ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- גאולה ונבואה
- גאולה - מצב בלתי הפיך
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
א. אין נבואה אולם יש ודאות
כתבו חז"ל שאין לנו נבואה, אולם חכם עדיף מנביא. ניתן על פי דברי חכמים להכריע בנושאים בצורה ודאית יותר ממה שתכריע הנבואה בעת הזאת. החכמים הם ממשיכי נבואת משה רבנו שהיא באספקלריה המאירה, לעומת שאר נביאים שנבואתם באספקלריה שאינה מאירה.
אמנם בנושא בו אנו עסוקים - יש בידינו גם נבואות מפורשות על כך, שצריך לדעת לשמוע אותם.
ב. גאולה ותשובה
לכאורה, עם ישראל עדיין לא שב בתשובה שלמה, אם כן כיצד יתכן להגדיר את תקופתנו כתקופת גאולה? על כך יש לעיין בסוגיא במסכת סנהדרין 1 :
אמר רב כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה ומעשים טובים ושמואל אמר דיו לאבל שיעמוד באבלו כתנאי רבי אליעזר אומר אם ישראל עושין תשובה נגאלין ואם לאו אין נגאלין אמר ליה רבי יהושע אם אין עושין תשובה אין נגאלין אלא הקדוש ברוך הוא מעמיד להן מלך שגזרותיו קשות כהמן וישראל עושין תשובה ומחזירן למוטב.
יוצא מהגמרא, כי לפי דעת רבי יהושע ושמואל יש מציאות של גאולה, המתחילה מה' ללא תשובה של עם ישראל. היא נקראת גאולה התלויה בקץ מסוים, והיא גאולת ב"עתה". אולם לדעת רבי אליעזר ורב, התנאי הבסיסי לגאולה הוא בעשיית תשובה מצד ישראל. ולפי זה, כל דברינו נכונים, רק אם הלכה כרבי יהושע ושמואל. על כך נכתבו מאמרים רבים, שהרחיבו לבאר, כי רוב הדעות סוברות כרבי יהושע. והוסיף מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, שאף רבי אליעזר הודה לדעת רבי יהושע. כך הוכיח מהגמרא, המספרת שבתום הויכוח בין רבי יהושע לרבי אליעזר, כתוב: "שתק רבי אליעזר". ומוכח מדברי הגמרא בהמשך, ששתיקתו זו של רבי אליעזר הינה שתיקה של הודאה 2 .
אולם נראה שגם לדעת רב, יש גאולה שהיא גאולה של "קץ". יש זמנים המוּעדים לגאולה, אלא שבפועל, תהא תחילת התשובה מצד עם ישראל, אז הקב"ה ישלים. ומכל מקום, לאחר שעם ישראל יעשה תשובה במה, תהיה הגאולה מעתה תהליך בלתי הפיך. כך משמע בלשון רב: "כלו כל הקיצין ואין הדבר תלוי אלא בתשובה" - משמע מדבריו שיש קיצים, אלא שנחלקו רב ושמואל, האם צריך אתערותא דלתתא על מנת להניע את התהליך, או כשמואל, שאין הדבר תלוי באתערותא דלתתא.
גם בדעת רבי אליעזר, לפני שחזר בו, ניתן לומר שבכל אופן, אין הגאולה רק מכוח מעשיהם של ישראל. זאת ניתן להוכיח מדברי הזוהר הסבור, כי גם לרבי אליעזר, לא תהיה הגאולה דוקא אחר שכל עם ישראל כולו יחזור בתשובה, אלא אפילו מועטים מישראל, או אפילו קהילה אחת עושים תשובה - הקב"ה יגאלם, מפני שהוא מצפה תמיד, אימתי ישובו בניו אליו, ויוכל להשפיע עליהם רוב טוב.
ג. גאולת "בעתה"
ההוכחה הניצחת לכך, שהתהליך בו אנו נמצאים בלתי הפיך, ועם ישראל בשום מקרה לא יגלה מכל ארץ ישראל, תלוי במה שנוכיח מעל לכל ספק, כי אנו מצויים עתה בתהליך גאולה שאיננו תלוי במעשיהם של ישראל, וכל כולו הוא החלטה אלוקית לבדה. כלומר, אם יתברר לנו כי אנו מצויים עתה בגאולת "בעתה", שאינה מחמת זכותם של ישראל, יהיה הדבר הוכחה לכך שהגאולה וודאית בכל אופן שהוא.
אולם, מנין נדע שעתה זו גאולת "בעתה"?
על שאלה זו צריכים אנו לחבר ספרים גדולים, יש להביא את כל דברי התורה, דברי הנביאים ודברי חז"ל בנושא. יש להביא את כל פרושי הקדמונים העוסקים בכך, ועדיין אין לדבר סוף. אנו בחרנו לציין בקצרה, את הדרכים השונות לבסוס ידיעה זו, ביודענו כי אפילו קצה מזלג אין כאן.
ד. מסורת מגדולי ישראל
רבים מגדולי ישראל בדור הקודם, קבעו מפורשות כי אנו נמצאים עַתה בגאולת "בעתה". הזכרנו לעיל את דברי רבי יהושע מקוטנא ("ישועות מלכו") ואת דברי הרב קוק. הצטרפו לדעתם עוד רבים מגדולי ישראל, ובראשם תלמידי הגאון רבי עקיבא איגר ותלמידי הגאון מוילנא. למרות שרבים מגדולי ישראל לא אמרו כך. כל אדם רשאי לבחור את רבו ואת בית המדרש שממנו הוא יונק תורתו. ניתן לציין, כי רוב גדולי הדור שלמדו את כל מקצועות התורה, ובמיוחד תורת הקבלה, וכמובן, היו גדולים גם בהלכה - סברו שהגיע עת גאולה. כאן יש להזכיר את דברי הגאון, הרב אלישיב, בעל "לשם שבו ואחלמה", שנחשב לגדול המקובלים העיוניים בדור הקודם. על הגמ' הדנה, האם תבוא הגאולה בדור שכולו זכאי או בדור שכולו חייב, כתב בעל הלשם: " ודאי באופן השני " 3 . ופשוט, כי בהכרעות בסוגיית הגאולה, שעיקר הבנתה אינה תלויה רק בלימוד השולחן ערוך ועיסוק בארבע אמות של הלכה, יש ללכת אחרי המומחים בדבר.
עוד יש להוסיף, שאותם גדולים שסברו, כי אנו בגאולת ה"בעתה", ביססו דבריהם בדרך כלל על מקורות חז"ל, ואילו שאר הגדולים - או שלא הביעו דעתם בנדון כלל ועיקר, והמעטים שהביעו דעתם, ביססו דבריהם בעיקר על סברתם (טענה זו יש לבסס כמובן על ידי סקירה מדוקדקת, שלא כאן מקומה).
(כאן ניתן להזכיר דברי רבנו, הרצ"י זצ"ל, על נבואת ישעיה מ"ב, יח-יט: "החרשים שמעו והעורים הביטו לראות, מי עור כי אם עבדי וחרש כמלאכי אשלח..", ישנו מצב שתלמידי החכמים שהם עבדי ה' ומלאכיו, הם עורים וחרשים, ואינם תופסים את שמתרחש בעולם).
ה. מאחרי שנה מסוימת כל גאולה תחשב גאולת "בעתה"
בספר "פרי הארץ", הביא המחבר את דעת האר"י שזמן "בעתה" התחיל בשנת של"ה. דעת האור החיים שהזמן התחיל משנת ת"ק, ודעת החתם סופר 4 הסכימה לדעת אור החיים. וכן הובא בשם הגאון, בפירושו על דברי חז"ל לענין יצירתו של אדם הראשון.
ו. דברי חז"ל שגאולה שלישית אין לה הפסק
הזכרנו לעיל מאמר חז"ל האומר במפורש, כי לא תהיה עוד גלות אחרי גאולה שלישית. מדרש זה אינו מדרש יחידי ויש עוד רבים כמותו. גם בדברי הנביאים ישנו תיאור יציאה מגלות רומא, שאין עוד גלות לאחריה. אנו נמצאים עתה באמצעה של הגאולה, כשתהליך קיבוץ גלויות הולך ומתעצם, ורבים מאחינו, בני ארצות המזרח, באים אלינו. זה מכבר עלתה מציאותנו, מבחינת העוצמות המדיניות, על זו שהיתה בימי הבית השני. וכשם שימי הבית השני הוגדרו כביאה שניה , כך ודאי, על אחת כמה וכמה, תוגדר שיבת ציון בימינו כביאה שלישית . על פי הערכות רבות, בעוד עשור לכל היותר, רוב העם היהודי כבר יישב בארץ ישראל. גם מבחינה הלכתית תהיה לכך משמעות, לענין רבות מהמצוות התלויות בארץ. אנו בטוחים שכל מה שעושה הקב"ה עימנו, אינו לחינם. כל האומר על כל שעינינו רואות, שהוא מעשה שטן, נראה ששטנו הוא גדול מאד... אנו מכל מקום לא מצאנו, שלשטן יכולת כה גדולה... יכולתו מסתכמת בכריית נחל לאברהם בדרכו לעקוד את יצחק בנו 5 .
ז. מתוך עיון בתורה ובחז"ל אנו למֵדים שאנו בגאולת בעִתה
דרך זו הינה דרך המלך, על מנת לבסס את ודאות הגאולה. כפי שהזכרנו לעיל זוהי דרך רחבה מני ים. נזכיר מספר בירורים שהובאו בבית מדרשנו:
א. הרב קוק זצ"ל והרב צבי יהודה זצ"ל, ביססו דבריהם על דברי רבי אבא 6 :
ושתק רבי אליעזר ואמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו' רבי אלעזר אומר אף מזה שנאמר כי לפני הימים ההם שכר האדם לא נהיה ושכר הבהמה איננה וליוצא ולבא אין שלום מן הצר... מאי ליוצא ולבא אין שלום מן הצר רב אמר אף תלמידי חכמים שכתוב בהם שלום דכתיב שלום רב לאהבי תורתך אין שלום מפני צר.
הרב צבי יהודה דקדק, מדוע כתוב בדברי רבי אבא "ואמר" בו"ו החיבור? מכאן אנו למדים, כי לאחר שהובאה מחלוקת רבי אליעזר ורבי יהושע לגבי השאלה, האם גאולה תלויה בתשובה, הביאו את דברי רבי אבא, שיש גאולה "בעתה" שהיא תלויה "בקץ" - דהיינו, בזמן מסוים - ולא בתשובת עם ישראל.
באה עתה הגמרא לברר, כיצד נדע אימתי הוא זמנה של גאולת "קץ"? גאולה שתלויה בתשובה, ניתן להבחין בה, שכן היא תגרור בעקבותיה ניסים גלויים, עד שיהא ברור כי זהו עת גאולה. אולם גאולה התלויה בזמן, כיצד נדע מתי זמנה? על כך מודיענו רבי אבא, שתקדם לתקופתנו תקופת הגלות הארוכה, שבה ארץ ישראל תעמוד בשממונה, ותצמיח קוצים וברקנים בלבד. לשון אחרת, ארץ ישראל תהיה מקום שאי אפשר לשבת בו! וכן היה. והנה תגיע עת, שארץ ישראל "תשנה התנהגותה", ולפתע תחל להוציא פירותיה בעין יפה - זה הסימן המובהק שחזרה שכינה לציון, וכל ישראל נקראים לשוב לארצם, להיות סמוכים על שולחן אביהם.
על כך מוסיף רבי אליעזר עוד קץ מגולה. לפני בוא הגאולה עתיד להיות מצב, בו חיי היהודים בגלות יהיו ללא נשוא, עד שאפילו תלמידי חכמים לא יזכו לשמירה מפגעי הגלות - זהו אות שהשכינה עזבה את הגלות ואין קיום עוד לעם היהודי בין הגוים.
שני סימנים אלו התקיימו במלואם! ראשית החלה ארץ ישראל להצמיח פירותיה על ידי המושבות הראשונות, וזאת עוד בטרם שבו אליה המוני בית ישראל. לאחר מכן באה השואה האיומה, בה התברר על ידי ניתוח אלקי איום ונורא, כי אין עוד קיום לעם ישראל בין הגוים. וכיון שכך, שוב לא הבחין המשחית בין מי שיש בידיו זכויות, לבין מי שהוא "מלא כרימון" - תלמידי חכמים, קהילות הקודש, סופרים וחכמים, לצד רבבות עמךָ בית ישראל הרחוקים מתורה ומצוות - כולם כולם עלו בסערה השמימה, וטומאת ארץ העמים הפכה לבית קברות ענקי לקדושי עמֵנו.
ב. הגמרא בסנהדרין שם מציירת שני מהלכי גאולה:
ואמר רבי יוחנן אין בן דוד בא אלא בדור שכולו זכאי או כולו חייב בדור שכולו זכאי דכתיב ועמך כולם צדיקים לעולם יירשו ארץ בדור שכולו חייב דכתיב וירא כי אין איש וישתומם כי אין מפגיע וכתיב למעני אעשה.
הזכרנו את דברי ה"ישועות מלכו", וכך כתב האדמו"ר מפילוב באגרתו, המובאת בחוברת "שיבת ציון": אין לומר שהגאולה היא בדור שכולו זכאי, שהרי אנו רואים שדוקא הרחוקים מתורה ומצוות הם אלו המביאים את הגאולה. ועל גאולה בדור שכולו חייב מביאה הגמ' את הפסוקים בספר ישעיה המזכירים את דברי הקב"ה, "וירא כי אין איש" - כלומר, אין צדיקים שבעבורם ראוי להביא גאולה, ואשר על כן מחליט הקב"ה להביא את הגאולה משום חילול ה': "ותושע לי זרועי", או כמובא בספר יחזקאל: "למעני אעשה".
דרך גאולה זו מתוארת גם בסופה של שירת האזינו 7 :
כִּי יָדִין ה' עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב: וְאָמַר אֵי אֱלֹהֵימוֹ צוּר חָסָיוּ בוֹ: אֲשֶׁר חֵלֶב זְבָחֵימוֹ יֹאכֵלוּ יִשְׁתּוּ יֵין נְסִיכָם יָקוּמוּ וְיַעְזְרֻכֶם יְהִי עֲלֵיכֶם סִתְרָה: רְאוּ עַתָּה כִּי אֲנִי אֲנִי הוּא וְאֵין אלוקים עִמָּדִי אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה מָחַצְתִּי וַאֲנִי אֶרְפָּא וְאֵין מִיָּדִי מַצִּיל: כִּי אֶשָּׂא אֶל שָׁמַיִם יָדִי וְאָמַרְתִּי חַי אָנֹכִי לְעֹלָם: אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם:
"על השירה הזו כתב הרמב"ן 8 :
"והנה אין בשירה הזאת תנאי בתשובה ועבודה, רק היא שטר עדות שנעשה הרעות ונוכל, ושהוא יתברך יעשה בנו בתוכחות חימה, אבל לא ישבית זכרנו, וישוב ויתנחם ויפרע מן האויבים בחרבו הקשה והגדולה והחזקה, ויכפר על חטאתינו למען שמו אם כן, השירה הזאת הבטחה מבוארת בגאולה העתידה".
מכך שבחרה שירת האזינו לתאר את גאולת ישראל בדרך גאולה של "לא זכו", יש בכך עדות התורה, שאכן כך יהיה בפועל.
ג. עוד שם בגמרא:
אמר רבי אלכסנדרי: רבי יהושע בן לוי רמי כתיב בעתה וכתיב אחישנה זכו אחישנה לא זכו בעתה אמר רבי אלכסנדרי רבי יהושע בן לוי רמי כתיב וארו עם ענני שמיא כבר אנש אתה וכתיב עני ורוכב על חמור זכו עם ענני שמיא לא זכו עני רוכב על חמור.
גאולת "אחישנה" מתגלית כגאולה ניסית, ואילו גאולת "בעתה" היא גאולה, הבאה בדרך הטבע. על כך כותב אור החיים 9 :
יתבאר על פי דבריהם ז"ל שאמרו (סנהדרין צח, א) שאם תהיה הגאולה באמצעות זכות ישראל יהיה הדבר מופלא במעלה, ויתגלה הגואל ישראל מן השמים במופת ואות, כאמור בספר הזוהר (ח"א קיט), מה שאין כן כשתהיה הגאולה מצד הקץ ואין ישראל ראויים לה תהיה באופן אחר, ועליה נאמר (זכריה ט ט) שהגואל יבא עני ורוכב על חמור.
ובודאי גאולתנו, חֵרף כל הניסים והנפלאות שראו עינינו, הופעתה היא בדרך הטבע' והיא מתאימה לגאולת "בעתה".
ד. שנינו 10 :
בְּעִקְּבוֹת מְשִׁיחָא חֻצְפָּא יִסְגֵּא, וְיֹקֶר יַאֲמִיר. הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהַיַּיִן בְּיֹקֶר, וְהַמַּלְכוּת תֵּהָפֵךְ לְמִינוּת, וְאֵין תּוֹכֵחָה. בֵּית וַעַד יִהְיֶה לִזְנוּת, וְהַגָּלִיל יֶחֱרַב, וְהַגַּבְלָן יִשּׁוֹם, וְאַנְשֵׁי הַגְּבוּל יְסוֹבְבוּ מֵעִיר לְעִיר וְלֹא יְחוֹנָנוּ, וְחָכְמַת סוֹפְרִים תִּסְרַח, וְיִרְאֵי חֵטְא יִמָּאֵסוּ, וְהָאֱמֶת תְּהֵא נֶעְדָּרֶת. נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים יַלְבִּינוּ, זְקֵנִים יַעַמְדוּ מִפְּנֵי קְטַנִּים (מיכה ז), בֵּן מְנַבֵּל אָב, בַּת קָמָה בְאִמָּהּ, כַּלָּה בַּחֲמֹתָהּ, אֹיבֵי אִישׁ אַנְשֵׁי בֵיתוֹ. פְּנֵי הַדּוֹר כִּפְנֵי הַכָּלֶב, הַבֵּן אֵינוֹ מִתְבַּיֵּשׁ מֵאָבִיו. וְעַל מִי יֶשׁ לָנוּ לְהִשָּׁעֵן, עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמָיִם.
תיאור תקופת עקבות משיח, כתקופה של התדרדרות רוחנית אפשרית רק בתהליך גאולה של "לא זכו". המציאות שאנו חוזים בעינינו, בודאי עשויה להתאים יפה לתיאור המשנה בסוטה (וכן כתב ה"חפץ חיים" 11 ).
ה. תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צח, ב:
אמר עולא ייתי ולא איחמיניה וכן אמר רבה ייתי ולא איחמיניה רב יוסף אמר ייתי ואזכי דאיתיב בטולא דכופיתא דחמריה.
הגמרא מתארת את דור הגאולה כדור, שעיקר התעסקותו בענייני החומר. זוהי משמעות דברי רב יוסף, המתאוה להיות בדור הגאולה, ואפילו יהיה שקוע בענינים חומריים, עד למדרגת הפסולת היוצאת מן החמור, ועד לצלליה של פסולת זו. בודאי יש כאן תיאור לגאולה שהיא בדרך של "לא זכו".
ו. מקורות רבים מתארים דרך גאולה, המַתחילה מבנין החומר ורק לאחר מכן עוברת לבנין הרוח. בספר "קול התור", מביא על כך את דברי התלמוד 12 :
תנו רבנן משיח בן דוד שעתיד להגלות במהרה בימינו אומר לו הקדוש ברוך הוא שאל ממני דבר ואתן לך שנאמר אספרה אל חוק וגו' אני היום ילדתיך שאל ממני ואתנה גוים נחלתך וכיון שראה משיח בן יוסף שנהרג אומר לפניו רבונו של עולם איני מבקש ממך אלא חיים.
על פי הגר"א, משמעות הגאולה - שראשיתה בהופעת משיח בן יוסף - היא גאולה הבאה בדרך ההשתדלות האנושית, ללא נסים שמיימים, אך בעזרת סיעתא דשמיא רבה. על פי הרב קוק, משמעות הגאולה - בה קודמת מציאות משיח בן יוסף למשיח בן דוד - היא, גאולה שתחילתה בנין החומר ורק לאחר מכן בנין הרוח.
גם את הריגת משיח בן יוסף מבאר הרב קוק, כמשבר רוחני שיהא כתוצאה מעיסוק יתר בצדדים החומריים של בנין האומה.
ז. מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל, ביאר את נבואת יחזקאל 13 כנבואה המתארת את מהלך הגאולה בא אנו נמצאים. שם מבואר כי גאולת הארץ קודמת לגאולת העם. גאולת העם גם היא תהיה בשני שלבים עיקריים: גאולת החומר וגאולת הרוח. בפרק זה מחזק הנביא יחזקאל את ההדגשה, כי סיבת הגאולה אינה אלא משום חילול ה' , בעובדה שעם ישראל נמצא בין הגוים. ה' גואל את עם ישראל כדי לקדש את שמו . ממילא, בודאי אין כל חשש שמא ישיבנו ה' לגלות, שהרי סיבת הגאולה גופא היא חילול ה', הקיים בכל זמן.
מורנו ורבנו הרב צבי יהודה זצ"ל הראה בהקבלה יפהפיה, היאך מתאים תיאור מהלך הגאולה בפרשת ניצבים, לזה שביחזקאל.
ח. במאמר "אנשי אמונה בירושלים". הרחבנו לבאר את שיטת הגר"א על מלחמת גוג ומגוג. ביארנו שם, שמלחמה זו היא רק במהלך גאולה של "לא זכו". מאבקינו ומלחמותינו עם שכנינו, מבססים כולם את הטענה שאנו בגאולת "בעתה".
ח. אמונה - טביעות עין והבנת הלב
בנוסף לכל הדרכים שהזכרנו, ישנה דרך נוספת, הקשורה בכשרון האמונה הנטוע בעם ישראל, ובמיוחד בגדוליו. האמונה היא טביעות עין שבתלמידי חכמים, להבין בהכרה פנימית, ללא ראיות וסימנים, בין אמת לשקר, בין חיים למות. "ניכרים דברי אמת", ועימם הולכת ומתבררת איזו מן האמירות עתידה להיות ניכרת באמיתה, איזו מבין כולן היא אמירה של אמת וחיים - ואיזו מהן, לא השכילה להבחין כלל את נקודת חייו של הדור. הולך ומתברר - מיהי "אם האמת"!
בכל הדורות נחלקו הדעות בדבר הדרכים להבנת והדרכת הדור. מתתיהו עשה מעשה, שרבים התנגדו לו. מרדכי סיכן את שלומו של עם ישראל במעשהו, אך בכך גאל את ישראל. כי הוא "ידע את כל אשר נעשה" - ידע בהבנה פנימית, ללא נבואה. רבי עקיבא מצא בבר-כוכבא כוח גאולה וכן הלאה. היחס לדור ולתקופה, אינו נבנה רק מכוח מקורות, ראיות וסימנים.
כן הדבר בדורנו. יש גדולים בתוכנו, ויש גם מפשוטי העם, המריחים ריחה של גאולה, אף כי "לא למראה עיניהם ישפטו ולא למשמע אזניהם ישפוטו". אלא יש בהללו חוש פנימי מפותח, ודבר זה רצוי מאד לפני המקום - אלו הם גדולי האמונה, שבכוחם לתקן את בִזְיון קטנות האמונה, המצוי בחלקים אחרים באומה.
^ 1 צו ע"ב.
^ 2 ראה לנתיבות ישראל, עמודים 190-192.
^ 3 הקדמות ושערים, שער ו' פ"ט.
^ 4 ח"ו סוף סימן ס"א.
^ 5 מפי הגאון מו"ר הרב אברהם שפירא שליט"א.
^ 6 סנהדרין צח ע"א.
^ 7 דברים, פרק ל"ב.
^ 8 בפירושו לדברים לב, מ.
^ 9 במדבר כד, יז.
^ 10 משנה, מסכת סוטה, פרק ט.
^ 11 בספרו "שם עולם", שער ההתחזקות, פרק י"ב.
^ 12 סוכה נב ע"א.
^ 13 פרק ל"ו, טז-כז.
^ 2 ראה לנתיבות ישראל, עמודים 190-192.
^ 3 הקדמות ושערים, שער ו' פ"ט.
^ 4 ח"ו סוף סימן ס"א.
^ 5 מפי הגאון מו"ר הרב אברהם שפירא שליט"א.
^ 6 סנהדרין צח ע"א.
^ 7 דברים, פרק ל"ב.
^ 8 בפירושו לדברים לב, מ.
^ 9 במדבר כד, יז.
^ 10 משנה, מסכת סוטה, פרק ט.
^ 11 בספרו "שם עולם", שער ההתחזקות, פרק י"ב.
^ 12 סוכה נב ע"א.
^ 13 פרק ל"ו, טז-כז.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
שיעורים בספר יהושע מבית המדרש להנהגת הארץ
יהושע פרק א'
השיעור עוסק במעברו של יהושע בן נון מחיי בית המדרש והתלות במשה אל עבר הנהגת עם ישראל וכיבוש הארץ. דרך מושגים כמו "לא ימוש" ו"חזק ואמץ", מוסבר כיצד המעבר לעשייה מעשית ומלחמה אינו ניתוק מהתורה, אלא הופעתה בשלמות בתוך מציאות החיים.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וסוד ההשגחה התמידית
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בביאור ספר הכוזרי ומזמור קל"ט בתהילים, תוך העמקה בהכרה שהבורא מחיה ומפעיל כל תנועה ואיבר באדם בכל רגע ורגע. מתוך כך מוארת מעלת ה'חסיד' החי בדבקות עליונה, ולצד זאת נשזרות תובנות על סבלנותו האינסופית של הבורא, מידות הרחמים וספרי המהר"ל.
אורות ארץ ישראל - הרב אליהו ברין סוד הגלות ותחיית ארץ ישראל
אורות ארץ ישראל א' - ג'
השיעור עוסק במשמעות הרוחנית של היציאה לגלות ככור היתוך לבירור וזיכוך כוחות החיים הישראליים והאוניברסליים. מתוך כך, מובהר תהליך הגאולה והשיבה לארץ ישראל כתנועה פנימית ועמוקה של תחייה לאומית ורוחנית שאינה מותנית מראש בתשובה שלמה.
מידות הראי"ה המצוות כציורי האמונה המעשיים
אמונה כ"א -כ"ב
השיעור עוסק בצורך המהותי של האדם באידיאל אלוקי עליון המעניק משמעות וחיות פנימית לחייו. מתוך כך מוסבר כיצד המצוות והמנהגים משמשים כביטוי מעשי וציור גשמי שמוריד את רעיונות האמונה הגבוהים אל מציאות החיים.
