ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- שמות
רבי אריה ליב הכהן, מחבר ספר 'קצות החושן', (שיום ההילולא שלו ב – יט כסלו) כיהן בצעירותו כ'חצי רב' בעיירה קטנה והיה עני מרוד. (באותם ימים היה מושג שנקרא 'חצי רב', שמשמעו כנראה ששניים התחלקו ברבנות). באותה תקופה, הוא לא היה מוכר בעולם הרנות.
יום אחד, הגיע רבי אריה ליב לביתו של אחד מגדולי ישראל, וביקש לקבל הסכמה לספרו החדש 'קצות החושן'. ביקש אותו גדול מהמחבר הלא מוכר להניח את תכריך הכתבים בביתו, והבטיח לו שבעזרת ה' כשיהיה לו פנאי, הוא יעיין מעט בכתבים וייתן את הסכמתו.
באותו הלילה, התהפך אותו גדול על משכבו ולא נרדם. במהלך נדודי השינה, נזכר אותו גדול בתכריך הכתבים שהניח האלמוני, והחליט לעיין בו מעט ולתת את הסכמתו. כשהחל לעיין בספר, הוקסם מהעומק החדש שנגלה בפניו, ונשאר להגות בספר כל אותו הלילה.
כשבא 'הקצות' לקבל את ההסכמה, אמר לו אותו גדול – 'כבודו הוא אחד מגדולי הדור, כיצד הוא מכהן רק כ'חצי רב'?
ענה הקצות בחריפות – 'זה בסדר. זו גם חצי עיירה'...
כך נגלה בעולם התורה האור הגדול של ספר 'קצות החושן', שסלל דרכים חדשות של עומק וחריפות הן בעולם הלמדני והן בעולם ההלכתי.
סיפור זה מלמד תובנה חשובה הנוגעת הן לעולם התורה והן לעולם המעשה, וחשוב במיוחד לזכור אותה בתקופות בחירות. לעיתים, מתגוששים כוחות ואישים שונים על ההנהגה. כל אחד מהם יוצר את הרושם כאילו בשורה גדולה ועצומה בכנפיו. אולם לעיתים רבות, מתגלה אחרי זמן, שהבשורות הגדולות והעומק הרוחני, נמצא דווקא אצל דמויות עמוקות המסתתרות מעין התקשורת והציבור. דווקא דמויות אלו, השייכות יותר לעולם העתידי, לוקח להם זמן עד שהן מתגלות.
כך מצינו בפרשתנו, שמשה רבנו, גואלם של ישראל, המנהיג המדיני והרוחני הגדול ביותר בתולדות ישראל, ומי שזכה להיות צינור לקבלת התורה - הבשורה הרוחנית המרכזית והעיקרית בתולדות העולם כולו, היה בתחילת ימיו איש צדדי.
מכל עם ישראל, משה רבנו היה היחידי שגדל בארמון פרעה, בקרבו של העם המצרי ולא כחלק מעם ישראל. מכל עם ישראל, משה היה היחידי שברח הרחק ממצריים, וחי שנים רבות בקרבם של עמים אחרים. בהמשך, נהג משה כמתבודד ורעה את צאן חותנו במדבר.
והנה, דווקא שם במדבר, נתבע משה להיות נושא דגל הנהגת העם ומביא התורה לישראל. אין פלא שמשה סירב במשך ימים ארוכים למשימה שהוטלה עליו. בין טיעוניו הוא העלה את האמירה, שלכאורה, המשימה מתאימה למנהיגים המוכרים והידועים לעם, שהרי העם לא יאמין למנהיג שהגיח מהמסתורין. "שלח נא ביד תשלח" – "ביד אלו שאתה רגיל לשלוח אליהם". הטל את המשימה על אהרון, שכפי שרש"י מביא לפי הנביא, זכה כבר בארץ מצריים לנבואה, והיה בכוחו לנאום ולהנהיג את העם.
ובכל זאת, ה' מטיל את המשימה דווקא על משה רבנו שמביא עומק חדש בתורה ובהנהגה. ומאז, לא אלמן ישראל, ובכל עת נשמת ישראל תופיע מקרבה גילויי עומק חדשים, וימצאו הן מנהיגים מעשיים והן אנשי עומק תורניים, שיצעידו את העם והעולם כולו לפסגות חדשות.
בימי שלושת מערכות הבחירות האלו, עת נקעה נפשנו מהמריבות התכופות והקטנוניות, חשוב שנזכור שהעתיד נמצא בבית המדרש ובמקומות העומק, שעתידים לבשר לעם את קומותיו החדשות!
מתוך העיתון בשבע
"בזאת התורה" - איזו תורה?
נס חנוכה בעולם שכלי ?
איך ללמוד אמונה?
איך מתגברים על מידות רעות?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
אנחנו קודש למענך
אוי ויי!
המהפך בחייו של התנא רבי שמעון בר יוחאי
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
