ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויגש
- שבת ומועדים
- הלכות שבת
- תפילות, קידוש וסעודות
ומוסיף ה'שם משמואל', שבשבת קודש הקב"ה מצוה "הוציאו כל איש מעלי", היינו שיש ייחוד בין בני ישראל עם הקב"ה, כי אז נעשים בני ישראל מיוחדים לה' יתברך.
בליל שבת כשחוזרים מבית הכנסת, אנו מבקשים בפזמון לפני הקידוש 'בצאתכם לשלום מלאכי השלום', ונשאלת השאלה מה עניינה של בקשה זו?
עונה רבי צדוק הכהן מלובלין זיע"א על פי מדרש המבאר את הפסוק "כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל" (במדבר כג, כג), 'כי בני ישראל יהיו לפנים ממחיצתן של המלאכים, וישאלו מבני ישראל מה פעל אל'.
היינו, בגאולה העתידה שאנו מצפים לה, בני ישראל יהיו לבדם קרובים אל הקב"ה, והקב"ה יכניס אותנו לבית גנזיו ויגלה לנו סודות תורתו ומה הן גבורותיו בעולם. והמלאכים לא יהיו רשאים להיכנס רק יעמדו על הפתח, וכשנצא ישאלו אותנו המלאכים מה למדתם מפי הגבורה.
על פי מדרש זה מחדש ר' צדוק, שסעודת שבת היא 'מעין עולם הבא', כשאיש יהודי ובני ביתו יושבים לאכול בצוותא סעודת שבת, יש להם טעימה מה'לעתיד לבוא'. באותם רגעים הם נמצאים בבית גנזיו של בורא עולם, ויש קירוב נפלא אליו יתברך באהבה ובחיבה גדולה.
וזו הסיבה שאומרים 'בצאתכם לשלום', שהרי ידוע שהמלאכים מלוים את האדם מבית הכנסת ונכנסים לביתו, וכאשר ניגשים לעשות קידוש ולערוך סעודת שבת, הרי זה בבחינת הייחוד של יוסף הצדיק עם השבטים. לכן אומרים 'הוציאו כל איש מעלי', היינו - 'צאתכם לשלום מלאכי השלום'.
למדים אנו מדבריו על גודל החשיבות בשעת אכילת שבת בסעודות, ואת גודל הקדושה הנפלאה השורה בבית של יהודי כשיושב ליד שולחנו הטהור עם בני ביתו, עד כדי כך שאומרים למלאכים 'צאתכם לשלום' בבחינת 'הוציאו כל איש מעלי'.
ועוד על פי דבריו אלו, מבינים אנו כי ראוי להתנהג בצורה נאה ומכובדת בזמן מרומם כזה כשיושב בשולחן המלך. לא לדבר על דברים בטלים, אלא לנצל רגעים יקרים אלו בדיבורים על פרשת השבוע, לספר סיפורי צדיקים, לשיר זמירות שבת בהנאה ובשמחה.
האדם ישמח במעלתו שהוא יהודי, שיחד עם היותו אדם גשמי שעוסק בחומריות, הרי הוא בן של מלך. וישמח ויחזק את עצמו בכך שברגעים אלו הוא שרוי בבית גנזיו יתברך בבית קודש הקודשים ונאמר עליו 'הביאני המלך חדריו'.
אנו יוצאים מימים קדושים של חג החנוכה, חג האורות, שההלכה אומרת 'נר איש וביתו'- הדלקנו אור של אמונה בה' ובתורתו כדי שיחול שם שמיים וישרה בתוך הבית.
מובא מצדיקים שבנרות חנוכה מאיר האור הגנוז שהקב"ה גנזו לעתיד לבוא, שאפילו מלאכים אינם רשאים להינות מאורו. רק אנו זכינו להמשיך עלינו את האור הטהור הזה שיאיר בביתנו, וזכינו לדבקות של אמת ששייכת רק לנו ולבוראנו.
בכל שבת עלינו לכוון בתיבות התפילה ובייחוד במילים "ולא נתתו ה' אלוקינו לגויי הארצות, ולא הנחלתו מלכנו לעובדי אלילים, גם במנוחתו לא ישכנו ערלים, כי לעמך ישראל נתתו באהבה, לזרע יעקב אשר בם בחרת".
וראיתי פירוש נפלא בשם 'האור גדליהו' זצ"ל: 'לא ישכנו ערלים'- "שאומות העולם לא ראויים אפילו להיות 'שכנים' לשבת". כי שבת מקודשת ומיוחדת רק לעם הנבחר, לזרע יעקב, שהקב"ה הבטיחו בפרשה שלנו "אנכי ארד עמך מצרימה ואנוכי אעלך גם עלה".
שבכל מקום שיהודי נמצא תמיד הוא שייך ומקושר בקשר אמיץ וחזק לאביו שבשמיים, ותמיד מאירים עליו נרות החנוכה- "כי אשב בחושך ה' אור לי".
במשך השבוע האדם ימשיך על עצמו את קדושת השבת, באופן שיפנה לעצמו זמן ביום, שבדקות אלו הוא מתייחד עם בוראו, רבנו נחמן מברסלב זיע"א קורא לזה בשם 'התבודדות'. היינו, שהאדם מקדיש זמן לדבקות בה' על ידי שיחה בינו לבין קונו ברצונות ובכיסופים, זמן שאין יכולת למלאכים לקטרג וכל התפילה עולה.
האדם זוכה בזמן זה להיכלל בו יתברך באהבה ובחיבה, ולקשר עצמו עם הקב"ה בקשר נצחי, באופן שיהיה 'בלתי לה' לבדו'.
איך נדע שהלב שלנו במקום הנכון?
איך אפשר להשתמש באותו מיקרוגל לחלבי ובשרי?
איך מותר להכין קפה בשבת?
מה עיקר הגאולה ביום העצמאות?
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
איך נראית נקמה יהודית?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
מה מברכים על ברקים ורעמים?
איך ללמוד גמרא?
איך מתגברים על מידות רעות?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
