ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כיוצא בדבר, אפשר לומר על הפרשיות שלנו, העוסקות בירידת יעקב ובניו למצריים, שאפשר ללמוד מהם על הדרך שבה על האדם לנהוג בירידת נשמתו הרוחנית אל המיצרים של הגוף, ובדרך שבה יהודי שבתחילת חייו למד בישיבה ועסק בתורה ובהמשך חייו מתעסק בעולם המעשה, אך רוצה להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות.
ננסה לשרטט כאן דרך רוחנית מעשית, שבה יש שלושה שלבים, אותם נלמד משלוש דמויות שירדו למצריים.
הדמות הראשונה – יוסף הצדיק. ספר בראשית נחתם בצוואתו של יוסף: "אנוכי מת, ואלוקים פקד יפקוד אתכם, והעלה אתכם... אל הארץ אשר נשבע... והעליתם את עצמותי מזה". יש כאן אמירה רוחנית יסודית, יוסף הוא אמנם משנה למלך מצריים, ומצופה ממנו שיזדהה עם מצריים, אך הוא קם וצועק – אנחנו לא מכאן, אנחנו שייכים לארץ ישראל, תוציאו אותי מכאן.
בכך הוא ממשיך את דרכו של יעקב, החורזת את הפרשה, ומצווה לבניו – אנחנו לא מכאן. אנחנו מארץ ישראל. אותי תקברו במערת המכפלה.
וזה השלב החיוני הראשון למי שרוצה לחיות חיים רוחניים – לזכור, שאיננו גשמיים, גופנו בעולם הזה, אך אנו שייכים לעולם של רוח. ולכן, עלינו לקבוע עיתים לתורה, לשמור מצוות, ולחיות חיים רוחניים. עלינו להתרפק על הזיכרונות מהחגים ומשנות הישיבה, ולהשתדל להיות מחוברים לרבנים, לבית המדרש ולעולמות של רוח.
עניין זה עמד ליוסף הצדיק שלא יחטא במצריים גם כשהיה בודד, כשיטה בחז"ל שיוסף חשב לחטוא עם אשת פוטיפר, אך באה אליו דמותו של אביו בחלון והצילתו מהחטא. הזיכרונות מאיש הרוח הגדול, שחינכו וגידלו, עמדו לו שלא יחטא.
הדמות השנייה – יעקב אבינו. מה הסיבה שיעקב ירד למצריים?
לכאורה, יעקב ירד בגלל הרעב בארץ, שהרי יוסף מנמק את הסיבה שבגללה כדאי ליעקב לרדת למצריים, "וכלכלתי אותך... עוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר".
אולם, יעקב עצמו מנמק את הליכתו למצריים מסיבה אחרת – "ויאמר יעקב... עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות". כדאי לשים לב, שלעומת אברהם שירד ממצריים בגלל הרעב, יעקב יצא מהארץ פעמיים, ושניהם בשביל המשפחה והילדים. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת את נשיו ולהוליד את רוב ילדיו, ובשניה לפגוש את יוסף בנו.
נקודה זו מבטאת נקודה עמוקה מאוד בחיי יעקב. כשחז"ל מדברים על ההקרבה המיוחדת שהקריב כל אחד מהאבות בשביל ה', הרי אצל אברהם הם מציינים את העקדה והנסיונות, אצל יצחק שעקד עצמו לפני ה', ואצל יעקב שהיה לו צער גידול בנים.
עניינו המיוחד של יעקב בעולם הוא להוליד ולגדל את הבנים, ובכך להפוך את עם ישראל מיחיד לציבור. עד יעקב, בכל דור היה רק יהודי אחד – אברהם יצחק או יעקב, מיעקב ואילך יש יותר ממניין יהודים בעולם, והרי מניין הוא עדה בישראל, ועליו שורה השכינה. זו הסיבה שעם ישראל נקרא על שם יעקב – ישראל.
לכן, בזמן שיעקב חשב שיוסף מת, הוא אמר "ארד אל בני אבל שאולה", כדפרש"י – "גהינום. סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה, אם לא ימות אחד מבני בחיי, מובטח אני שאיני רואה פני גהינום". ולהיפך, כשיעקב פוגש את יוסף, הוא אומר "אמותה הפעם, אחרי ראותי את פניך, כי עודך חי". וכמדרש המובא ברש"י, שכיוון שאף אחד מבני לא מת, אמות רק פעם אחת בעולם הזה ולא אמות לעולם הבא. כי שליחותו של יעקב בעולם היא להעמיד את הבנים, וכשתושלם שליחותו לא יראה פני גהינום. נמצא שיעקב יורד למצריים לוודא את השלמת שליחות חייו, "אלכה ואראנו בטרם אמות".
וזה השלב החיוני השני למי שרוצה לחיות חיים רוחניים תוך חיי המעשה. לא רק להיות אדם שורד רוחנית, שזכרונות העבר מחיים אותו, כי אם למצוא שליחות רוחנית לחיים. מי שבא לחיי המעשה מתוך תודעת שליחות רוחנית עתידית, הוא בוער תדיר בעבודת ה'. השליחות יכולה להיות הפצת תורה, עשיית חסד וכל איש ואישה לפי מה שמתאים להם.
הדמות השלישית – יהודה והאחים. כשהם מגיעים למצריים, מתרחש מהפך במציאות ישראל במצריים. בתחילה חיו יוסף ומשפחתו כבודדים במצריים. והמצרים יכלו לחשוב, שיוסף ומשפחתו הוא חלק מהם.
לכן, בתחילה גם פרעה מזמין את אביו ואחיו של יוסף שיצטרפו למצריים, וכפי שהוא אומר – "קחו את אביכם... ובואו אלי". אך יוסף קולט שכרגע מתרחש שינוי וצריכה להיווצר סביבה יהודית במצריים. הוא שולח את אחיו, המציגים עצמם כרועי צאן הפועלים בניגוד למצרים העובדים עבודה זרה לכבשים, ואז פרעה אומר ליוסף: "אביך ואחיך באו אליך", אליך ולא אלי, ליוסף ולא לפרעה.
לפיכך, "ואת יהודה שלח לפניו.... להורות לפניו גשנה", וכדמתרגם – ששלחו להקים שם בית מדרש. כשיהודה והאחים מגיעים, כל הסביבה משתנה. וזה העניין, לא רק לחיות בסביבה אחרת ולשרוד בה או אף להיות שליח בתוכה, אלא לעשות סביבה. להפוך את המקום והחיים למקום וחיים של תורה ורוחניות.
ויהי רצון, שנזכה תדיר לעלות בשלושת שלבי הסולם הללו, לצאת מכל המיצרים, ולהעלות את חיינו לחיים רוחניים!
איך מותר להכין קפה בשבת?
אכילת חמץ בשבת הצמודה לשביעי של פסח
מהי המלכות שיש בכתר התורה?
'קבעתי את מושבי – בבית המדרש'
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
עירוב תבשילין
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
האם מותר להתקלח ביום טוב?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
