ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- משפחה חברה ומדינה
- ארץ ישראל ומצוותיה
- א"י נקנית ביסורים
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
רויטל בת לאה
חיי יעקב אבינו היו מלאי תלאות. בתחילה נתקל בשנאת עשו שהגדיל להתרברב "יקרבו ימי אבל אבי ואהרגה את יעקב אחי". אחר כך הגיע לבית לבן שהחליף לו את לאה ברחל. ואחר כך החליף את משכורתו עשרת מונים. וכאשר יצא בדרכו חזרה לארץ ישראל, פתח לבן במרדף אחריו שאילולא אזהרת ה' "השמר לך מ[ל]דבר עם יעקב מטוב ועד רע" ספק אם יעקב היה יוצא מזה בשלום. ואחר כך מעשה אונס של דינה. ואחר כך שנאת אחיו של יוסף, ומכירתו. ובנו אהובו יוסף נעלם מעיניו משך עשרים ושתים שנה! אחר כך "רודן מצרים" צפנת פענח תבע שיביאו לפניו גם את בן טיפוחיו בנימין, ולמען "ערבון" החזיק את בנו האחר שמעון בשבי למשך שנה. ולבסוף, היה יעקב זקוק לצאת מארץ ישראל, למקום טמא כמו מצרים. כך לשון רש"י "לפי שהיה [יעקב] מיצר על שנזקק לצאת לחוץ לארץ" (בראשית מו, ד). עצם בואו לבאר שבע, שם הקריב זבחים, היה כדי לקבל רשות מהקב"ה לצאת מן הארץ (כך כתב הרמב"ן).
אבל מצאנו כי יעקב אבינו מואשם על חוסר בטחונו בהקב"ה. כאשר בניו חזרו ממצרים עם בר שרכשו, וכעבור תקופה בקשו לחזור למצרים לרכוש עוד מזון, תבעו ממנו למסור לידיהם את בנימין, כמו שהרודן במצרים התנה איתם תנאי מראש, ענה להם יעקב בחוסר סבלנות "למה הריעותם לי, להגיד לאיש העוד לכם אח" (בראשית מג, ו). לימדו אותנו חז"ל (מדרש ב"ר סוף פרשה צ"א) כי אלו הם דברים בטלים, כי הקב"ה עסוק להביא ישועה לישראל, דרך כל מיני נסיונות וקשיים. ואין לשפוט בפזיזות ולקרוא לזה "הריעותם לי". זאת אומרת, כאן יש דוגמא מקראית ללקח שר' עקיבא הנחיל לישראל, לומר על כל דבר ודבר "כל דעביד רחמנא, לטב עביד" כלומר כל מה שהקב"ה עורך ומסדר, הכל הוא לשם מטרה טובה (ומובא בשו"ע או"ח סוף סי' ר"ל).
הצרות שעוברות כעת על עם ישראל בארץ ישראל אינן במקרה. כבר הודיעו לנו חז"ל עליהם מראש (סנהדרין דפים צז-צח). הדרך לגאולה עוברת כל מיני מבואות אפלות. גם בזמנו של הרב קוק חזה מרידות גדולות של סקטורים שונים מהציבור הישראלי. והוא כתב שאין הדבר בא בהפתעה, כי חז"ל כבר הודיעו מראש על ירידה כזו ("אורות", עמ' פד). ומצאנו כי ביותר מעשרה מקומות בכתביו כותב הרב שאנו בעידן של אתחלתא דגאולה.
לכן ה"מוטו" של התייחסות זאת היא בדברי הרגעה שהקב"ה אמר ליעקב "אנכי ארד עמך מצרימה", כאשר בעלי לשון מצאו רמז בלשון שם זה למיצרים וצרות. ובסוף המהלך "ואנכי אעלך גם עלה". יצאו בנסים ונפלאות, יצאו אחרי שה' יפליא מכות קשות באויביהם ושונאיהם, יצאו ברכוש גדול. ויצאו לכבוש את ארץ ישראל. אסור לשפוט על פי חציים של הנתונים. צריכים לראות את כל התמונה בשלמותה. יש פתגם, "צוחק מוצלח הוא מי שצוחק לאחרונה". אויבי ארץ ישראל הם אויבי הקב"ה, וגורלם נחרץ. ומה אתנו? לבסוף נראה שהייתה לנו כאן "ירידה לצורך עלייה". צריכים סבלנות. צריכים אמונה.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
