ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כיוצא בדבר, אפשר לומר על הפרשיות שלנו, העוסקות בירידת יעקב ובניו למצריים, שאפשר ללמוד מהם על הדרך שבה על האדם לנהוג בירידת נשמתו הרוחנית אל המיצרים של הגוף, ובדרך שבה יהודי שבתחילת חייו למד בישיבה ועסק בתורה ובהמשך חייו מתעסק בעולם המעשה, אך רוצה להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות.
ננסה לשרטט כאן דרך רוחנית מעשית, שבה יש שלושה שלבים, אותם נלמד משלוש דמויות שירדו למצריים.
הדמות הראשונה – יוסף הצדיק. ספר בראשית נחתם בצוואתו של יוסף: "אנוכי מת, ואלוקים פקד יפקוד אתכם, והעלה אתכם... אל הארץ אשר נשבע... והעליתם את עצמותי מזה". יש כאן אמירה רוחנית יסודית, יוסף הוא אמנם משנה למלך מצריים, ומצופה ממנו שיזדהה עם מצריים, אך הוא קם וצועק – אנחנו לא מכאן, אנחנו שייכים לארץ ישראל, תוציאו אותי מכאן.
בכך הוא ממשיך את דרכו של יעקב, החורזת את הפרשה, ומצווה לבניו – אנחנו לא מכאן. אנחנו מארץ ישראל. אותי תקברו במערת המכפלה.
וזה השלב החיוני הראשון למי שרוצה לחיות חיים רוחניים – לזכור, שאיננו גשמיים, גופנו בעולם הזה, אך אנו שייכים לעולם של רוח. ולכן, עלינו לקבוע עיתים לתורה, לשמור מצוות, ולחיות חיים רוחניים. עלינו להתרפק על הזיכרונות מהחגים ומשנות הישיבה, ולהשתדל להיות מחוברים לרבנים, לבית המדרש ולעולמות של רוח.
עניין זה עמד ליוסף הצדיק שלא יחטא במצריים גם כשהיה בודד, כשיטה בחז"ל שיוסף חשב לחטוא עם אשת פוטיפר, אך באה אליו דמותו של אביו בחלון והצילתו מהחטא. הזיכרונות מאיש הרוח הגדול, שחינכו וגידלו, עמדו לו שלא יחטא.
הדמות השנייה – יעקב אבינו. מה הסיבה שיעקב ירד למצריים?
לכאורה, יעקב ירד בגלל הרעב בארץ, שהרי יוסף מנמק את הסיבה שבגללה כדאי ליעקב לרדת למצריים, "וכלכלתי אותך... עוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר".
אולם, יעקב עצמו מנמק את הליכתו למצריים מסיבה אחרת – "ויאמר יעקב... עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות". כדאי לשים לב, שלעומת אברהם שירד ממצריים בגלל הרעב, יעקב יצא מהארץ פעמיים, ושניהם בשביל המשפחה והילדים. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת את נשיו ולהוליד את רוב ילדיו, ובשניה לפגוש את יוסף בנו.
נקודה זו מבטאת נקודה עמוקה מאוד בחיי יעקב. כשחז"ל מדברים על ההקרבה המיוחדת שהקריב כל אחד מהאבות בשביל ה', הרי אצל אברהם הם מציינים את העקדה והנסיונות, אצל יצחק שעקד עצמו לפני ה', ואצל יעקב שהיה לו צער גידול בנים.
עניינו המיוחד של יעקב בעולם הוא להוליד ולגדל את הבנים, ובכך להפוך את עם ישראל מיחיד לציבור. עד יעקב, בכל דור היה רק יהודי אחד – אברהם יצחק או יעקב, מיעקב ואילך יש יותר ממניין יהודים בעולם, והרי מניין הוא עדה בישראל, ועליו שורה השכינה. זו הסיבה שעם ישראל נקרא על שם יעקב – ישראל.
לכן, בזמן שיעקב חשב שיוסף מת, הוא אמר "ארד אל בני אבל שאולה", כדפרש"י – "גהינום. סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה, אם לא ימות אחד מבני בחיי, מובטח אני שאיני רואה פני גהינום". ולהיפך, כשיעקב פוגש את יוסף, הוא אומר "אמותה הפעם, אחרי ראותי את פניך, כי עודך חי". וכמדרש המובא ברש"י, שכיוון שאף אחד מבני לא מת, אמות רק פעם אחת בעולם הזה ולא אמות לעולם הבא. כי שליחותו של יעקב בעולם היא להעמיד את הבנים, וכשתושלם שליחותו לא יראה פני גהינום. נמצא שיעקב יורד למצריים לוודא את השלמת שליחות חייו, "אלכה ואראנו בטרם אמות".
וזה השלב החיוני השני למי שרוצה לחיות חיים רוחניים תוך חיי המעשה. לא רק להיות אדם שורד רוחנית, שזכרונות העבר מחיים אותו, כי אם למצוא שליחות רוחנית לחיים. מי שבא לחיי המעשה מתוך תודעת שליחות רוחנית עתידית, הוא בוער תדיר בעבודת ה'. השליחות יכולה להיות הפצת תורה, עשיית חסד וכל איש ואישה לפי מה שמתאים להם.
הדמות השלישית – יהודה והאחים. כשהם מגיעים למצריים, מתרחש מהפך במציאות ישראל במצריים. בתחילה חיו יוסף ומשפחתו כבודדים במצריים. והמצרים יכלו לחשוב, שיוסף ומשפחתו הוא חלק מהם.
לכן, בתחילה גם פרעה מזמין את אביו ואחיו של יוסף שיצטרפו למצריים, וכפי שהוא אומר – "קחו את אביכם... ובואו אלי". אך יוסף קולט שכרגע מתרחש שינוי וצריכה להיווצר סביבה יהודית במצריים. הוא שולח את אחיו, המציגים עצמם כרועי צאן הפועלים בניגוד למצרים העובדים עבודה זרה לכבשים, ואז פרעה אומר ליוסף: "אביך ואחיך באו אליך", אליך ולא אלי, ליוסף ולא לפרעה.
לפיכך, "ואת יהודה שלח לפניו.... להורות לפניו גשנה", וכדמתרגם – ששלחו להקים שם בית מדרש. כשיהודה והאחים מגיעים, כל הסביבה משתנה. וזה העניין, לא רק לחיות בסביבה אחרת ולשרוד בה או אף להיות שליח בתוכה, אלא לעשות סביבה. להפוך את המקום והחיים למקום וחיים של תורה ורוחניות.
ויהי רצון, שנזכה תדיר לעלות בשלושת שלבי הסולם הללו, לצאת מכל המיצרים, ולהעלות את חיינו לחיים רוחניים!
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

גירושין חובת מזונות ילדים בהלכה ובפסיקה
השיעור בוחן את גדרי החיוב ההלכתי של אב במזונות ילדיו, תוך עיון במקורות התלמודיים, במחלוקות הראשונים ובהתפתחות תקנות חכמים לאורך הדורות. בהמשך לכך, מנותחות ההשלכות המעשיות של פסיקות בתי הדין ובתי המשפט כיום, תוך התייחסות לשינויים הכלכליים והחברתיים בימינו.

מידות הראי"ה תיקון הברית: עבודה מתוך שכל
ברית א' - ב'
השיעור עוסק בתיקון מידת הברית ובמעבר מפעולה מתוך טבע או חשק רגעי, לעבודה מושכלת ותבונית שבה האדם בוחר בטוב מפני שהוא אמת. מודגש כי אף שהתיקון דורש מאמץ ואיפוק מול החומריות, הוא מהווה דרגה עליונה של עבודה מאהבה המשפיעה שפע וברכה על העולם כולו.

אור התנ"ך ממשה ליהושע: שותפות בארץ החדשה
יהושע פרק ג'
השיעור עוסק במעבר ההנהגה ממשה ליהושע בכניסה לארץ ישראל, תהליך המתואר כמעבר מהנהגה ניסית ופסיבית להנהגה של שותפות, יוזמה ועשייה מצד העם. מתוך ניתוח הפסוקים ומדרשי חז"ל, מוסבר הצורך בקריאה המשולשת "חזק ואמץ" כבסיס ליצירת מדרגה רוחנית חדשה המשלבת בין מחשבה, דיבור ומעשה.

חיי שרה מידת האבות וגאולת הבנים
שיחת מוצ"ש פרשת חיי - שרה
השיעור עוסק במדרגותיהם הרוחניות של האבות – מקניין מערת המכפלה, דרך לימוד הזכות המיוחד של יצחק על ישראל ועד לגדולת שיחתם של עבדי האבות. מתוך דברי הראי"ה קוק מוסבר כי הדבקות הטבעית והפנימית של האבות בה' היא השורש והמגמה שאליה עם ישראל שב ומתעלה בדור הגאולה.

שם משמואל על הפרשה השידוך של יצחק ורבקה
שם משמואל על הפרשה - חיי שרה (תרע"ח)
השיעור עוסק בשידוך יצחק ומסביר כיצד אליעזר זכה למידות חסד ואמת דווקא בזכות מאבקו העיקש להתנתק מנגיעותיו ואינטרסיו האישיים להשיא את בתו. התגברות פנימית זו היא שאיפשרה לו לנצח את רמאותם של בתואל ולבן ולהוציא מהם את רבקה.

לנתיבות ישראל התורה, ההתיישבות והופעת השם
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (ב), מ"ח, נ"ג
השיעור עוסק בחשיבותה של ההתיישבות הדתית בבניין הארץ, בצורך להרבות באור התורה ובהעמקת לימוד משנתו של מרן הרב קוק. בהמשך לכך, מוסברת מהות קריאת שם ה' על עם ישראל כביטוי לקדושה פנימית המתגלה במצוות, בתפילין ובחיבור לכלל המציאות.

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א זיכוך המידות בדרך לדבקות
טהרת הנפש והמידות י"א - י"ג
השיעור עוסק באתגר המוסרי והרוחני של האדם בעת עלייתו במעלות הדבקות, שבה מתעצמות גם המידות והחיסרונות הדורשים זיכוך מתמיד. מתוך כך מודגש כי ההכרה בליקויים וההתמודדות עמם אינן עילה לנפילה או לעצבות, אלא מנוף פנימי להמשך צמיחה, התעלות ותיקון.

יסודות הש"ס יסודות וטעמי שבועות בדיני ממונות
פתיחה לענייני שבועות
השיעור עוסק בסוגי השבועות השונים בדיני ממונות מדאורייתא ומדרבנן, ומנתח את הופעתם בסוגיות המרכזיות במסכת בבא מציעא. בהמשך לכך, נבחנים טעמיהן של השבועות והשאלה העקרונית האם שבועה נתפסת ככלי ראייתי מברר או שנועדה לפייס את דעתו של בעל הדין.

עבודת הקודש להחיד"א סודות כתבי החיד"א בספר עבודת הקודש
השיעור עוסק בתהליך הההדרה והמחקר של ספרי החיד"א, וחושף כיצד ביטויים שנראו כטעויות דפוס או שגיאות כתיב התגלו למעשה כמליצות, רמזים וסודות עמוקים. המרצה מדגים באמצעות דוגמאות מכתבי יד כיצד גישתו הייחודית של החיד"א מדויקת ומכוונת בכל אות וסימן.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

עין אי"ה - הרב משה גנץ חיבור השכל אל הרגש והיראה
שבת א, קס"ט - ק"ע
השיעור עוסק בצורך לחבר את ההבנה השכלית והלימוד אל רגש טהור של יראת שמיים כדי שהדברים יופנמו באדם ולא יישארו ידיעה חיצונית בלבד. בעזרת משלים ומאמרי חז"ל, מודגשת החשיבות של הקדמת הכללים, המידות והקדושה לעיסוק בפרטים כדי להגיע לחיים שלמים ומתוקנים.












