ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- תולדות
שני ילדים גדלים בו. את שניהם ההורים אוהבים, בשניהם משקיעים. את שניהם ההורים מחנכים לחיי תורה ומצוות...
והנה עברו שנים. הילדים התבגרו ופרחו והלכו לדרכם. האחד הפך ליהודי שומר תורה ומצוות, ואילו השני עזב את הדרך, לצערנו, ופרק לחלוטין עול תורה ומצוות.
יושבים ההורים ומייסרים את עצמם – מדוע ולמה עזב אחד מבנינו את הדרך? האם לא אהבנו אותו והשקענו בו את מיטב כוחותינו?
במה טעינו?
ואולי התשובה, (הפוך על הפוך), נעוצה במה שנדקדק בהמשך בפרשתנו...
__________
מפרשים רבים תמהו על הפסוק (כה, כח): "ויאהב יצחק את עשיו, כי ציד בפיו...רבקה אוהבת את יעקב".
הכיצד יצחק, איש האלוקים, טעה בעשיו הרשע, ואהב את עשיו יותר מיעקב?
תשובות רבות ניתנו בדבר. לדוגמא - רש"י מתרץ שהיה עשיו מרמה את יצחק בדבריו, ומציג עצמו כצדיק. אולם תשובה זו קשה, שהרי קשה לרמות באופן עקבי, אדם שחי במחיצתך תמיד. ובוודאי, שקשה לרמות נביא בעל רוח הקודש כיצחק.
העמק דבר מבאר, שבוודאי יצחק אהב את יעקב, אלא שרצו לחדש שאהב גם את עשיו. ואהבת יצחק לעשיו הייתה פחותה מאהבתו ליעקב, שהרי אהבתו נבעה רק מכך שהיה ציד בפיו, לעומת אהבתו ליעקב איש המעלה שהייתה גדולה יותר.
ואולי, לעניות דעתי, אפשר להציע כיוון נוסף. הפסוק המספר על אהבת יצחק לעשיו מופיע לפני הפסוק המספר על הנזיד שהכין יעקב ביום שעשיו בא עייף מהשדה. המדרש מבאר שעייפות זו רומזת לכך שעשיו רצח באותו היום. ומוסיף המדרש ומבאר שעד אותו היום הייתה התנהגות של עשיו תקינה, ובאותו היום נפטר אברהם ויצא עשיו לתרבות רעה.
נמצא שכשהתורה מספרת על אהבת יצחק לעשיו היא מדברת על תקופת ילדותו ונערותו, עת עדיין לא יצא לתרבות רעה. וממילא לא כתוב בתורה שיצחק אהב אותו במיוחד בזמן שכבר היה רשע, והקושיא מתורצת. (השאלה – למה יצחק רצה לברך את עשיו היא שאלה אחרת, וגם בה נאמרו תירוצים רבים, ולא ניכנס אליה כאן). כמובן, אין כוונתי חלילה לומר, שהורים לא צריכים לאהוב ולקרב בן רשע, אלא לבוא ולומר שבתורה לא כתוב שיצחק אהב דווקא את הרשע, כי בזמן שהדבר כתוב הוא עדיין לא היה רשע.
וכאן לימדה אותנו התורה, שעשיו בילדותו ונערותו זכה לאהבת אביו, וודאי הוריו שקדו על חינוכו כשם ששקדו על חינוכו של אחיו יעקב.
אם כן – למה עשיו יצא בסוף לתרבות רעה?
למדנו מכאן, שזה לא בגלל כשל בחינוך או באהבת הוריו, אלא בגלל שזו הדרך בה הוא בחר. לא הכל תלוי בהורים, יש גם יכולת בחירה לילדים, ואם הם בחרו חלילה ברע, ההורים לא צריכים להאשים את עצמם.
כמובן, יש גם הרבה נקודות בחינוך הילדים שקשורות מאוד להורים, כמו הצורך באהבה, השקעה, תפילה, חינוך וחיבור פנימי עמוק לערכים הנכונים ועוד, אך יש גם בחירה לילדים ולא הכל קשור להורים.
ויהי רצון שנזכה וכל צאצאינו ילכו בדרך התורה והמצוות לעד ולעולמי עולמים!

מדוע ראש השנה זכה להיות שני ימים וכיצד מתנהלים בחג כזה?

מה הייעוד של תורת הבנים?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל

סודה של ברכה

אוי ויי!

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם מותר לפנות למקובלים?

מה מברכים על מנה אחרונה?

סוד ההתחדשות של יצחק

תשועת ה' בדרך לניצחון במלחמה
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.


















