ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- מסעי
וזה לשונו: "בענין המסעות שתלה הכתוב ביציאת מצרים, נראה דכמו שנזכר יציאת מצרים נ' פעמים בתורה כמו שכתוב בזוהר הקדוש (חלק א רסא, ע"ב), לרמוז שיצאו ממ"ט שערי טומאה ונכנסו בנ' שערי בינה".
וממשיך: "ולפי שכתבו חז"ל (ראש השנה כא, ע"ב) שנמסרו למשה רבינו עליו השלום נ' שערים חוץ מאחד, 'ותחסרהו מעט מאלקים' (תהלים ח,ו)".
היינו, שער החמישים מסמל את השלמות האלוקית, ומשה רבינו על אף שהיה מובחר מין אנושי (ערבי נחל, שמות א) הוא אינו מושלם ומכורח המציאות יש בו חיסרון.
כותב רבי נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן א, פט): "'וַתְּחַסְּרֵהוּ מְעַט מֵאֱלֹקִים וְכָבוֹד וְהָדָר תְּעַטְּרֵהוּ'. הִנֵּה יָדוּעַ, כִּי כָּל מַה שֶּׁחָסֵר לָאָדָם הֵן בְּרוּחָנִי הֵן בְּגַשְׁמִי, הַחִסָּרוֹן הוּא בְּהַשְּׁכִינָה, שֶׁהוּא בְּחִינַת אֱלֹקִים. וְזֶהוּ וַתְּחַסְּרֵהוּ, בְּוַדַּאי מְעַט מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ הַחִסָּרוֹן בְּוַדַּאי מֵאֱלֹקִים, הַיְנוּ בְּהַשְּׁכִינָה".
אנחנו נמצאים בתקופת שלושת השבועות שנקראים 'בין המיצרים', שזהו זמן שאנחנו מתאבלים על החיסרון שיש בעולם, אנו מצטערים על חיסרון גדול שיש במציאות הכללית והפרטית שלנו, ובעצם הקב"ה מספר לנו את החיסרון שלו, כל החיסרון שלנו נובע מכך שחסר לו בית שבו ישרה את שכינתו וידור בתוכנו, שזוהי המציאות השלמה שאליה אנו נכספים.
בגלל שהאות נו"ן מסמלת את השלמות ואת הדרגה הרוחנית הגבוהה ביותר, וכלשונו של ה'שפת אמת' (שם) "גבוה מכל השערים", כשהיא נחסרת מאותיות התיבה זהו רמז לכך שיש פה חוסר כלשהו שדורש תיקון.
לאור דברים אלו נוכל להבין את דברי רבינו (ליקוטי מוהר"ן א, רמז): "אִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (רַעֲיָא מְהֵימְנָא צַו כ"ז:) שֶׁ'תֵּיקוּ' הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן, דְּהַיְנוּ שֶׁנֶּחְסָר הַנּוּ"ן שֶׁל תִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה 'תֵּיקוּ'. וְדַע שֶׁזֹּאת הַנּוּ"ן פְּשׁוּטָה כְּשֶׁנֶּחְסֶרֶת מֵהַתִּיקּוּן וְנַעֲשֶׂה בְּחִינַת תֵּיקוּ כַּנַּ"ל, אֲזַי הִיא נִשְׁפֶּלֶת וְנִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֶׂה מִזֶּה בְּחִינַת 'קִינוֹת' שֶׁהוּא אוֹתִיּוֹת תִּיקּוּן, רַק שֶׁהַנּוּ"ן נִכְפֶּפֶת כַּנַּ"ל. ה' יִגְאָלֵנוּ וְיִתְהַפְּכוּ 'הַקִּינוֹת' לְ'תִּיקּוּן', וְיִתְתַּקֵּן הַ'תֵּיקוּ' הַנַּ"ל".
ידוע שהיכן שמוזכר בגמרא 'תיקו' הכוונה לקושיה שאין עליה הכרעה ברורה בין חכמים.
ישנו ספק ואין עצה ברורה כיצד עלינו לנהוג, רצון ה' נעלם ונסתר מאיתנו.
מסביר רבי נתן מברסלב זיע"א (ליקוטי הלכות גיטין, ג), שגם באדם עצמו יש בחינה של 'תיקו', אלו אותם זמנים שאין לו עצה שלמה וברורה כיצד לנהוג. לאדם ישנה קושיה- מצד אחד יש לו הוכחות וסברות להתנהג בצורה א', ומנגד, עולות לו מחשבות שסותרות את כל הסברות הראשונות ומוכיחות הפוך, והוא אינו יודע מה להכריע כרצון ה' באמת.
והתיקון הוא כדבריו: "כִּי מִי שֶׁרוֹצֶה לִכְנֹס בַּעֲבוֹדַת ה' בֶּאֱמֶת, צָרִיךְ לְהִתְפַּלֵּל מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיְּזַכֵּהוּ לְעֵצָה שְׁלֵמָה אֲמִתִּיִּית, בְּאֹפֶן שֶׁיִּזְכֶּה לָשׁוּב בֶּאֱמֶת. כִּי מִקֹּדֶם צָרִיךְ שֶׁיַּעַבְרוּ עָלָיו סְפֵקוֹת וְעֵצוֹת חֲלוּקוֹת הַרְבֵּה, כִּי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהוּא, בְּוַדַּאי יֵשׁ שָׁם עֵצָה אֵיךְ לָצֵאת מִשָּׁם, רַק שֶׁצְּרִיכִין לְהִתְפַּלֵּל הַרְבֵּה לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיִּזְכֶּה לֵידַע הָעֵצָה הַשְּׁלֵמָה, מְאֹד, וְתַּקָּנָתוֹ שֶׁיִּצְעַק עַל זֶה בְּעַצְמוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ שֶׁיּוֹרֵהוּ הָעֵצָה וְהַדֶּרֶךְ אֵיךְ לְהִתְנַהֵג בֶּאֱמֶת".
שער הנ' הוא כדברי רבי נתן (שם) "השכל הכולל", שהכוונה לעצה השלמה שיש לאדם באופן שהכל ברור ובהיר לו, שיודע איך להתנהג ומה לעשות כרצון ה' בלי ספקות, וכשאין בית המקדש קיים כולנו נמצאים בחיסרון, כי בבית המקדש הייתה יוצאת הוראה לישראל (תענית טז, ע"א).
כתוב בתורה (שמות יא, ח) "וכל העם אשר ברגליך", ומפרש רש"י- 'ההולכים אחר עצתך'.
נעליים מסמלות הליכה וצעידה בדרך בטוחה, ומציאות שהאדם יודע בוודאות לאן הוא הולך. מסביר רבי נתן דבר מדהים- מכיוון שבתשעה באב אנחנו מתאבלים על חורבן הבית, ואין לנו עצה והוראה ברורה כיצד לנהוג כפי שהיה בזמן שבית המקדש היה קיים, לכן יש ביום זה איסור נעילת הסנדל.
וכלשונו: "לְהוֹרוֹת שֶׁעַכְשָׁו אִי אֶפְשָׁר לָנוּ לְהַמְשִׁיךְ הַשְּׁמִירָה שֶׁל הַמִּנְעָלִים וְעַל כֵּן אָז בֶּאֱמֶת אֵין חָכְמָה וְאֵין תְּבוּנָה וְאֵין עֵצָה, כִּי מִסְתַּלְּקִין כָּל הַמֹּחִין וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עַל אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, שֶׁהוּא בְּעַצְמוֹ יְרַחֵם עָלֵינוּ וִיחַיֶּה אוֹתָנוּ עַל יְדֵי הַשֵּכֶל הַכּוֹלֵל בְּעַצְמוֹ הַמִּתְעַלֵּם וּמִסְתַּתֵּר אָז בְּעֹצֶם הַיְרִידָה".
והתיקון למצב זה הוא לומר 'קינות' ומגילת 'איכה', ש'אֵיכָה' זה מלשון 'אַיֶּכָּה'. כי עיקר ה'תיקון' לאדם שנמצא במצב של חוסר ודאות, במציאות שהוא מרגיש רחוק מאביו שבשמיים בגלל שאינו יודע לשית עצות בנפשו מה לעשות כדי לצאת ממה שהוא צריך לצאת, ולהינצל מהרשת הפרוסה של יצרו הרע שמנסה לתפוס אותו בכל מקום שפונה, עיקר התיקון והעצה לאדם שיתפלל ויצעק לה' מקירות ליבו על גלות השכינה, על חלוקת העצה, על המוחין והדעת שלו שהסתלקו ממנו, וישאל את אביו שבשמים: אַיֶּכָּה? היכן אתה?
כתוב "מים עמוקים עצה בלב איש, ואיש תבונה ידלנה" (משלי כ, ה), דווקא בתוך עומק הירידה, ההסתר והחושך הגדול ביותר בימים אלו שנקראים 'בין המיצרים', גנוזה האות נ' שהיא העצה השלמה שמונחת בתוך כל יהודי, ועל ידה יוכל לצאת מכל מיצרי הנפש. וזו התפילה שלנו בימים אלו לזכות לגילוי משיח שהוא 'פלא יועץ' (ישעיהו ט, ה) וגם נקרא איש תבונה ומכוון כנגד שער הנ' (השתפכות הנפש, עה).
מסיים רבי נתן: "וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמַר רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה שֶׁתֵּיק"וּ הַנֶּאֱמַר בַּשַּׁ"ס הוּא בְּחִינַת מְחֻסַּר תִּקּוּן וְהַנּוּן נִכְפֶּפֶת וְנַעֲשֵית קִינוֹ"ת, וְלֶעָתִיד יִתְתַּקֵּן הַכֹּל, וְאָז נִתְתַּקֵּן הַתֵּיק"וּ, כִּי יֻפְשְׁטוּ כָּל הָאִבַּעְיוֹת וְהַסְּפֵקוֹת וְאָז יַחֲזֹר וְיִהְיֶה נַעֲשֶה מִקִּינוֹת תִּיקּוּן".
הלכות קבלת שבת מוקדמת
שמחה, צחוק ופורים - לצאת מהחוק אל הנס
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
הלכות שטיפת כלים בשבת
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך ללמוד אמונה?
עשרה בטבת - התחלת ההתחלות
כאב הגלות ותקוות הגאולה
איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
