ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
כיוצא בדבר, אפשר לומר על הפרשיות שלנו, העוסקות בירידת יעקב ובניו למצריים, שאפשר ללמוד מהם על הדרך שבה על האדם לנהוג בירידת נשמתו הרוחנית אל המיצרים של הגוף, ובדרך שבה יהודי שבתחילת חייו למד בישיבה ועסק בתורה ובהמשך חייו מתעסק בעולם המעשה, אך רוצה להמשיך ולעלות במעלות הרוחניות.
ננסה לשרטט כאן דרך רוחנית מעשית, שבה יש שלושה שלבים, אותם נלמד משלוש דמויות שירדו למצריים.
הדמות הראשונה – יוסף הצדיק. ספר בראשית נחתם בצוואתו של יוסף: "אנוכי מת, ואלוקים פקד יפקוד אתכם, והעלה אתכם... אל הארץ אשר נשבע... והעליתם את עצמותי מזה". יש כאן אמירה רוחנית יסודית, יוסף הוא אמנם משנה למלך מצריים, ומצופה ממנו שיזדהה עם מצריים, אך הוא קם וצועק – אנחנו לא מכאן, אנחנו שייכים לארץ ישראל, תוציאו אותי מכאן.
בכך הוא ממשיך את דרכו של יעקב, החורזת את הפרשה, ומצווה לבניו – אנחנו לא מכאן. אנחנו מארץ ישראל. אותי תקברו במערת המכפלה.
וזה השלב החיוני הראשון למי שרוצה לחיות חיים רוחניים – לזכור, שאיננו גשמיים, גופנו בעולם הזה, אך אנו שייכים לעולם של רוח. ולכן, עלינו לקבוע עיתים לתורה, לשמור מצוות, ולחיות חיים רוחניים. עלינו להתרפק על הזיכרונות מהחגים ומשנות הישיבה, ולהשתדל להיות מחוברים לרבנים, לבית המדרש ולעולמות של רוח.
עניין זה עמד ליוסף הצדיק שלא יחטא במצריים גם כשהיה בודד, כשיטה בחז"ל שיוסף חשב לחטוא עם אשת פוטיפר, אך באה אליו דמותו של אביו בחלון והצילתו מהחטא. הזיכרונות מאיש הרוח הגדול, שחינכו וגידלו, עמדו לו שלא יחטא.
הדמות השנייה – יעקב אבינו. מה הסיבה שיעקב ירד למצריים?
לכאורה, יעקב ירד בגלל הרעב בארץ, שהרי יוסף מנמק את הסיבה שבגללה כדאי ליעקב לרדת למצריים, "וכלכלתי אותך... עוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר".
אולם, יעקב עצמו מנמק את הליכתו למצריים מסיבה אחרת – "ויאמר יעקב... עוד יוסף בני חי, אלכה ואראנו בטרם אמות". כדאי לשים לב, שלעומת אברהם שירד ממצריים בגלל הרעב, יעקב יצא מהארץ פעמיים, ושניהם בשביל המשפחה והילדים. בפעם הראשונה הוא יוצא לחרן לשאת את נשיו ולהוליד את רוב ילדיו, ובשניה לפגוש את יוסף בנו.
נקודה זו מבטאת נקודה עמוקה מאוד בחיי יעקב. כשחז"ל מדברים על ההקרבה המיוחדת שהקריב כל אחד מהאבות בשביל ה', הרי אצל אברהם הם מציינים את העקדה והנסיונות, אצל יצחק שעקד עצמו לפני ה', ואצל יעקב שהיה לו צער גידול בנים.
עניינו המיוחד של יעקב בעולם הוא להוליד ולגדל את הבנים, ובכך להפוך את עם ישראל מיחיד לציבור. עד יעקב, בכל דור היה רק יהודי אחד – אברהם יצחק או יעקב, מיעקב ואילך יש יותר ממניין יהודים בעולם, והרי מניין הוא עדה בישראל, ועליו שורה השכינה. זו הסיבה שעם ישראל נקרא על שם יעקב – ישראל.
לכן, בזמן שיעקב חשב שיוסף מת, הוא אמר "ארד אל בני אבל שאולה", כדפרש"י – "גהינום. סימן זה היה מסור בידי מפי הגבורה, אם לא ימות אחד מבני בחיי, מובטח אני שאיני רואה פני גהינום". ולהיפך, כשיעקב פוגש את יוסף, הוא אומר "אמותה הפעם, אחרי ראותי את פניך, כי עודך חי". וכמדרש המובא ברש"י, שכיוון שאף אחד מבני לא מת, אמות רק פעם אחת בעולם הזה ולא אמות לעולם הבא. כי שליחותו של יעקב בעולם היא להעמיד את הבנים, וכשתושלם שליחותו לא יראה פני גהינום. נמצא שיעקב יורד למצריים לוודא את השלמת שליחות חייו, "אלכה ואראנו בטרם אמות".
וזה השלב החיוני השני למי שרוצה לחיות חיים רוחניים תוך חיי המעשה. לא רק להיות אדם שורד רוחנית, שזכרונות העבר מחיים אותו, כי אם למצוא שליחות רוחנית לחיים. מי שבא לחיי המעשה מתוך תודעת שליחות רוחנית עתידית, הוא בוער תדיר בעבודת ה'. השליחות יכולה להיות הפצת תורה, עשיית חסד וכל איש ואישה לפי מה שמתאים להם.
הדמות השלישית – יהודה והאחים. כשהם מגיעים למצריים, מתרחש מהפך במציאות ישראל במצריים. בתחילה חיו יוסף ומשפחתו כבודדים במצריים. והמצרים יכלו לחשוב, שיוסף ומשפחתו הוא חלק מהם.
לכן, בתחילה גם פרעה מזמין את אביו ואחיו של יוסף שיצטרפו למצריים, וכפי שהוא אומר – "קחו את אביכם... ובואו אלי". אך יוסף קולט שכרגע מתרחש שינוי וצריכה להיווצר סביבה יהודית במצריים. הוא שולח את אחיו, המציגים עצמם כרועי צאן הפועלים בניגוד למצרים העובדים עבודה זרה לכבשים, ואז פרעה אומר ליוסף: "אביך ואחיך באו אליך", אליך ולא אלי, ליוסף ולא לפרעה.
לפיכך, "ואת יהודה שלח לפניו.... להורות לפניו גשנה", וכדמתרגם – ששלחו להקים שם בית מדרש. כשיהודה והאחים מגיעים, כל הסביבה משתנה. וזה העניין, לא רק לחיות בסביבה אחרת ולשרוד בה או אף להיות שליח בתוכה, אלא לעשות סביבה. להפוך את המקום והחיים למקום וחיים של תורה ורוחניות.
ויהי רצון, שנזכה תדיר לעלות בשלושת שלבי הסולם הללו, לצאת מכל המיצרים, ולהעלות את חיינו לחיים רוחניים!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
