ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- חמדת הדף היומי
הפרי חדש (שם) מעיר שמהרמב"ם בהל' חמץ ומצה (ה, כה) עולה שסבר כהסבר רש"י שמדובר בכלים המצופים בעופרת, ולכן יש להחמיר בהם ולא להכשיר אותם לפסח. ובנוסף הפרי חדש מקשה על ר"ת כיצד הוא מתיר להכשיר כלי המצופה בעופרת, משום שהוא מבין שבגמרא מדובר בכלי זכוכית, והלא זכוכית פחות בולעת מעופרת? ולכן כתב שמי שמקל בזה כשיטת ר"ת "ראוי לנזיפה", וכן פסקו ה'מקור חיים' ומשנה ברורה (שם ס"ק קלח) שאין להקל ולהגעיל כלים המצופים בעופרת. כנסת הגדולה (קכא, הגה"ט ס"ק כו) כתב שחומרא זו היא רק בדיני פסח שחמור ולא בטל גם באלף, ולא בדיני איסורים אחרים, שבהם ניתן להקל ולהכשיר כלי חרס מצופה בזכוכית שבלע איסור. וכן כתב בשאילת יעב"ץ (א, סז) שניתן להקל במקרה של בליעת איסור אחר בכלי פורצלן, משום שהוא חלק, וכדברי הכנה"ג.
בשו"ת במראה הבזק (ב, מט) נפסק להלכה כי במקרה שהשתמשו בכלי פורצלן בצונן, הרי שניתן להתיר אותם ללא הגעלה אם עברו 12 חודשים מהשימוש האחרון בדבר האסור, ולעומת זאת אם הכלי בלע איסור בחם, הרי שאין להקל להכשיר את הכלי בהגעלה אלא במקרה של הפסד מרובה, כגון, שהסט מאוד יקר, ויקשה על האדם קנות סט חדש, במקרה זה יש לוודא שאין בכלי הפורצלן חריצים משום שאם יש חריצים ההגעלה אינה מועילה, ואז להגעילו שלוש פעמים.
פסיקה זו מתבססת על דעת האגרות משה (ב, יורד ב, מו) שמקל במקרה של חוזרים בתשובה בהפסד מרובה אם עברו י"ב חודש מהשימוש האחרון בכלי, משום שכל הבליעה כבר נפגמה לגמרי, ובנוסף הוא מצרף את זה שרוב השימוש בכלים אלו הוא בכלי שני, ורק יש חשש לדבר גוש חם. ובמקרה זה הוא מתיר אם מגעילים שלוש פעמים. הרב משולם ראטה (קול מבשר א, פ) לעומתו מתיר אך ורק אם השימוש בכלים היה כ"כלי שלישי" בלבד, אך לא אם השימוש היה בכלי שני. הרב עובדיה יוסף (יביע אומר א, יורה דעה ו) פסק שניתן להקל בשעת הדחק אפילו בכלי חרס בהגעלה של ג' פעמים. (ועי' בתשובות והנהגות ד, קצא שמחמיר בכך).
יש שכתבו שיתכן שיש להבדיל בין כלי הפורצלן שהיו פעם שהיו עם שכבת זכוכית ממשית על החרס, לבין רוב כלי הפורצלן שבשימוש האנשים בימינו, שהם לא מצופים בשכבה של זכוכית, אלא הם חרס צבוע עם צבע, ולכן הכלי בולע כמו כלי חרס ממש, ואין להקל ולהכשיר ע"י הגעלה בכלי כזה (עי' שיח נחום עמ' 165, שהכלים של ימינו אינם כלי פורצלן, וכן כתב בשו"ת חיי הלוי חלק ד סימן נו, אות ו).
סיכום: נחלקו הדעות מהם "מאני דקוניא" המוזכרים בגמרא, האם הם כלי חרס המצופים בעופרת או בזכוכית, מהשולחן ערוך בהל' פסח נראה שסבר כרש"י שמדובר בכלי עופרת, אמנם, משולחן ערוך בהל' יין נסך נראה שלא הכריע, שאלה זו משפיעה על השאלה האם ניתן להכשיר כלים אלו, בפועל יש להחמיר ואם כלי פורצלן נטרף יש לוזרקו, אולם לגבי חוזרים בתשובה התירו כמה מהאחרונים להגעיל ג' פעמים, בייחוד אם השתמשו רק בכלי שני, ואם עברו י"ב חודשים מהשימוש האחרון, אמנם, יתכן שיש להחמיר בכלי פורצלן שלנו שהם רק חרס צבוע.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
