ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- לאורו
היום התקיימו דברי הנביאים. היום היו בישראל למעלה מארבעים נשיאים וראשי ממשלות. כולל נשיא רוסיה, סגן נשיא אמריקה, נשיא צרפת נשיא גרמניה, המדינות החשובות בעולם באו לבקש מעם ישראל סליחה על השואה. אלו דברי הנביאים, ונשיא גרמניה קרא את פרק נג' בישעיה: "מי האמין לשמועתנו וזרוע ה' על מי נגלתה: ויעל כיונק לפניו וכשרש מארץ ציה לא תואר לו ולא הדר ונראהו ולא מראה ונחמדהו". מי האמין, ראו איזה תינוק בלי תואר והדר וזלזלו בו, מי האמין שכך יהיה עם ישראל. מי האמין באותם הימים שתקום מדינה לישראל ויקרה כל מה שראינו.
"נבזה וחדל אישים, איש מכאיבות וידוע חלי וכמסתר פנים ממנו נבזה ולא חשבנהו:" זלזלנו בהם, הקלנו בהם ראש. כל מה שהעם היהודי סבל, כמו שכתב ה'כוזרי', זה על חטא הגויים, לא של עם ישראל. הוא אמר שהיה צריך לבקש סליחה, אבל יודע שאין אפשרות לבקש סליחה על אשמת גרמניה, שמשא האשמה רובץ ואין סליחה על דבר כזה. עדיין לא טיהרו את עצמם וניקו את עצמם, וזה נשיא גרמניה אומר. ואחד אחד, נשיא אחרי נשיא, קמו ובאו לבקש סליחה מעם ישראל. נשיא גרמניה סיים את דבריו במילים 'ברוך את ה׳ אלוקינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה'. האם אלו לא דברי הנביאים שהבטיחו שככה יהיה?!
אקרא לפניכם מה שכתוב בישעיה פרק ס' (יד): "והלכו אליך שחוח בני מעניך והשתחוו על כפות רגליך כל מנאציך וקראו לך עיר ה' ציון קדוש ישראל״ הבנים של אלה שעינו אותך, הרד״ק כותב שמי שעשה את זה לא יזכה להגיע לזה, אבל הבנים שלהם כן. הם יהיו מוכנים להשתחוות לפני ישראל, וכותב הרד״ק לפני 700 שנה שזה יקרה בירושלים, יבואו מנהיגי הגויים לבקש סליחה מעם ישראל. מי היה מאמין שיקרה דבר כזה? אולי אנחנו צריכים לברך שהחיינו, שזכינו לראות את דברי הנביאים מתקיימים. נשיא אחרי נשיא באו לבקש סליחה. נשיא רוסיה, כמה רוסיה הצירה לישראל בעבר... סגן נשיא אמריקה סיים בעברית, 'עושה שלום במרומיו הוא יעשה שלום עלינו ועל כל ישראל'. לחשוב שיבואו לבקש סליחה ולהכיר שהם אשמים, אלה דברי הנביאים. מי שהיה קורא את זה לפני 40 ו-30 שנה לא היה מאמין, שיבואו גדולים מכל העולם. האם קרה באיזו מדינה שכל הנשיאים התכנסו למטרה רוחנית, לא למטרה כלכלית, לעסקים או עניינים מדיניים?
ממש בשוב ה׳ את שיבת ציון היינו כחולמים, אנחנו ממש כבתוך חלום שלא מבינים אותו, לא מבינים את המהפכה שהעולם עובר, שלפני 80 שנה חיי יהודי היו שווים פחות מקילו סוכר, מי שהיה מסגיר יהודי לנאצים. מי שהיה פוגע בכלב בגרמניה היה מקבל עונש על צער בע״ח, אבל לא נענש על הריגת יהודי. בתי כנסת נשרפים, ילדים נרצחים, באלפים, בביזיון, בחרפה, בהשפלה, בצורה שלא ניתן לתאר. ואחרי כמה עשרות שנים, לא אלף שנה, הבנים שלהם באים לבקש סליחה מעם ישראל. ולא אחד שאולי צריך אותנו, אלא ראשי מעצמות עולמיות. אנחנו חיים בתקופה שבה רואים כמה ה׳ מופיע בעולם ומקיים את כל הדברים, "דבר אחד מדבריך אחור לא ישוב ריקם".
אנחנו זוכים לחיות בתקופה שאבותינו ואבות אבותינו התפללו ולא זכו לראות, ואנחנו כן. כל הסבל של עמי בכל הדורות מתברר שלא היה שלנו אלא לכפר על העולם והגויים, והכל בא עלינו. כמו שאומר הנביא ישעיהו (נג): "אכן חלינו הוא נשא ומכאובינו סבלם... מוסר שלומנו עליו... וה' הפגיע בו את עון כלנו" הגויים אולי יטענו שעם ישראל חטא, אם לא היה חוטא לא היה בגלות, אבל באמת הוא חטא בגלל הגלות! הם אלה שהחדירו את התאוות והמחשבות שלהם. מי שחוטא מישראל הוא רק ׳מחקה׳ את הגויים, הולך אחריהם. אנשים חושבים שהתרבות שלהם היא תרבות, הדרך שלהם דרך, ואפשר ללכת ולהצליח והכל בא משם, לא מישראל. זה לא תוצרת 'כחול לבן' אלא תוצרת חוץ. הפנימיות של ארץ ישראל ועם ישראל היא קודש וטהרה, והגויים שהשפיעו בעולם את כל הרשעות והקלקול שלהם הצליחו להחדיר משהו מזה גם לנפשות מישראל, אבל זה לא הפנימיות האמיתית בישראל, זה שקר.
ב״ה שהחיינו והגיענו לזמן הזה, רגעים גדולים כל-כך. מישהו ראה בהיסטוריה שבאים מלכים לבקש סליחה מעם ישראל? מי ביקש מאתנו סליחה בעבר?מלך בבל, מלך יון, מלך פרס, מי ביקש סליחה? הרומאים? והנה כאן מבקשים סליחה, ועוד בירושלים, שחשבו שלא תיבנה ותישאר שוממה ואין תקווה לעם ישראל. הנוצרים קראו לנו היהודי הנודד (המוסלמים עדיין תורם מחכה להם, גם זה יגיע, הם קראו ליהודי היהודים בני מוות, כאילו אנחנו לא ראויים לחיות). הנוצרים אמרו שאנו אפילו לא דת אלא שאריות של עם, להראות כמה גדול העונש למי שלא הלך בדרכם, והנה הם באים ומורידים את הראש. איך אפשר שלא לראות שזה מה שהנשיא אומר, והם מודים על זה והכריזו שזו השעה והרגע שהם מבינים. 'והשתחוו על כפות רגלייך כל מנאציך', אלא שקיללו ואמרו שאין לישראל עתיד וערך, הם באו לברך את שם ה׳ בעברית בירושלים.
אנחנו זכינו בדור שלנו לכמה דברים גדולים. לא רק חזרה לארץ ובניין מדינה, חזרה לקברי אבות ולכותל המערבי ולהר-הבית, לירושלים, לבית לחם, לשילה ושכם, כל מה שפעם היה חלום, עכשיו הולך לאט לאט ונהפך למציאות חיה. מדי פעם ה׳ נותן זריקות אור שנוכל להסתכל נכון יותר על ההיסטוריה ועל הדור הזה, שהוא אינו דור רגיל. נכון, יש הרבה קשיים ובעיות שצריך לתקן, אבל צריך לזכור שה׳ נמצא אתנו, הימים שה' כעס עלינו והסתיר פניו מאתנו הולכים וחולפים, והקב״ה מקיים בנו מחדש 'יאר ה' פניו אליך'. לראות מאור פנים כזה מה', שעמים שלמים שהנשיאים מייצגים אותם, לא באים כאנשים פרטיים, באים לבקש סליחה מעם ישראל. באו״ם דיברו נגדנו בצורה קשה ואמרו שהציונות זו גזענות והיא ומקולקלת, ועכשיו אומרים שהאנטישמיות זו בעיה, מחלה בעולם וצריך להילחם בה. הם מבינים שזו לא בעיה של עם ישראל בלבד אלא של הגויים. אנחנו אמרנו את זה כבר לפני הרבה זמן, אבל עכשיו הגויים אומרים את זה בפיהם.
העולם לא מבין איזה עם קדוש נמצא בתוכו והם פוגעים בו, ועכשיו העולם כולו מבין שצריך להתגייס ולהילחם באנטישמיות. אי אפשר לעבור על זה לסדר היום בלי התייחסות... צריך לקיים מה שאמרו ׳ציפית - להתקיימות דברי הנביאים בימיך׳, והנה זה מתקיים לא בחלום ולא בסיפורים – ב"ה רואים את ההתקיימות בתוך החיים שלנו. תקופה שרואים הרבה אורות.
(מתוך שיחה בישיבת "לנתיבות ישראל" בת ים)

איך להגדיל או להקטין רצועות תפילין של ראש בקשר מרובע?

השלמת התמונה

קילוף פירות וירקות בשבת

לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל

איך מותר להכין קפה בשבת?

איך עושים קידוש?

מהי אמונה?

"בזאת התורה" - איזו תורה?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?

האם מותר לפנות למקובלים?
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.

















