ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- תולדותיהם של צדיקים
- הבבא סאלי
תפילת מנחה התחילה לפני דקות מעטות והקהל, כשביניהם הבבא סאלי, עמדו לתפילת שמונה עשרה. שניות מעטות חלפו כשלפתע נורה צרור יריות לתוך בית הכנסת. המתפללים עצרו את נשימתם ונשכבו בבהלה על הרצפה עד יעבור זעם. השניות נדמו כנצח ומול עיניהם ראו המתפללים את יקיריהם ומעשיהם שעשו בימי חייהם. אף אחד לא העיז להסתכל ולבדוק האם נכנס היורה להיכל התפילה או לא. אולם, השניות הפכו לדקה והיריות נדמו. אט, אט, הרימו המתפללים את ראשיהם ועיניהם לכיוון הדלת וראו שהיורה איננו. מדלת הכניסה ראה אחד המתפללים חייל מצרי בורח תוך שהוא יורה צרור אחרון לכיוונם. האיש החל רודף אותו, כשחבריו דולקים אחריו. שני מתפללים דפקו בפראות בדלתות השכנים בנסיון למצוא טלפון כדי לקרוא לעזרת המשטרה והצבא.
דקות ארוכות עברו כשלפתע החל הרחוב הומה בשוטרים וחיילים רבים. ההמולה היתה רבה והקהל הרב שנאסף במקום עמד ותיאר את השתלשלות הדברים עוד שעות ארוכות גם לאחר תפיסת החייל המצרי המפגע.
לפתע, נראה הבבא סאלי עומד על מפתן בית הכנסת כשמבט תמה על פניו. הקהל נעמד דום והחיילים ניגשו לרב בדממה. "מדוע בית הכנסת ריק?" שאל הרב את כוחות הבטחון והקהל. הקצין, שניגש לרב, שמע את הרב ולא האמין למשמע אוזניו. כבר שנים רבות שמע אודות הבבא סאלי, אך כעת הבין את מה ששמעו אוזניו. מיד פנה הקצין לרב וסיפר לרב את אשר אירע. בהסתכלו בפני הרב, הבחין בדבר שעורר את השתוממותו עוד יותר: "יסתכל נא כבוד הרב בגלימתו. ליד האוזן ישנו נקב של כדור! כדור עבר סמוך לאוזנו של הרב בזמן התפילה, וכי לא שמע או הרגיש זאת הרב??!" הבבא סאלי הסתכל בגלימתו ואכן ראה את הנקב של הכדור שעבר סמוך לאוזנו, אך את קולו לא שמע כלל וכלל.
השאלה שנשאלה לאחר מכן היא : האם היו המתפללים חייבים לעצור את הרב בזמן תפילתו ולהסב את תשומת ליבו לאירוע החבלני שמתרחש, או שמא טוב עשו שהניחו לבבא סאלי להמשיך להתפלל ללא הפרעה?
תשובת הגאון הרב אביגדור נבנצל שליט"א:
המתפללים היו חייבים להפסיק את הבבא סאלי בתפילתו משום פיקוח נפש. אין לנו אפשרות לדעת שצדיק, גדול ככל שיהיה, יינצל על ידי נס. ניתן לראות זאת בשואה שבה נרצחו לצערינו צדיקים גדולים.
מסופר בגמרא (קידושין כט:) שהיה מזיק (שד) בבית הכנסת של אביי שהזיק לאנשים בלילה. יום אחד שמע אביי שרב אחא בר יעקב מגיע ללמוד בבית מדרשו. הוא דרש מתלמידיו שאיש לא יזמינו לביתו ללון וכך ייאלץ רב אחא להשאר בבית המדרש יחד עם המזיק. זאת משום שהוא הכיר בכוחו של רב אחא להרוג את המזיק ורצה שיעשה זאת.
תלמידיו של אביי אכן לא הזמינו את רב אחא והוא נשאר ללון לבדו בבית המדרש. בלילה התפלל רב אחא ובכל השתחוויה שהשתחוה לקב"ה הוא הוריד ראש אחד מהמזיק עד שהרגו.
לכאורה רואים מכאן שאביי סמך על צדקותו של רב אחא אפילו כאשר רב אחא היה בסכנה. אולם אין להוכיח מסיפור זה משום שרב אחא בעצמו כעס על אביי ואמר לו שאם לא היה נעשה לו נס היה המזיק יכול לפגוע בו. בנוסף, לאביי היה ברור שייעשה לרב אחא נס(ראה מהרש"א שם). אולם במקרה שלנו וודאי שהיו חייבים להפסיק את הבבא סאלי ולעצור אותו כי אין לדעת בוודאות שיקרה לו נס.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
מידות הראי"ה שורשי האמונה ומשמעות החיים
אמונה כ"ג -כ"ה
השיעור עוסק בחשיבות החיבור לאמונת הילדות התמימה כבסיס עמוק הנשגב מכל תובנה שכלית מאוחרת. בנוסף, מוסבר כיצד הכרת האמת האלוקית מעניקה עוגן, משמעות וערך ממשי לכל פיתוחי התרבות וקנייני החיים של האדם.
עסקי גוג ומגוג הרמב"ם ותשובת החכמים המבזים
הרמב"ם כתב שכל חכמי דורו של רבי עקיבא סברו שבר כוכבא הוא מלך המשיח. מקור דבריו הוא תורה שלמד בהיכלו של דויד המלך, ולפיה החכמים שביזו מי ששילב ספרא וסייפא והתגייס לצבא בר כוכבא, חזרו בתשובה והסכימו עם רבי עקיבא.
נצבים עבודת הלב: מהשכל אל הרגש
שיחת מוצ"ש פרשת ניצבים - וילך
השיעור עוסק בתורתו של הרב אליהו לופיאן לקראת יום הדין, ומדגיש כי קיום מצוות ומעשי חסד מתוך חובה שכלית אינם מספיקים לאדם. עיקר העבודה הרוחנית היא להפנים את הדברים ברגש עמוק, לפתח אהבה ותענוג פנימי בעבודת השם, ולחבר בין המושכלות למורגשות.
אור החיים על הפרשה הבחירה בחיים מתוך קיום רצון ה'
אור החיים על פרשת נצבים חלק א'
שלשה דברים כלליים במצוות ה' שמרומזים בפרשה. פירוש תיאור התורה על המצות שהם לא רחוקות להשגה. פירוש כפילות התורה "ראה נתתי לפניך...את החיים ואת הטוב ואת המוות ואת הרע...החיים והמוות...הברכה והקללה".
לנתיבות ישראל הופעת המלכות: מהכלל אל הפרט
לנתיבות ישראל א' , מאמר נ"א, נ"ה
השיעור עוסק בהופעת מלכות שמיים בעולם דרך כלל ישראל, וכיצד היא מתגלה בחיי הפרט באמצעות משמעת עצמית, תורה ומצוות. מתוך כך מוארים מועדי תשרי – מביטול הגבולות בראש השנה ויום הכיפורים ועד לחירות, שמחה והתעצמות מעשית בסוכות.
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א כוח הרצון והתעלות העולמות
חלק ג' פסקה כ"ב , כ"ג
השיעור עוסק בהשפעתו העמוקה של היחיד על כלל מרחבי הבריאה, שבהם כל התעלות רוחנית אישית סוחפת ומרוממת את המציאות כולה. דרך בירור הרצון הפנימי, התפילה וחיבור המעשים הגשמיים לקדושה, האדם מגלה את כוחו לחבר את העולם למקורו האלוקי.
אורות התחיה - הרה"ג זלמן ברוך מלמד שליט"א מקור הקודש: נשמת ישראל ואחדות החיים
אורות התחיה -פסקה ג'
השיעור עוסק בייחודו של עם ישראל כנושא שם ה' בעולם, תוך הדגשה כי שורש חייו וחוקיו נובעים מאחדות וממקור הקודש ולא מערכים מפורדים. מתוך כך מוסבר כיצד כל רובדי הקיום, המשפט והמעשה האנושי מתעלים בישראל לדרגת קדושה ומבטאים את רצון ה' השלם.
שמונה פרקים לרמב"ם מכוח המדמה אל האמת הפנימית
שיעור 3
השיעור עוסק באבחנה של הרמב"ם בין כוחות הנפש ובתעתועי "כוח המדמה", הנוטה להשוות בין דברים בעלי דמיון חיצוני אך בעלי מהות שונה לחלוטין. דרך עקרון זה וההבנה של "עולם הפוך", מוסבר כיצד השקר והדמיון של המציאות והתקשורת מסתירים את האמת העמוקה – מהגדרת האדם ועד לזכות על ארץ ישראל.
ענינו של ראש השנה שבת, ראש השנה, ומה עם ראש חודש?
כשראש השנה חל בשבת נפגשים שלושה מועדים במקביל, אך באופן מפתיע – ראש חודש נעלם לחלוטין מנוסח התפילה. המאמר חושף את הסוד שמאחורי ההעלמה הזו, ומגלה מדוע ביום הדין עדיף "להשתיק את הקטרוג" ולהתמקד בהמלכה ולא בחטאים
יסודות הש"ס הקדמה לכללי ספיקות בממון
בבא מציעא ב
הגדרת הספק אינה חוסר ידיעה גרידא, אלא חוסר ידיעה שיש בה ריעותא, או 'דררא דממונא'. הבחנה בין דררא דממונא למוחזקות, שבדרך כלל שתיהן הנהגות ולא ראיות, והיחס בין בירור להנהגה.
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכוח הרהור התשובה למימושה
אורות התשובה פרק ז, ב-ה
הרב מרחיב על כך שיש קול אלוקי באדם שקורא לו לחזור בתשובה אל ה' יתברך, וכאשר אדם מהרהר בתשובה הוא בעצם מצליח לשמוע את הקול הזה, ותפקידו להוציא מן הכוח אל הפועל את הרצון הזה להתקרב אל ה' במעשים, ואומר הרב 'ולפי גדלה של התשובה כך היא מידת החרות שלה'.
רביבים קביעות עיתים לתורה
הדרכת התורה לכלל ישראל, לעבוד בששת ימי המעשה רוב היום ולקבוע עיתים לתורה בבוקר ובערב | ההדרכה הראויה לתלמידי החכמים הייתה, לשלב עבודה יחד עם לימוד התורה | המצווה ללמוד תורה יומם ולילה מתקיימת בשבתות ובחגים | על ידי לימוד זה הקבוע בכל יום, נחשבים כלומדים כל היום כולו | בשעות שאדם צריך לעסוק בהן בתורה, עליו להיזהר מאד שלא לבטל תורה
נצבים פרשת ניצבים – יום נקם בלבי
מה ההבדל בין הקץ המגולה לקץ הנעלם ואיך זה קשור למה שמתרחש היום בלבבות עם ישראל? דורנו זקוק יותר מתמיד לתורת הגאולה
יומא מצוות חינוך הבנים - חינוך לשעות
השיעור עוסק בדיני האכלת קטנים וחולים ביום הכיפורים, ובוחן האם מותר להאכילם גם מעבר לצורך המינימלי של פיקוח נפש. בעקבות פסק הרמ"א והשגת ה'מנחת חינוך', הרב מנתח האם חובת התענית היא רציפה בכל רגע או מהווה מציאות יומית כוללת שברגע שהופרה פוקע איסורה. במקביל, נבחנת מהותה של מצוות החינוך – האם תכליתה הרגל לקיום מצוות בעתיד או חיוב עכשווי על מעשה המצווה, תוך השלכות מעשיות לשאלות חינוכיות שונות.
ענינו של ראש השנה עבודת ראש השנה מתוך אהבה
הרב בוחן את יסוד המצוות של ראש השנה ומסביר כיצד קיומן מתוך שמחה, חיבוב ודבקות מעורר את האהבה והרחמים של הקב"ה כלפינו בדין. דרך דברי חז"ל והראשונים על תפילות היום ותקיעת שופר, מודגש שהמבחן האמיתי של האדם הוא בעשייה שמעבר לחיוב הבסיסי ומתוך רצון פנימי עמוק.
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת ניצבים וילך
עַתָּה כִּתְבוּ לָכֶם אֶת הַשִּׁירָה. - למה כתיב אֶת הַשִּׁירָה. הול"ל אֶת הַתּוֹרָה הַזֹּאת. מה הטעם שאין מברכים את חודש תשרי בברכת החודש שבת מברכין. וַיַּשְׁלִכֵם אֶל אֶרֶץ אַחֶרֶת כַּיּוֹם הַזֶּה. הטעם דכתיב וַיַּשְׁלִכֵם ל' רבתי. ומדוע כתיב חסר י'. ומדוע לא כתיב 'אל ארצות אחרות' בלשון רבים.
