ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה ;">

דף הבית בית מדרש מדורים חמדת ימים הלכה פסוקה Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

טבת תשס"ו

אחריות לווה על פרעון ההלואה לאחר שנתן המחאה


סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
רויטל בת לאה

נערך על ידי הרב יואב שטרנברג

התביעה: התובע הלווה כסף לנתבע. ההלוואה ניתנה בשקלים, אולם ערכה חושב בדולרים. כאשר הנתבע בא להחזיר לתובע את ההלוואה, ע"י המחאה דולרית, ביקש ממנו התובע לקחת את ההמחאה בחזרה, מסיבות שונות. הנתבע הפקיד את ההמחאה בחשבון שקלים. כאשר בא התובע ורצה לקבל את כסף ההלוואה, התברר כי שער הדולר עלה, וכעת הסכום שהופקד שהוא בשקלים, אינו שווה לחוב של הנתבע לתובע בדולרים.
התובע רוצה לקבל את ההפרש, כי הוא טוען שפרעון בהמחאה אינו נחשב לפרעון.

תשובת הנתבע: הנתבע טוען, שלא הפקיד את ההמחאה בדולרים, משום שהניח שהתובע יקח ממנו את הכסף במהירות. לדעתו, השינוי בשער הוא בעיה של התובע ולא שלו.

פסק הדין: הנתבע לא חייב לשלם את ההפרש שנוצר כתוצאה מהשינוי בשער הדולר.
הנימוקים: לשון השולחן ערוך (סי' קכ סעיך ב):
אם אמר לו הלוה: הילך מעותיך, ולא רצה המלוה לקבלם וזרקם לפניו, אם הוא במקום שמלוה משתלמת שם, נפטר ואינו צריך להביאם לב"ד, דפרעון בעל כרחו פרעון. וכן אם אמר לו: הנה מעותיך צרורים בביתי בא וטול מעותיך, והמלוה מסרב מלקחתם, ונגנבו או נאבדו, פטור הלוה, אלא אם כן פשע בהם ונגנבו או אבדו.

דהיינו, שאם הלוה הודיע למלוה שהוא יכול לקחת כעת את המעות ממנו, והמלוה לא גבה את החוב, אין על הלוה אחריות גם באונסים, אלא רק בפשיעה. לכן, בנידון דידן, מאחר שמצד הלוה היתה נכונות מלאה להחזיר את החוב, אין שום אחריות על הלוה גם אם נגרם נזק כתוצאה מירידת השערים.

ואמנם, יש מקום לומר שהשולחן ערוך מדבר דווקא על כסף מזומן, אבל שטר חוב אינו נחשב כפרעון. אבל בית הדין טוען, כי לעניין זה המחאה נחשבת ככסף מזומן, משום שכל חיי המסחר מתנהלים בדרך כלל בהמחאות, ואסור לתת המחאות ללא כיסוי, ולכן אין סיבה לחשוש שההמחאה לא תתקבל בבנק, וממילא דינה ככסף מזומן.

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il