ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- עם ישראל
- סגולת ומעלת עם ישראל
השיעור היה מופלא ועמוק מאד. אבל אמרו התלמידים – את השיעור העמוק והגדול ביותר היינו מקבלים ב 4:00 לפנות בוקר. הרבי היה סוגר את הגמרא, ונותן לה נשיקה...
וזה היה הרגע הכי עמוק... (סיפר ר' שלמה קרליבך)
בסיפור זה יש אמירה עמוקה ביותר, אמירה שחורזת את פרשת ואתחנן, והיא גם הסוד הגדול של נחמתם של ישראל לאחר חורבן המקדש וכל החורבנות והצרות שעברנו בימי הגלות הארוכה והמרה.
בכל הדורות תמהו אומות העולם, החכמים והפשוטים גם יחד – מה הסוד של העם היהודי? כיצד העם הנרדף הזה, מצליח לשרוד את כל הרדיפות ולהישאר עם נצח? כיצד משמידים אותו במקום אחד, והוא שב ועומד על רגליו? כיצד הוא לא מאבד את הרעננות והחיוניות שלו?
המהר"ל בספר נצח ישראל, בבואו לדבר על הגאולה, מדבר קודם על הגלות, כי כדי להבין את סוד הגאולה צריך להבין קודם את עניינה של הגלות. לכן, כדי להבין את סוד הנחמה והנצחיות, נתבונן מעט בפרשיית הגלות, אותה קראנו בתורה בתפילת שחרית בתשעה באב, המהווה חלק מפרשת ואתחנן.
"כי תוליד בנים ובני בנים, ונושנתם בארץ, והשחתם, ועשיתם פסל, תמונת כל..." (ד, כה). אונקלוס מתרגם את המילה 'ונושנתם' – 'ותתעתקון', מלשון – 'עתיק'. התורה מתריעה על כך, שישנה אפשרות שבמרוצת הדורות בארץ ישראל, נגיע למצב שנרגיש שאנחנו כבר עתיקים, ישנים.
זה מצב מסוכן, שבו עם ישראל בכלל, והדור הצעיר בפרט (הבנים ובני הבנים) מרגישים שהתורה, הדרך המיוחדת של עם ישראל היא עתיקה, ישנה, אין בה התחדשות, היא כבר לא 'המילה האחרונה'.
תחושה זו היא אם כל חטאת, מפני שאז הקשר עם ה' הופך להיות קשר של 'פסל, תמונת כל'. העבודה הזרה החלה בחיפוש קשר עם ה', אך כשיוצרים לכך פסל, מאבדים את האינסופיות ומגבילים את עבודת ה' לפסל דומם, קר וחסר חיוניות. נשארים רק עם בבואה של עבודת ה', תמונה במקום עצם החיים. מי שהתורה הופכת אצלו להיות עתיקה ונושנה, מאבד את החיוניות וההתקדמות.
כל דבר חי הוא תמיד דינאמי, יוצר, מתקדם, מוליד דברים חדשים. מי שמתחיל להרגיש עתיק, הופך לפסל. חיצונית יש לפסל גוף כמו אדם חי, אבל הוא מת. ובמצב כזה, באמת, חלילה, לעם ישראל לא יהיה תקווה והוא לא ישרוד לנצח.
ואכן במצב כזה, הקב"ה מתרה בנו שהוא יעניש אותנו בכך, ש"ונשארתם מתי מעט בגויים", מתרגם אונקלוס – "עם דמניין בעממיא". לפי הפשט, כוונתו – עם קטן, שאפשר לספור את מספר אנשיו, והוא בין העמים. אך אפשר גם להבין כאן גם פשט נוסף – עם שמנוי ונספר בין העמים. כלומר, הקללה היא, שנהפוך להיות עם רגיל, שנספר עם כל העמים, וכמו שכל העמים אינם עם נצח, אלא הם מתים וכלים במרוצת הדורות, כך חלילה יעלה בגורל עם ישראל. (ואכן, הכוזרי מדבר על כך שכל העמים הם 'אומות מתות' לעומת עם ישראל שהוא עם חי).
אם כן, כיצד ניגאל וכיצד נישאר עם נצח? עונה התורה – "וביקשתם משם את ה' אלוקיך, ומצאת...". הפתרון מצוי בבקשת ומציאת ה', ונרחיב את הדברים.
פרשייה זו היא חלק מפרשייה גדולה יותר, שעוסקת במעמד הר סיני. ולכאורה, יש בה סתירה גדולה. בפרשייה זו התורה מאריכה לבאר (ד, יב) – "קול דברים אתם שומעים, ותמונה אינכם רואים, זולתי קול". לה' אין גוף ולא דמות הגוף, ולכן ראינו רק אש ושמענו קול, אך לא ראינו שום גוף.
והנה, יש פסןק שבמבט ראשוני סותר זאת – "אתה הראת לדעת, כי ה' הוא האלוקים..." (ד, לה). ומפרש רש"י – "כשנתן הקב"ה את התורה, פתח להם שבעה רקיעים... וראו שהוא יחידי". אם כן – ראו, ולא רק שמעו?
התשובה היא שכמובן לא ראינו את ה', אך הוא התגלה אלינו במדרגת וודאות כזו, כמו הוודאות שיש לאדם שרואה דבר. מבחינה זו ראינו, אך ראינו את ה' שאין לו גוף ואין לו דמות הגוף. עם ישראל קשור לה', שהוא אין סופי (במקום ובזמן), ולכן הוא יחידי, כי לאין סופיות לא יכול להיות שני. ומי שקשור בוודאות מוחלטת לאין סופיות, הרי גם הוא הופך לאין סופי, וחי חיי נצח, ובעיקר – חי...
כל הגויים הופכים בשלב מסויים לישנים ועתיקים, וממילא הם מאבדים את חיוניותם, וסופם למות. אנחנו, שמחוברים לה', אנו חיים תמיד, ותמיד אנו יוצרים ומחדשים.
וזה סודנו, 'אין בית המדרש בלא חידוש', תמיד עם ישראל ידלה מתוך תורת הנצח, תורת אלוקים חיים, זוויות עומק חדשות שמתייחסות לכל החידושים שקיימים בעולם, ולכן תמיד לא נכלה.
וזה סוד הנשיקה שבסוף השיעור. דבר גדול הוא ללמוד שיעור עמוק בעיונה של תורה, אך גדולה עוד יותר הידיעה, שיותר ממה שראנו כאן יש כאן, ויש כאן עומקים נוספים ועצומים שלעד נצלול לחפשם. ולכל אותה תורה, שעוד לא נלמדה, אנו נותנים נשיקה, נשיקה של געגוע...
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
שורש הזוגיות בדורנו - מהקודש פנימה אל הבית
תחילת החורבן: ביטול קרבן התמיד
הדלקה וכיבוי ביום טוב
למה ללמוד גמרא?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
סודו החינוכי של חודש שבט
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכלוך הקדוש
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
