יצחק אבינו ואיך כל זה קשור לכפרת השופר
אור החיים על הפרשה סוד האזנת השמיים והארץ
אור החיים על פרשת האזינו חלק א'
השיעור מעמיק בביאור ה"אור החיים" לפסוק "האזינו השמים... ותשמע הארץ", ומיישב שורת דיוקים לשוניים באמצעות היחס שבין קרבה וריחוק. דרך כך מתבררים רבדים פנימיים באדם – בין נשמה לגוף, בין מנהיגים לפשוטי העם, ובין חובת התורה לצורכי הפרנסה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו מביכורים לאחדות: כוחה של ערבות
השיעור עוסק בחובת לימוד התורה לדורות הבאים ובהכרת הטוב העולה ממצוות ביכורים, הן על השפע הגשמי והן על הזכות הרוחנית. מתוך כך הוא מעמיק בעקרון הערבות ההדדית של עם ישראל כגוף אחד, המהווה מפתח לניצחון ולזכייה בדין לקראת ראש השנה.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו תקיעת שופר בשבת
השיעור עוסק בדין תקיעת שופר כשראש השנה חל בשבת, תוך בחינת יסודות האיסור וההבדלים בין גישת הבבלי (גזירת חכמים) לירושלמי (פטור מדאורייתא). בהמשך נסקרים היתר התקיעה בפני בית דין, שיטת הרי"ף, והפולמוס ההיסטורי הסוער בירושלים סביב ניסיונו של הרב עקיבא יוסף שלזינגר לחדש את המנהג.
ערב אבות ובנים - אלול תשפ"ו איזון הרוח מול קידמת החומר
הרב ד"ר יוחנן קאפח בשיעור העוסק בצורך להעמיק ברוחניות ובתורה כמשקל נגד להתפתחות הטכנולוגית והחומרית של העולם, תוך שימוש בכלים מודרניים כדי לייעל ולהעמיק את הלימוד. דרך דוגמאות כגון ריבוי תקיעות השופר והתפתחות אמירת הקדיש, מודגש כיצד עם ישראל מוסיף ומחבב את המצוות מתוך אהבה ולא מתוך עול.
אורות התשובה - הרב הראל כהן הדרכה מעשית בהרהור תשובה
אורות התשובה פרק ז, ה1 ו'
הרהור תשובה הוא הגרעין שממנו צומחת התשובה, ואסור לנו לזלזל בזה. בהמשך הרב ממלמד אותנו על הגישה הבריאה אל התשובה שצריכה להיות בשמחה!
