ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל זצוק"ל
ראשית, הקדמה קצרה שתאפשר לנו להבין את הפרשיה הזו, פרשת ביעור מעשרות, המופיעה בפרשתנו.
מחזור המעשרות חוזר על עצמו כל שבע שנים. בכל שש השנים נותן האדם מיבולו מעשר ללוי – מעשר ראשון.
בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית, מפריש האדם מיבולו גם מעשר שני, שנאכל על ידו ועל ידי בני משפחתו, בטהרה בתוך חומות ירושלים (זו מעין הפרשה לקרן השתלמות).
בשנה השלישית והשישית, מפריש האדם מיבולו גם מעשר שניתן לעניים (הגר היתום והאלמנה) – מעשר עני, מעשרות אלו אינם קדשי מזבח ולא קדשי גבול, ומותרים באכילה לכולם ולכולן.
בשנה השביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות.
הפירות שנתן עץ חדש אסורים באכילה בשלוש השנים הראשונות - ערלה. את פירות השנה הרביעית – נטע רבעי - יש להעלות לירושלים ולאכול אותם שם בטהרה.
עם קריאת הפסוקים מתעורר קושי, הכתוב מכנה את המעשרות קֹּדֶשׁ? והרי הם חולין.
המשנה (מעשר שני פ"ה מ"י) מתרצת: "בערתי הקדש מן הבית - זה מעשר שני ונטע רבעי", הם מכונים קודש כיוון שהם נאכלים בטהרה ורק לפנים מחומת ירושלים.
ניתן להביא ראיה לדברי המשנה גם מפסוק נוסף, שהרי בויקרא (כ"ז ל) מצינו: "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיקֹוָק הוּא קֹדֶשׁ לַיקֹוָק".
גם נטע רבעי מכונה בכתוב קודש: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקֹוָק" (ויקרא י"ט כד). הקושי הוא שנטע רבעי איננו מעשר, ומעשר שני איננו ניתן ללוי לגר ליתום ולאלמנה.
התוספתא (מסכת מעשר שני (ליברמן) פ"ה ה"כג), מתרצת: "ר' יוסה אומר בערתי הקדש מן הבית - זו חלה". החלה היא קדושה, היא נאכלת רק על ידי כהנים ואם היא נטמאת היא נשרפת. אותם קשיים קיימים גם לגבי תירוץ זה.
רבנו בחיי (בפרשתנו) מחדש: "בערתי הקדש. זו תרומה גדולה שהיא קדש, והיא אחד מחמשים, תרי ממאה" וזה חידוש גדול שהרי הפסוק מדבר על מעשר ולא על תרומה והיא איננה ניתנת ללוים ולחלשים כלכלית.
אחרי בקשת המחילה, ניתן לתרץ את הקושי בעוד שתי דרכים:
א. הקדושה מתגלה גם בארץ ישראל שהרי חז"ל (מסכת כלים פרק א משנה ו) לימדונו: "עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות"
ארץ ישראל היא ארץ הקודש, לכן כל דבר שחייב במצוות התלויות בארץ שהרי הוא גדל בארץ ישראל - הוא קֹּדֶשׁ.
ב. עם ישראל – עם קדושים, כלשון הכתוב (דברים ז' ו): "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
המעשר הוא כלי ליצירת צדק חברתי, המאחד וקושר בין כל חלקי העם ובא להבטיח את פרנסתם של אנשי החינוך=הלווים, שחייהם מוקדשים לטובת רווחת הציבור, מבחינה רוחנית ומוסרית.
מעשר עני בא להבטיח את קיומם בכבוד של העניים, חסרי היכולת להתפרנס מעמל כפיהם.
צדק חברתי ודאגה לחלשים הם בהחלט חלק מעבודת הקֹּדֶשׁ, שהופכת את עם ישראל לעם קדוש.
לכן בהחלט ניתן לכנות את המעשרות קֹּדֶשׁ.
הבה נתפלל כי גם בימים אלה, של התנצחות וח"ו פלגנות, כל בחינות הקדושה יתגלו בתפארתן.
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?
אי אפשר לבד!
אנחנו קודש למענך
איך מותר להכין קפה בשבת?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
איך לקשור את הסכך?
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
"בזאת התורה" - איזו תורה?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
