ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש דברים
- ראה
ולפי זה אנו למדים על חודש אלול שחל לפני ראש השנה שהוא בחינת 'אנכי נותן'- שימי אלול הם מתנה גדולה לעם ישראל מאת הבורא, 'לפניכם'- לפני בא יום הדין שהוא ראש השנה.
על דברים אלו מרחיב בעל 'הלקח והלבוב': "'ברכה וקללה' בא לרמז שהאדם צריך לדעת כי ימי אלול הם ימים נוראים וימי רצון, וזמן המסוגל מאוד שיכול האדם לזכות בו לברכה.
אולם מנגד, כאשר בא עת רצון והאדם אינו עושה בו פעולות לנצל זמן זה, אז יכול חס ושלום לעורר על עצמו תביעה גדולה על ימים גדולים שאבדו מבלי משים לב, ואז יכול לגרום לעצמו את ההיפך של הברכה.
וממשיך הפסוק לומר אצל הברכה לשון "אשר תשמעו', ואילו אצל הקללה נאמר בלשון 'ואם לא תשמעו'.
והסיבה היא- כי ימי אלול הם ימים גבוהים מאוד, ימים של רצון והתעוררות שבהם עלה משה רבנו להר ארבעים יום וארבעים לילה להוריד את הלוחות (טור, או'ח סימן תקפא).
ועל ימים אלו נאמר 'אשר תשמעון' שנשאר בימים אלו כוח לפעול התפעלות באדם אף אם אינו מעורר את עצמו, אלא רק מספיק שאינו מעכב לעצמו את השמיעה.
וזהו מעלת ימים אלו שיש יכולת ביד האדם להתחזק ולזכות להשתוקקות הלב מבלי לעשות לכך פעולה מיוחדת, אך זה בתנאי שהאדם אינו עושה פעולות להפריע ולאטום את אוזניו מלשמוע את קריאת וזעקת הנשמה. כי אם כן, אז בא האדם ל'ואם לא תשמעו וכו'' חס ושלום".
עוד מביא ה'מאור ושמש' בשם האריז"ל שבחודש אלול יש לכוון את הפסוק (ישעיה מג, טז) "הנותן בים דרך", ופירש- 'בים' הכוונה לחמישים שערי בינה. שכל החמישים שערי תשובה נקראו 'דרכים', שעל ידי תשובה בלב שלם יכול האדם למצוא את הנתיב השייך לו ללכת בדרך ה' באמת.
כתוב במשלי (ל,יט) "דרך אניה בלב ים" ופירש 'המצודת דוד': "הדרך שהלכה בו הספינה בתוך חוזק עומק הים אין לדעת אותו, כי מיד כשתלך ממקום מהלכה ישובו המים לאיתנו ולא יוכר". היינו, שאין מניח שום רושם בתוך המים ולא ניכר מקום ההליכה כלל.
ולפי זה יש לומר "הנותן בים דרך" שהוא כנגד חודש אלול המורה על כוח התשובה שיכולים לשוב בתשובה גמורה באופן שהחטאים לא יהיו ניכרים כלל.
רמז לכך כותב 'הלקח והלבוב': "ראה אנכי נתן בגימטריה הנותן בים דרך", ועלינו לראות לנצל ימים מסוגלים אלו לעשות בהם חפץ והכנה לקראת היום הגדול שהוא יום הדין.
ואף אם רואה האדם שליבו סתום והגשמיות מרובה, תפקידו להילחם ברגשות אלו ולהתאמץ נגד היצר הרע. לעשות חשבון נפש שבאים ימים גדולים כימי אלול, וכך להרגיש שייכות אליהם. להחשיב את המתנה הנפלאה שאנו זוכים מאת ה' יתברך באהבתו אלינו ולשמוח בה, כדי לשוב ולהתקרב אליו באמת ובתמים.
ואלו דברי השפת אמת זיע"א (לאלול): "אין מן היושר לישן בשינות ותרדמות העולם הזה". וכוונתו- כאשר נותנים לאדם מתנה חשובה כמו ימים אלו, אז אין מן היושר ועלבון גדול הוא מאוד כאשר האיש הישראלי שקוע בתרדמת החיים ואינו רוצה לקבל את המתנה ולהשתמש עמה.
על מעלת וחשיבות ימים אלו כותב בעל ספר 'פנים יפות' הרב הקדוש רבי פנחס הורוביץ זיע"א: "נאמר במשנה (כתובות ה, ב) 'נותנין לבתולה שנים עשר חודש', חודש אלול שמזלו בתולה, מכפר על כל שנים עשר חודשים שבכל השנה.
וכשם שבתולה צריכה י"ב חודש קודם נישואין כדי להכין עצמה בתכשיטין, כן הוא עבודת אלול.
האדם צריך להכין ולתקן את התכשיטין להשכינה הקדושה, והתכשיט היקר ביותר הוא לשוב בתשובה ולהוציא יקר מזולל.
וממשיך בדבריו הנפלאים: על הפסוק "דרשו ה' בהמצאו קראוהו בהיותו קרוב" דורשים חז"ל (ראש השנה יח.) "דרשו ה' בהמצאו אלו עשרת ימי תשובה".
"קראוהו בהיותו קרוב" שלא ימתין האדם עד ראש השנה, אלא 'בהיותו קרוב' שמיד בחודש אלול שאלו ימי רצון ושערי רחמים פתוחים, ויש באפשרות האדם להיות 'קרוב' להתקרב אליו יתברך יותר מכל השנה, אז יקרא לאלוקיו ויושיעו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
ענינו של ראש השנה סוד השופר ופנימיות ראש השנה
השיעור עוסק במשמעותו הפנימית והעמוקה של השופר, שאינו רק מצווה מעשית אלא ביטוי לתפילת הנשמה ולחיבור לשורש ההוויה, הבינה ותיקון העולם העתידי. מתוך כך מוארים סדר הברכות של ראש השנה והשאלה ההלכתית והרעיונית של הימנעות מתקיעת שופר כאשר החג חל בשבת.
שמונה פרקים לרמב"ם כוח המדמה בשירות הקודש
שיעור 4
השיעור עוסק במהותו ובחשיבותו של כוח המדמה כגשר הכרחי המתרגם את רעיונות השכל המופשטים לציורים מוחשיים, עולם הרגש והמעשה. דרך דברי הרמב"ם, הראי"ה קוק וההקשר לערב ראש השנה, מובהר כיצד חיבור הדמיון לעבודת ה' מונע טעויות ומעניק חיות מעשית לקיום המצוות.
