ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט
מתמודדים עם הקורונה באתר ישיבה. היכנסו כעת!
בית המדרש מדורים לאורו

גליון 116

וכי אין הגבירים יודעים את מאמר "האור החיים" הק'?

במשנת האור החיים - נושא מהפרשה במשנת רבינו האור החיים הק'
23
מוקדש לעלוי נשמת
עזרא בן מעתוק הכהן
לחץ להקדשת שיעור זה
אִם כֶּסֶף תַּלְוֶה אֶת עַמִּי אֶת הֶעָנִי עִמָּךְ (כב, כד).
בספה"ק אוהב ישראל (סוף פר' ראה) בפסוק נתון תתן גו' ולא ירע לבבך בתתך לו כי בגלל הדבר גו'. פירש עפ"י דברי האוה"ח הק' ז"ל בפרשתנו על פסוק "אם כסף תלוה את עמי את העני עמך", דלכאורה ישאל השואל בראותו כי ירבה כבוד האדם בזהב לרוב ללא צורך בו. ולמה לא הספיק ה' להאדם רק מה שצריך והכרח לו. כי זה מה שאנו רואים שלפעמים יחסר לאדם ואין לו אפילו כדי צרכו. יש טעם בדבר לייסרו על עונו. משא"כ אוצרות הון למה לאיש לאין צורך בהם. לזה הודיע הכתוב כי יש אנשים שאינם ראוים לקבל חוקם לצד מעשיהם. כי ה' נותן בחסדו שפע הצורך בריוח לכל אחד ואחד די מחסורו. והיה כי יחטא האדם ואינו ראוי לקבל פרנסתו בכבוד מידו ית' חלקו המגיע לו. ואז לא יטלנו עליון אלא הרי הוא מתקבץ אל מקום אחר. ואז הוא צריך לקבל חלקו ע"י אחר. ויעשה ה' זה עבור ב' מדות טובות. הא', להשתלם האדם בעוה"ז פעלו הרע. הב', כדי שיזכה הנותן באמצעות נתינת הצדקה וחסד לרעהו. וזהו שאמר "אם כסף תלוה את עמי". פי' אם ראית שיש לך כסף יותר על מה שאתה צריך לעצמך ואתה מלוה לעמי. תדע לך שאין זה חלק המגיע לך אלא חלק האחרים שהוא העני עמך. ובזה לא יתנשא ולא יתגדל עם העני. עיי"ש.
מוסיף ה'אוהב ישראל': ומכל שכן שלא יתן לו ברוע לב כיון דמשלו הוא נותן לו. ועבור זה ברכו הש"י בזה שנתן והפקיד אצלו חלק חבירו. וזהו שאמר "נתון תתן לו אפילו מאה פעמים". מחמת שיש לך יותר מכדי צרכך אז בודאי אין זה שלך. ומחויב אתה ליתן לו אפילו כמה פעמים. וזהו "ולא ירע לבבך כו' כי בגלל הדבר כו' יברכך" כנ"ל. הלא עבור זה ברכך הש"י בעושר יותר מכדי צרכך מפני חלק העני שאינו זוכה שיהיה מונח אצלו. וגזר הש"י שיהיה בפקדון אצלך. ואז יוצרך העני לקבל פרנסתו וחלקו ממש על ידך. ודי לו בעונש זה. ועל כן החזר לו פקדונו בכל עת בסבר פנים יפות עכ"ד.
בענין זה מסופר (לבם של ישראל, עמ' תמב), כאשר באו גבאי צדקה בקובלנה להרה"ק הלב שמחה מגור זצ"ל, על שיד עשירים קמוצה ואין הם רוצים ליתן למגבית צדקה, תמה: "וכי אין הגבירים יודעים את מאמר "האור החיים" הק' על הפסוק "אם כסף תלוה"? כשכוונתו לדברי האוהחה"ק הנ"ל בפרשתנו: "אם כסף תלוה את עמי" פירוש "אם ראית שהיה לך כסף יותר על מה שאתה צריך, תדע לך! שאין זה המגיעך, אלא חלק אחרים, שהוא העני וכו' עיי"ש. נמצא איפה שאין העשירים נותנים כלום משלהם, ומה להם א"כ לקפוץ את ידם ולקמץ בנתינת צדקה.

בעליו עמו - פטור רק בידי אדם ולא בידי שמים
וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת וגו' אם בעליו עמו לא ישלם וגו' (כב, יג-יד).
כתב האור החיים הק אף ששאילה בבעלים פטור, הפטור הוי רק מדיני אדם אבל חייב בידי שמים.
הגאון רבי מאיר אריק אבד"ק טארנא בספרו טל תורה הקשה עליו ממה דאיתא בגמ' בבא מציעא (דף צז.) אמר רבא: מי שרוצה לשאול דבר מחבירו, ויפטר מאחריותו, יאמר לו בזמן השאילה תן לי מים לשתות דהוי שאילה בבעלים, מפני שהמשאיל עושה מלאכה לשואל בזמן השאילה. ואי פקח הוא המשאיל, ויודע שפטור בעלים תלוי בזמן השאלה יאמר לשואל שאל את הדבר קודם, ואחר כך אתן לך מים] ואין זו שאלה בבעלים ע"כ. ומקשה הגר"מ אריק: וצ״ע דא׳׳כ שחייב אדם בידי שמים איך נתן רבא עצה לעשות כן לכתחילה, והרי ישאר חייב בידי שמים. ומתרץ שיש ליישב: אולי כוונת האוה״ח בנאבד בפשיעה אבל באונס פטור אף לצאת ידי שמים, והבא לפטור מאונס קאמר רבא. ומסיים הגר"מ אריק: ועם כל זה הדבר חידוש ולא נזכר בפוסקים עכ"ד.
אמנם יש לציין לדברי המאירי (שם) שכתב שהעיקר שבא רבא ללמד הוא עצה למשאיל להיזהר מרמאותו של שואל, שלא יסכים לתת לו מים בשעת השאילה [וזה לשונו: מאחר שביארנו שכל שהמשאיל במלאכת השומר בשעת שאלה פטור השואל כל שרוצה לשאול ומתכוין לרמות את חברו ואומר לו השקני מים, ומכוין שיעתר לו לכך ושיעשה שאול לו בשעה שהוא קונה את הבהמה להיות שואל עליה, יהא הלה [המשאיל] פקח ויאמר לו משוך וקנה תחלה ואח"כ אעשה שלא יעשה עצמו נעתר לשאלתו עד שנעשה הוא שואל] עיי"ש. ולפי דבריו אתי שפיר, שהעיקר בא רבא ללמד למשאיל איך להתחמק מהשואל, ולא לשואל איך להיפטר מהמשאיל ודו"ק.
עוד בנושא לאורו
שאל שאלה

לא ניתן להעביר הודעה לרבנים באמצעות מערכת התגובות.

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il