ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

שמעו ותחי נפשכם ;">

בית מדרש פרשת השבוע חומש שמות יתרו Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

תשס"ז

שמעו ותחי נפשכם


נערך על ידי הרב

מוקדש להצלחת
עם ישראל

זכה יתרו שפרשת מעמד הר סיני ומתן תורה תשא את שמו, ולא זאת בלבד, אלא שהתורה הקדימה את ספור בואו להסתפח לכלל ישראל, וכן את פרשת "ואתה תחזה" שיתר 1 והוסיף לתורה, לפני פרשת מתן תורה כאילו היו הקדמה לתורה. במיוחד הדבר בולט, לפי הדעה שיתרו בא לאחר מתן תורה, ששמע מתן תורה ובא להתגייר, ואעפ"כ ראתה התורה לנכון לכתוב זאת לפני מתן תורה, ולא לפי הסדר הכרונולוגי של האירועים, משמע שלמוד פרשת יתרו ששמע ובא היא הכנה חשובה והכרחית לקבלת התורה, ולכן נזכרת לפניה.
וישמע יתרו
"וישמע יתרו" מילת המפתח כאן היא השמיעה, מיתרו אנו יכולים ללמוד על מעלת השמיעה, וכך למדונו חז"ל שבכוחה של שמיעה חיובית לרפא את תחלואי הנפשות ולהחיותן (שמות רבה (וילנא) פרשה כז ד"ה ט) " 'שמעו דבר ה' הה"ד (ישעיה נה) 'שמעו ותחי נפשכם', היאך חביבים ישראל שהוא מפתה אותם, אמר להם אם יפול אדם מראש הגג כל גופו לוקה והרופא נכנס אצלו ונותן לו רטייה בראשו וכן בידיו וכן ברגליו ובכל אבריו נמצא כולו רטיות, אני איני כך אלא רמ"ח אברים באדם הזה והאוזן אחד מהם וכל הגוף מלוכלך בעבירות והאוזן שומעת וכל הגוף מקבל חיים 'שמעו ותחי נפשכם', לכך אמר 'שמעו דבר ה' בית יעקב', וכן אתה מוצא ביתרו שע"י שמיעה זכה לחיים ששמע ונתגייר שנאמר 'וישמע יתרו את כל אשר עשה א-להים למשה ולישראל עמו וגו' ".
וכן אמרו במדרש (דברים רבה (וילנא) פרשה י ד"ה א) "הלכה אדם מישראל שהיה חושש באזנו מהו שיהא מותר לרפאותו בשבת כך שנו חכמים כל שספק נפשות דוחה את השבת וזו מכת האוזן אם סכנה היא מרפאים אותה בשבת". וזאת משום שהחרש חשוב כמת, ולכן " חרשו נותן לו דמי כולו ", לכן מותר לרפא מכת האוזן בשבת מפני פקוח נפש. חז"ל למדו מכאן בקל וחומר על שמיעת הלב, שאם אין לאדם לב שומע הוא אבוד מבחינה רוחנית, ולהיפך אם יש לו אוזן שומעת תורה ומוסר זוכה לחיים, וז"ל:
"רבנן אמרי מבקש אתה שלא לחוש באזניך ולא אחד מאיבריך הטה אזנך לתורה ואת נוחל חיים מנין שנא' (ישעי' נה) 'הטו אזנכם ולכו אלי שמעו ותחי נפשכם', א"ר חנינא בר פפא: כל מי שמסיר אזנו משמוע תורה תפלתו נמאסת שנא' (משלי כח) 'מסיר אזנו משמוע תורה גם תפלתו תועבה', רבי לוי אמר: האוזן לגוף כקינקל לכלים שכן הקינקל כמה כלים ניתנין עליו ואת נותן מוגמר תחתיו וכולם מתעשנים כך מאתים וארבעים ושמונה איברים שבאדם הזה על ידי האוזן כולן חיין מניין שנא' 'שמעו ותחי נפשכם' ".
ומי שמטה אוזנו לשמוע נעשה בעצמו משפיע ואחרים מקשיבים לו "אמר הקב"ה אם הטית אזנך לתורה כשתבא לפתוח בד"ת הכל משתתקים לפנים ושומעים דבריך כשם שהטית אזנך לשמוע ד"ת ומהיכן את למד ממשה רבינו שע"י שהטה אזנו לתורה בשעה שבא לפתוח בד"ת נשתתקו העליונים ותחתונים והאזינו דבריו מנין ממה שקרינו בענין האזינו השמים ואדברה וגו' ".
מה שמועה שמע ובא ונתגייר

"וַיִּשְׁמַע יִתְרוֹ כֹהֵן מִדְיָן חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה אֱ-לֹהִים לְמֹשֶׁה וּלְיִשְׂרָאֵל עַמּוֹ כִּי הוֹצִיא ה' אֶת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם", למרות שהתורה כתבה מה שמועה שמע ובא, חז"ל חפשו את הסיבה העיקרית שהביאה את יתרו להוציאו משלוותו ולבא להתגייר, ונתנו על כך שלוש תשובות, וז"ל (זבחים דף קטז ע"א) "מה שמועה שמע ובא ונתגייר? ר' יהושע אומר: מלחמת עמלק שמע, ר"א המודעי אומר: מתן תורה שמע [ובא], ר"א אומר: קריעת ים סוף שמע ובא".
הנה בודאי שקריעת ים סוף היתה אירוע מרשים שמוכיח את מציאות ה', מצאנו שאף שפחה על הים אמרה "זה א-לי ואנוהו", ויתרו שהיה פילוסוף גדול וחוקר הבין עוד יותר את עומק הנס שגמל עם המצרים מידה כנגד מידה "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱ-לֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".
וכן מתן תורה היה גילוי שכינה כזה שהביא בהכרח לאמונה בה', ויתרו שהטה את אוזנו לכך התבססה אמונתו שמע ובא. אבל מלחמת עמלק היתה מלחמה שנוהלה בדרך הטבע, יהושע לא סיים את מחית עמלק אלא " ויחלוש יהושע את עמלק לפי חרב " שרק החליש אותם והם עתידים עוד במשך הדורות הבאים להצר לישראל, ואם כן אינו מובן איזה דבר מיוחד ראה יתרו במלחמת עמלק שגרם לו לבא?
אומרים על כך בעלי המוסר, שיתרו ראה לאיזו אטימות לב הגיע עמלק, שראה את נס קריעת ים סוף, שעשה רושם על כל העולם, " שמעו עמים ירגזון חיל אחז יושבי פלשת " ועמלק לא התפעל מכל זה, אדרבה יצא להלחם בישראל, וזאת למרות שהם לא פגעו בו ולא היה להם עסק עמו, חז"ל משלו משל (רש"י דברים פרק כה פסוק יח) 2 "משל לאמבטי רותחת שאין כל בריה יכולה לירד בתוכה, בא בן בליעל אחד קפץ וירד לתוכה. אף על פי שנכוה, הקרה אותה בפני אחרים ", וכשראה יתרו עד כמה יכולה להגיע אטימות הלב, החליט שאין להסתפק בשמיעה מרחוק אלא "שמע ובא" להסתפח לישראל, ולשמוע בתוכם את קול ה' שנותן תורה, כי רק כך יוכל להישאר באמונתו.
חז"ל השוו בין עמלק ויתרו בנושא השמיעה ומצאו השוואה ניגודית, (שמות רבה (וילנא) פרשה כז ד"ה ו) " 'וישמע יתרו' הה"ד (משלי יט) 'לץ תכה ופתי יערים', וכה"א (שם /משלי/ כא) 'בענוש לץ יחכם פתי', עמלק ויתרו היו בעצה עם פרעה, כשראה יתרו שאבד הקב"ה את עמלק מן העוה"ז ומן העוה"ב תוהא ועשה תשובה, שכן כתיב למעלה 'כי מחה אמחה את זכר עמלק' ואח"כ 'וישמע יתרו', אמר אין לי לילך אלא אצל א-לוה של ישראל",
עמלק מכונה כאן לץ, כי זה כוחה של הליצנות לגרום להכהות את כח השמיעה כי "ליצנות אחת מבטלת מאה תוכחות", וכשהוכה הלץ יכול היה יתרו לשמוע אמונה בה'. והנה לפי דרשת חז"ל "לץ תכה" זה עמלק, "פתי יערים" זה יתרו, לכאורה יתרו היה חכם מחוכם ופילוסוף גדול, שבחן כל ע"ז שבעולם והגיע למסקנה שה' הוא האלקים, ומדוע קורא לו "פתי" תמים? אלא שראה מה שקרה לעמלק והגיע למסקנה שאין לו לסמוך על חכמתו, ועשה עצמו "פתי" מאמין בקב"ה, ובסופו של דבר מתוך אמונה זו נעשה חכם ערום עוד יותר, כי "ראשית חכמה יראת ה'".
הדרכים המביאות לאמונה בבורא
רבי יעקב עמדין בהקדמה לסידורו "בית יעקב" כותב שיש שלושה דרכים שמביאות לאמונה בבורא:
א. ע"י התבוננות בנפלאות הטבע "שאו מרום עיניכם וראו מי ברא אלה" 3
ב. עם שלם שקבל תורה בסיני והעביר מסורת זו מדור לדור הרי זו אמת שלא ניתנת להכחשה 4 .
ג. התבוננות בהיסטוריה היהודית, איך האומה היהודית מתקיימת בגלות הארוכה הזאת, כשהיא מפוזרת בכל קצוות תבל וסובלת מגזרות שמד גשמי ורוחני, ומסיים שזו ההוכחה הניצחת ביותר לאמונה בה' 5 .
חשבתי לבאר לפי זה את שלושת הפירושים בחז"ל מה שמועה שמע יתרו ובא להתקרב לעם ישראל ולהכיר באמונה בבורא.
א. למ"ד "קריעת ים סוף שמע ובא " יתרו הגיע לאמונה ע"י שראה את הנסים ומהם למד שהקב"ה מנהיג את הטבע כרצונו וזה הביא אותו לאמונה בבורא.
ב. למ"ד " מתן תורה שמע ובא" יתרו השיג את האמונה מהגילוי של הקב"ה בסיני לפני כל ישראל לתת להם תורה.
ג. ולמ"ד "מלחמת עמלק שמע ובא " ההתמודדות של ישראל עם אויביהם "כל התלאה אשר מצאתם בדרך ויצילם ה'" היא ההוכחה לקיום בורא ומנהיג לעולם.
שלושת הטעמים הנ"ל הם סיבות אופייניות לגויים שהתגיירו, כדי שמונה המדרש הבא
"וישמע יתרו, הה"ד (ירמיה טז) 'ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה אליך גוים יבואו מאפסי ארץ', אמרו ישראל להקב"ה כשעשית לנו נסים בים אמרנו לך (שמות טו) 'עזי וזמרת י-ה', הלא שמעה רחב ובאה ודבקה בך, שנאמר (יהושע ב) 'ותאמר אל האנשים ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ' (שם /יהושע ב'/) 'כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף', הוי 'ה' עוזי ומעוזי ומנוסי ביום צרה', כשעשית נסים בימי שלמה שנאמר (ש"א =שמואל א'= ב) 'ויתן עוז למלכו', לא באת מלכת שבא ושבחה אותך שנאמר (מלכים א', י) ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה ומה אמרה (שם /מלכים א' י'/) יהי ה' א-להיך ברוך אשר חפץ בך' כשהוצאת אותנו ממצרים ונתת לנו את התורה שנקראת עוז שנא' (תהלים כט) 'ה' עוז לעמו יתן', ולא שמע יתרו ובא ונדבק בך, הוי (ירמיה טז) 'אליך גוים יבואו מאפסי ארץ'.
א. רחב שמעה קריעת ים סוף והתגיירה, זו התפעלות מהשגחת ה' על ישראל, ומזה הגיעה לאמונה והתגיירה.
ב. מלכת שבע שמעה על חכמת שלמה איך שידע לדבר אל העצים ואבנים וכן עם העופות ובעלי החיים, ודרכו ראתה את נפלאות הטבע והגיעה להכרה בה' והתגיירה.
ג. יתרו שמע מתן תורה, והגיע לאמונה מכח מעמד הר סיני לכל ישראל, גילוי שכינה שאין אחריו עוררין, ובא להתגייר.
יריחו – חוש הריח וחוש השמיעה
רמז לכח השמיעה של יתרו נמצא בנחלה שקבלו בני בניו בארץ ישראל, לפי הנאמר בספר שופטים הם קבלו את יריחו עיר התמרים, ומבואר ברש"י עד מתי קבלו זאת וז"ל (במדבר פרק י פסוק לב) "והיה הטוב ההוא וגו' - מה טובה הטיבו לו, אמרו כשהיו ישראל מחלקין את הארץ היה דושנה של יריחו חמש מאות אמה על ת"ק אמה והניחוהו מלחלוק, אמרו מי שיבנה בית המקדש בחלקו הוא יטלנו, בין כך ובין כך נתנוהו לבני יתרו ליונדב בן רכב, שנאמר ובני קני חותן משה עלו מעיר התמרים וגו' (שופטים א, טז)".
הואיל ויריחו ניתנה חלף ירושלים, בודאי היה קשר מיוחד בין שני הערים האלו. אפשר ללמוד על כך במסכת תמיד (פרק ג משנה ח), וז"ל
"מיריחו היו שומעין קול שער הגדול שנפתח מיריחו היו שומעין קול המגריפה מיריחו היו שומעין קול העץ שעשה בן קטין מוכני לכיור מיריחו היו שומעין קול גביני כרוז מיריחו היו שומעין קול החליל מיריחו היו שומעין קול הצלצל מיריחו היו שומעין קול השיר מיריחו היו שומעים קול השופר ויש אומרים אף קול של כהן גדול בשעה שהוא מזכיר את השם ביום הכפורים מיריחו היו מריחים ריח פטום הקטרת אמר רבי אליעזר בן דגלאי עזים היו לבית אבא בהר מכוור והיו מתעטשות מריח פטום הקטורת" 6 .
קשה להסביר בדרך הטבע את התופעה הזאת של הקולות והריחות של המקדש שנשמעו עד יריחו, גם אם נאמר שהיה זה נס גלוי ששמעו ביריחו את הקולות והריחות של ירושלים, נראה שחז"ל רצו לרמוז לנו בזה את הקשר של יריחו לירושלים שהשפעתה הגיעה עד לשם, ויריחו ניחנה באוזן שומעת וחוש הריח לחוש את הקדושה של ירושלים מרחוק, וזה היה ממידותיו של יתרו ששמע שמועה ממרחק ובא, ולכן ירש את יריחו.
משל יפה יש בתוספות (מנחות דף עא עמוד א) על חוש הריח של הדקלים בירחו שמגיע עד למרחקים, "דאמר במדרש מה תמר זו יש לה תאוה אף ישראל יש להם תאוה לעשות רצון אביהם שבשמים ואמר בדקל יריחו מעשה באחד שראה דקל אחד אמר להם לדקלים שביריחו מתאוה והביא ייחור מדקל אחד מיריחו והרכיב בו וטען פירות כבתחילה", וזה היה גם מתכונתו של יתרו שהיה לו חוש הריח להרגיש איפה נמצא הטוב הרוחני ולהתקרב אליו, שמע שמועה ובא.
וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים
והנה שלמה המלך אומר בחכמתו (משלי פרק ל יח) "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי <וארבע> וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי צוּר דֶּרֶךְ אֳנִיָּה בְלֶב יָם וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה", וממשיך ואומר עליהם (פסוק כד) "אַרְבָּעָה הֵם קְטַנֵּי אָרֶץ וְהֵמָּה חֲכָמִים מְחֻכָּמִים", ואמרו חז"ל (ויקרא רבה (וילנא) פרשה ל ד"ה טו) " 'ותרב חכמת שלמה ויחכם מכל האדם', ישב לו תמיה על ד' מינין הללו שנא' (משלי ל) 'שלשה המה נפלאו ממני' ג' המה פסח מצה ומרור, 'וארבעה לא ידעתים' אלו ד' מינים שבלולב, שבקש לעמוד עליהם, 'פרי עץ הדר' מי יאמר שהוא אתרוג כל האילנות עושין פירות הדר, 'כפות תמרים' התורה אמרה טול שתי כפות תמרים להלל בהן והוא אינו נוטל אלא לולב לבה של תמרה, 'וענף עץ עבות' מי יאמר שהוא הדס הרי הוא אומר במקום אחר (נחמיה ח) צאו ההר והביאו עלי זית וגו', 'וערבי נחל' כל האילנות גדלין במים. וארבעה לא ידעתים חזר ומזכירן פעם אחרת שנא' (משלי ל) שלשה המה מטיבי וגו' אלו ד' מינין שכל אחד ואחד מישראל הולך ורץ ולוקח לו מהן להלל להקב"ה והם נראים קטנים בעיני אדם וגדולים המה לפני הקב"ה ומי פירש להם לישראל על הד' מינין האלו שהן אתרוג לולב הדס ערבה חכמים שנאמר (שם /משלי ל'/) והמה חכמים מחוכמים".
ולכאורה קשה, הלא ארבעת המינים נמסרו במסורת למשה מסיני ומה חכמה יש זיהוים? נראה שהדברים רומזים למחשבה הטמונה בארבעת המינים, שהם כנגד כל הסוגי הנפשות הקיימות בעם ישראל, אלו שיש להם טעם וריח וכו', ודרכיהם נעלמות כמו דרך נשר בשמים שיש לו נתיב מיוחד משלו, "דרך לא ידעו עיט", ידוע שלציפורים יש מסלול נדידה בעולם מן הצפון ועד לדרום ובחזרה, דרך של אלפי קילומטרים, שהציפורים עושות מידי שנה בשנה והחוקרים עדין לא יודעים את סוד יכולתם לנווט את דרכם בדייקנות שכזאת. וכמו שלהם יש דרכם נעלמות משלהם, כך גם בני אדם יש לכל אחד מהם לפי שורש נשמתו דרך משלו בעבודת ה' שלה נברא, ועל חילוקי הדרכים של בני אדם לפי נפשותיהם מברכים ברכת "חכם הרזים" שיודע מה שבלבות כל אחד ואחד. ומה שצריך האדם לכוון את לבו למקום וחזקה עליו שישמע את הקולות השמיים המורים לו את הדרך, כפי שיתרו שמע ובא. וכמו שדרך גבר בעלמה ובני זוג נפגשים בדרך נעלמה, כך כנסת ישראל פוגשת את הקב"ה בן זוגה, והדבר אמור גם אל כל אחד מישראל יש לו דרך להגיע לקב"ה. ועל זה אומרים חז"ל (שמות רבה (וילנא) פרשה כז ד"ה ב) "ויאמר אל משה, א"ל הקב"ה אני הוא שאמרתי והיה העולם שנאמר (תהלים נ) 'א-ל א-להים ה' דבר ויקרא ארץ', אני הוא שאני מקרב אני הוא שאני מרחק, שנאמר (ירמיה כג) 'הא-להי מקרוב אני נאם ה', אני הוא שקרבתי ליתרו ולא רחקתיו, אדם זה שבא אצלי לא בא אלא לשם שמים ולא בא אלא להתגייר, אף אתה קרבהו אל תרחיקהו מיד ויצא משה לקראת חותנו', אמרו יצא משה יצא אהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, וי"א אף ארון יצא עמהם, לכך נאמר 'כבוד חכמים ינחלו' ".
ואם יתרו שהיה נכרי הקב"ה מקרבו ומראה לו את דרכו, אחד מישראל על אחת כמה וכמה.


^ 1 אמרו חז"ל למה נקרא שמו יתרו "שיתר פרשה בתורה"
^ 2 "אשר קרך בדרך ... לשון קור וחום, צננך והפשירך מרתיחתך, שהיו כל האומות יראים להלחם בכם ובא זה והתחיל והראה מקום לאחרים. "משל לאמבטי רותחת וכו' "
3עיין ב"חובת הלבבות" לרבינו בחיי בשער היחוד.
^ 4 עיין בכוזרי, וברמב"ן על התורה.
^ 5 שמעתי מהרב יהושע מגנס שליט"א מראשי ישיבת מרכז הרב, לבאר על פי זה את שלושת ברכות שמע ישראל, הואיל ושמע ישראל הוא הכרזה על אמונה בבורא ואחדותו, הרי שגם ברכות שמע בודאי עוסקות באמונה בבורא. ואפשר למצוא בהן את שלושת ההוכחות הנ"ל למציאות הבורא. ברכת "יוצר אור" היא כנגד מציאות ה' בתוך הטבע "יוצר אור ובורא חושך עושה שלום ובורא את הכל", ברכת "הבוחר בעמו ישראל באהבה" היא כנגד קבלת תורה מסיני ובקשה "ללמוד וללמד לשמור ולעשות ולקיים" אותה. וברכת "גאל ישראל" היא כנגד סוד קיום עם ישראל בכל הדורות, "עזרת אבותינו אתה הוא מעולם".
^ 6 וכן מצאנו שמיריחו ספקו מים ומזון לאנשי משמר בירושלים, (תענית דף כז עמוד א) "הגיע זמן המשמר לעלות, חצי המשמר היה עולה מארץ ישראל לירושלים, וחצי המשמר היה עולה מיריחו כדי שיספקו מים ומזון לאחיהם שבירושלים". וזה מלמד על השייכות של יריחו לירושלים.


חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il