ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
לימוד השיעור מוקדש לרפואת
חיה מוריה בת אסתר
"הנני שואף לפרסמן לכבוד אלוהים, הרוצה שיכירוהו ע"י ספר הטבע.. זה נדרי לאלוהים, זאת החלטתי. התכוונתי להיות תיאולוג. זמן רב הייתי בחוסר מנוחה, אך עתה ראה מה מְהוּלָּל אלוהים ע"י מאמצי גם באסטרונומיה." תחושת השליחות שלו אינה מצטמצמת לעבודתו הפרטית בלבד, זו כנראה תכונת אופי של ענווה, "אני חושב כך: הואיל ואנו האסטרונומים הננו כוהניו של אל עליון ביחסנו לספר הטבע, חייבים אנו לחשוב על שבח האלוהים ולא על כבוד כישרונותינו אנו."
אז מיהו האיש? יוֹהַנֶס קֶפֶּלֶר (Kepler 1571-1630) נולד בגרמניה, על שמו נקראים שלושת חוקי התנועה של גופים שמימיים. קפלר יקדיש את אחד מספריו למי שהעניק לו את התואר 'אסטרונום מלכותי' בדברים הבאים: "הואיל ולפי רצון הוד מעלתו וידידותיך נעשיתי כהן לאלוהים, בורא ספר הטבע, חברתי מזמור זה לאלוהים הבורא גולת הכותרת של עבודותיו הרבות בתחום האסטרונומיה, כאמור, היתה גילוי אופי המסלול של כוכבי הלכת. בספר בו מתוארים חוקי התנועה של כוכבי הלכת יכתוב יוהנס קפלר שיר הודיה לאלוהים. שיר מזמור זה מכיר מאוד את ברכת הלבנה הנאמרת בכל בתי הכנסת של היהודים בפעם בחודש. כך הוא כותב:
"גדול הוא אלוהים מלכנו. גדול כוחו ואין קץ לחכמתו. הללוהו שמים, הללוהו שמש וירח ואיתם המזלות. ברכי נפשי אותו, את מלכי, הבורא, כל עוד נשמתי בי, כי מידו, על ידו ובידו הכל, כל תבונה וכל ידע. לו השבח, הכבוד והתפארת מעולם ועד עולם."
אלו רגשות עזים של מי שמאמין בכל ישותו באלוהים, הוא פונה אל מי שלדעתו אחראי על התנהלותם של גרמי השמים ושל החיים על האדמה. יהיה זה נלעג לשוות לתיאולוג והמדען בשיעור קומתו של קפלר את עניין האמונה למה שמכונה 'מיסטיקה'.
ובאמת, בדיונים מול מי שמכונים על ידינו 'חופשיים', לא היינו רוצים בצד 'שלנו' ענקי רוח ומדע שכאלה? למה להגיע אל הדיונים הללו לא מצוידים כראוי? נחשוב על המספרים הבאים:10-15% מכלל בוגרי תיכון בארץ ובעולם, לומדים את שלושת חוקי ניוטון ואת שלושת חוקי קפלר. נחשפים לפיזיקה שבהן, ובהחלט למתמטיקה הגבוהה מאחוריהם. אבל, באופן מכוון ממש, משנתם התיאולוגית מוזכרת במקרה הטוב, כ'אל-כימיה' או כ'מעשה כשפים' במקרה הגרוע או שלא מוזכר בכלל. נדמיין לעצמנו שבשיעורי מבוא באוניברסיטה או בטכניון בתחומי המדע וההנדסה, היו מתחילים בסקירה של האישיות הנלמדת כדוגמת ניוטון, קפלר, אויילר, פלנק או מקסוואל? יכול להיות שהעולם לא היה מתחלן כפי שנעשה בשתי המאות האחרונות?
נשוב אל הראי"ה, על ההבדל בין השכל 'החילוני' לבין שכל 'הקודש' (אורות הקודש, א, סעיף צ'): "בהשגות של השכל החילוני,פועל השכל בתור כח בפני עצמו בציור המושכלות, והדמיון פועל בפני עצמו בעניינים האסתטיים, והפעולה המציאותית פועלת בפני עצמה בעניינים המעשיים, והרגש פועל בפני עצמו בעניינים המורגשים. אבל בהשגות הקודש, מהתוכן הגלוי של הנבואה ורוח הקודש, כל התגלות כלולה היא בכל הכוחות כולם. החיים, הרגש והפעולה, הדמיון והשכל כולם יחד אגודים באחדות אחת."
אם כן, לאיזה שכל שייכים שני גדולי המדע הללו? האם לא ברור לחלוטין ששכלם הוא מה שמכנה הרב בהשגות הקודש?
וטרם דברנו על השורש המטאפיזי של חוקי התנועה, ולא התפלאנו מחדש על כוחות משיכה כבירים בין גופים הנמצאים במרחקים בלתי נתפשים, רק נרמוז כי ארבעת השותפים לתורת האלקטרומגנטית, מקסוואל, אמפר, פרדיי וגאוס, גאוני עולם, נטועים עמוק באמונה באלוהים. אורח חייהם ועבודתם המדעית הכבירה לא היו נפרדים זה מזה. ומה אנחנו יודעים על אמפר? כמה זרם יש במנורה. זה הכל. את זרם מחשבתו המטפיזית ותרומתו הכבירה למדע ולאנושות תחת השראה אלוהית, נעלה בכתובים בהמשך.
הקשר אל ה' – תפילה
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
מה המשמעות הנחת תפילין?
אנחנו קודש למענך
תהיו חמים!
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
איך זוכים לראות את אליהו הנביא?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
בדיקת פירות ט''ו בשבט
מתי נכון לומר סליחות ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
