ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- מקץ
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
מרים בת חיה גיטל
ננסה להבין מה פשרו וחשיבותו של כלל זה, דווקא בימים בהם אנו חוזרים, בכל יום לפחות ארבע פעמים, על מטבע הלשון שטבעו חכמים: "על הניסים ועל הנפלאות שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, ובהקשר של הפסוק הראשון בפרשתנו, וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים, הקובע לכאורה נקודת זמן ביחס לחלומותיו של פרעה ולעלייתו של יוסף לכס השלטון, כמשנהו.
אבן עזרא על הפסוק הראשון בפרשתנו (בראשית מ"א א) מעיר: "לא פירש הכתוב תחלת זה החשבון, וכן ויהי מקץ ארבעים שנה (ש"ב ט"ו ז), וכן ובעוד ששים וחמש שנה (ישעיהו ז' ח) וכן ויהי בשלשים שנה (יחזקאל א' א). ויתכן להיות שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר, או לשבת יוסף שם. וטעם ימים כבר בארתיו".
רבי אברהם אבן עזרא, בדבריו הקצרים, מעורר שתי שאלות:
הראשונה: מספר פעמים התנ"ך מציין שעבר זמן מסוים עד שאירוע מסוים התרחש, אבל העיקר חסר מן הספר, הכתוב איננו מפרט ממתי מונים או מהו האירוע שממנו מונים זמן זה?
השאלה השניה נראית לכאורה הרבה יותר פשוטה, אבל בעיון נוסף מסתתרת מאחוריה בעיה עקרונית, מה משמעות הביטוי יום ביחיד או ברבים.
נברר תחילה את השאלה הראשונה.
אבן עזרא עצמו מציע שני פתרונות על דרך ה"יתכן", לבעיה המקומית:
הראשון: "שזה החשבון ליציאת שר המשקים מבית הסהר". כיון שהמאורע האחרון שנזכר בתורה, לפני ציון זה, הוא התקיימות פתרונו של יוסף לחלומות של השרים, הרי שעברו שנתיים מאז. לפתרון זה מקור גם בדברי חז"ל. בסדר עולם רבה (פרק ב) מצינו: "אלה תולדת יעקב יוסף בן שבע עשרה שנה (בראשית ל"ז ב), ירד יוסף למצרים ועשה בבית פוטיפר י"ב חדשים, ... ועשה בבית האסורים י"ב שנה". נצרף לדברים אלה את המופיע במדרש בראשית רבה (פרשת מקץ פרשה פט ג):
" "אשרי הגבר אשר שם ד' מבטחו" (תהלים מ' ה) זה יוסף, "ולא פנה אל רהבים", ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים".
לפי זה יוסף ישב בבית האסורים עשר שנים, לפני שפתר את החלומות והתעכב שם עוד שנתיים, בגלל ששם מבטחו בשר המשקים. שנתיים אלה מופיעות בתחילת פרשתנו. נוסיף כי התורה הפרידה שנתיים אלה מהעשר הקודמות כדי ללמד אותנו פרק בנושא אמונה ובטחון. הסברנו את הלקח בדברינו על שבת ראש השנה תשס"ד :
הפתרון השני: "או לשבת יוסף שם", שונה לחלוטין מהפתרון הראשון. לפי הצעתו השניה של ראב"ע, עברו שנתיים ימים מאז האירוע עם אשת פוטיפר והכנסתו של יוסף לבית האסורים.
לשיטה זו יוסף היה אסיר רק שנתיים והוא לא נדרש לשלם על פנייתו לשר המשקים.
לשתי השיטות צריך לשאול מדוע הפך יוסף לאסיר? (לשיטה הראשונה למשך עשר שנים ולשיטה השניה למשך שנתיים?) וצ"ל שהתשובה נמצאת בדברי רש"י המבוססים על דברי הגמרא (סוטה דף לו ע"ב) שליוסף הייתה הו"א לחטוא עם אשת פוטיפר. עם צדיק גמור כמו יוסף, הקב"ה מדקדק כחוט השערה. גם על מחשבה מסוג זה, הצדיק נדרש לשלם מחיר יקר, זהו המסר המסתתר מאחורי ציון הזמן הפותח את פרשתנו.
בפרשיות הבאות נמשיך לדון בנושא. בינתיים נמשיך להודות לקב"ה
על הניסים ועל הנפלאות שעשה לנו ולאבותינו בימים ההם בזמן הזה.
איך נהנים כשעובדים קשה?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
למה הכל אסור בתשעה באב?!
איך השבת היא זכר ליציאת מצרים?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
האם מותר לפנות למקובלים?
הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת
אנחנו קודש למענך
הצוואה של חללי צה''ל לעם ישראל
שבועות מעין עולם הבא!
האם מותר לקנות בבלאק פריידי?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
