ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
ונעבור עתה לדוד המלך.
במבט ראשון נראה כי דוד היה צעיר בניו של ישי, כך הוא גם מוגדר בספר שמואל (כמבואר בהמשך דברינו), אבל בספר דברי הימים הוא מכונה בשם "דָּוִיד הַשְּׁבִעִי" (דהי"א ב, טו). גם לפי המדרש דוד קשור בטבורו למספר שבע בדרכים רבות: הוא נולד בחג שבועות שחל בשבת, ונפטר מן העולם ביום ובמועד זה (שבת ל, ע"א). דוד חי שבעים שנה (שמו"ב ה, ד), מלך בחברון במשך שבע שנים (שם, ה) ובת שבע היא הדמות המרכזית והמשמעותית ביותר בחייו.
מידת המלכות מוגדרת כמי ש"לית ליה מגרמיה כלום" ('מלכות אין לה משלה כלום'), וחכמי האמת קישרו בין המדרש שהבאנו בדברינו לפרשת בראשית ובין הגדרה זו, וזו לשונם: "אתקיים (אדם הראשון התקיים) יומא חד (יום אחד) דאיהו אלף שנין (שהוא אלף שנים) בר אינון שבעים שנים (חוץ מאותם שבעים שנה) דמסר ליה לדוד מלכא דלא הוה ליה מגרמיה כלום (שנתן לדוד המלך, שלא היה לו משלו כלום)".
גם חז"ל במסכת חולין (פט, ע"א) מנו את דוד כאחד משלושה שאין להם משלהם כלום, כלומר שזכו לגדולה ונשארו ענווים, וזו לשונם: "'לא מרבכם מכל העמים חשק ה' בכם' וגו', אמר להם הקדוש ברוך הוא לישראל: חושקני בכם, שאפילו בשעה שאני משפיע לכם גדולה אתם ממעטין עצמכם לפני, נתתי גדולה לאברהם – אמר לפני: 'ואנכי עפר ואפר' (בראשית יח, כז); למשה ואהרן – אמר: 'ונחנו מה' (שמות טז, ז), לדוד – אמר 'ואנכי תולעת ולא איש' (תהילים כב, ז)". לכן, כל כך מתאים שהוא הדבר, שהכתוב מכנה את דוד "הַקָּטָן" פעמיים: "וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל יִשַׁי הֲתַמּוּ הַנְּעָרִים וַיֹּאמֶר עוֹד שָׁאַר הַקָּטָן וְהִנֵּה רֹעֶה בַּצֹּאן" (שמו"א טז, יא), "וְדָוִד הוּא הַקָּטָן וּשְׁלֹשָׁה הַגְּדֹלִים הָלְכוּ אַחֲרֵי שָׁאוּל" (שם יז, יד).
מול דוד ניצב שאול, שהוא אמנם בן לשבט בנימין, אבל גם בנימין על שבט יוסף יחשב. כך מפורש גם בכתוב המגדיר את שמעי בן גרא הבא ממשפחת שאול בן הימיני כ"רִאשׁוֹן לְכָל בֵּית יוֹסֵף" (שמו"ב יט, כא), גם המדרש חוזר על רעיון זה בכמה דרכים. על פי המדרש, בנימין קרא לכל בניו על שם המאורעות שאירעו ליוסף אחיו, וזו לשון המדרש בקיצור: "אמר לו: משמותן של בָּנַי אתה יכול לידע כמה אני מחבבו (את יוסף), שהוצאתי שמותן על מה שאירע לו. אמר לו: ומה שמותן של בניך? אמר לו: למה בלע? אמר לו: על ידי שנבלע אחי ממני, ובכר שהיה בכור לאמי..." (תנחומא [בובר] פרשת ויגש, סימן ז). הגמרא במסכת סוטה (לו, ע"ב) מרחיבה ומעמיקה עוד את הקשר בין יוסף ובנימין: "תניא: היה ראוי יוסף לצאת ממנו י"ב שבטים כדרך שיצאו מיעקב אביו, שנאמר: 'אלה תולדות יעקב יוסף', אלא שיצא שכבת זרעו מבין ציפורני ידיו; ואף על פי כן יצאו מבנימין אחיו, וכולן נקראו על שמו, שנאמר: 'ובני בנימין בלע ובכר ואשבל' וגו'...". על פי דברי חז"ל אלו, בניו של בנימין היו אמורים להיות בניו של יוסף!
לאור האמור, ניתן לומר כי שאול מייצג את הצד של יוסף, ואילו דוד מייצג את הצד של יהודה, ומשיח בן יוסף קודם למשיח בן דוד ומכין לו את הקרקע. יום ששי מכין לשבת. שאול קשור בטבורו לאדם שנברא ביום ששי בצלם אלהים, דוד הוא זה שמתואר בסיפור הבריאה השני. שניהם מכונים בכתוב אדם ושניהם מופיעים בפרשת בראשית.
יתרונו של שאול, ה"צדיק הגמור", "צדיק יסוד עולם", הפך לו לרועץ עם נפילתו בחטא הראשון: "שאול באחת – ועלתה לו"; לעומתו, דוד, גם אם ייפול פעמיים ואפילו שבע פעמים, אם יחזור בתשובה, יוכל לקום ולהמשיך הלאה במשימה המוטלת על כתפיו, ולכן "דוד בשתיים – ולא עלתה לו".
הבה נתפלל כי נזכה למנהיגים ענווים כמו דוד המלך, מנהיגים שגם אם טעו, יודעים להכיר בחטאם ולשוב בתשובה ובכך לרומם את קרן ישראל. נסיים באיחולי בריאות איתנה לכל אחינו בית ישראל, יחד עם כל אזרחי העולם הרוצים בטובתם.
האם מותר לפנות למקובלים?
איך מותר לנקות בגדים בשבת?
איך ללמוד גמרא?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
מה המשמעות הנחת תפילין?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
הלכות קבלת שבת מוקדמת
תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
