ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- כי תבוא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
הרב מישאל זצוק"ל
ראשית, הקדמה קצרה שתאפשר לנו להבין את הפרשיה הזו, פרשת ביעור מעשרות, המופיעה בפרשתנו.
מחזור המעשרות חוזר על עצמו כל שבע שנים. בכל שש השנים נותן האדם מיבולו מעשר ללוי – מעשר ראשון.
בשנה הראשונה, השניה, הרביעית והחמישית, מפריש האדם מיבולו גם מעשר שני, שנאכל על ידו ועל ידי בני משפחתו, בטהרה בתוך חומות ירושלים (זו מעין הפרשה לקרן השתלמות).
בשנה השלישית והשישית, מפריש האדם מיבולו גם מעשר שניתן לעניים (הגר היתום והאלמנה) – מעשר עני, מעשרות אלו אינם קדשי מזבח ולא קדשי גבול, ומותרים באכילה לכולם ולכולן.
בשנה השביעית לא מפרישים תרומות ומעשרות.
הפירות שנתן עץ חדש אסורים באכילה בשלוש השנים הראשונות - ערלה. את פירות השנה הרביעית – נטע רבעי - יש להעלות לירושלים ולאכול אותם שם בטהרה.
עם קריאת הפסוקים מתעורר קושי, הכתוב מכנה את המעשרות קֹּדֶשׁ? והרי הם חולין.
המשנה (מעשר שני פ"ה מ"י) מתרצת: "בערתי הקדש מן הבית - זה מעשר שני ונטע רבעי", הם מכונים קודש כיוון שהם נאכלים בטהרה ורק לפנים מחומת ירושלים.
ניתן להביא ראיה לדברי המשנה גם מפסוק נוסף, שהרי בויקרא (כ"ז ל) מצינו: "וְכָל מַעְשַׂר הָאָרֶץ מִזֶּרַע הָאָרֶץ מִפְּרִי הָעֵץ לַיקֹוָק הוּא קֹדֶשׁ לַיקֹוָק".
גם נטע רבעי מכונה בכתוב קודש: "וּבַשָּׁנָה הָרְבִיעִת יִהְיֶה כָּל פִּרְיוֹ קֹדֶשׁ הִלּוּלִים לַיקֹוָק" (ויקרא י"ט כד). הקושי הוא שנטע רבעי איננו מעשר, ומעשר שני איננו ניתן ללוי לגר ליתום ולאלמנה.
התוספתא (מסכת מעשר שני (ליברמן) פ"ה ה"כג), מתרצת: "ר' יוסה אומר בערתי הקדש מן הבית - זו חלה". החלה היא קדושה, היא נאכלת רק על ידי כהנים ואם היא נטמאת היא נשרפת. אותם קשיים קיימים גם לגבי תירוץ זה.
רבנו בחיי (בפרשתנו) מחדש: "בערתי הקדש. זו תרומה גדולה שהיא קדש, והיא אחד מחמשים, תרי ממאה" וזה חידוש גדול שהרי הפסוק מדבר על מעשר ולא על תרומה והיא איננה ניתנת ללוים ולחלשים כלכלית.
אחרי בקשת המחילה, ניתן לתרץ את הקושי בעוד שתי דרכים:
א. הקדושה מתגלה גם בארץ ישראל שהרי חז"ל (מסכת כלים פרק א משנה ו) לימדונו: "עשר קדושות הן, ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות"
ארץ ישראל היא ארץ הקודש, לכן כל דבר שחייב במצוות התלויות בארץ שהרי הוא גדל בארץ ישראל - הוא קֹּדֶשׁ.
ב. עם ישראל – עם קדושים, כלשון הכתוב (דברים ז' ו): "כִּי עַם קָדוֹשׁ אַתָּה לַיקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּךָ בָּחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה מִכֹּל הָעַמִּים אֲשֶׁר עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה".
המעשר הוא כלי ליצירת צדק חברתי, המאחד וקושר בין כל חלקי העם ובא להבטיח את פרנסתם של אנשי החינוך=הלווים, שחייהם מוקדשים לטובת רווחת הציבור, מבחינה רוחנית ומוסרית.
מעשר עני בא להבטיח את קיומם בכבוד של העניים, חסרי היכולת להתפרנס מעמל כפיהם.
צדק חברתי ודאגה לחלשים הם בהחלט חלק מעבודת הקֹּדֶשׁ, שהופכת את עם ישראל לעם קדוש.
לכן בהחלט ניתן לכנות את המעשרות קֹּדֶשׁ.
הבה נתפלל כי גם בימים אלה, של התנצחות וח"ו פלגנות, כל בחינות הקדושה יתגלו בתפארתן.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
