ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- ויחי
כותב בעל ספר 'הלקח והלבוב': "וקשה להבין שיאמר כן יוסף הצדיק לאביו, אם לא שהיה כאן חילוקי דעות בעניינים הנוגעים לעבודת ה'." ומביא גם בשם ספר 'דברי יחזקאל' שיעקב אבינו ויוסף הצדיק נחלקו בסדר עבודת ה'.
מנשה נקרא בשמו- 'כי נשני’, לשון שכחה, ומורה על עניין 'סור מרע', בבחינת עזיבת ושכחת הרע. אפרים שנקרא על שם 'כי הפרני', הוא עניין ריבוי מעשים טובים. בתהלים (לד, טו) כתוב: "סור מרע ועשה טוב". לפי סדר הפסוק מובן שאי אפשר לעשות טוב עד שיסור מהרע לגמרי, וחייב אדם לעשות תשובה שלמה קודם שעוסק ב'עשה טוב'.
כזאת הייתה דרכו של יוסף הצדיק, לכן אמר 'לא כן אבי' ורצה להקדים את מנשה לאפרים, ואילו יעקב אבינו הקדים את אפרים למנשה כי רצה לקבוע שאפשר על ידי התחזקות ב'עשה טוב' לבוא לידי 'סור מרע'.
אומר הרבי ה'בית ישראל' זיע"א, הטעם שהדיבר "אנכי ה' אלוקיך" נאמר לפני "לא יהיה לך אלוקים אחרים על פני" הוא כדי שיהיה ביכולת האדם לקבל עליו עול תורה ומצוות, אפילו קודם שמנקה את עצמו מכל סיג ופגם של 'לא יהיה לך'. וזו הייתה כוונת יעקב אבינו להכין דרך לדורות שנוכל להגיע לדרגת 'סור מרע' על ידי התעסקות במעשים טובים.
מנגד, מביא רבי נפתלי מרופשיץ זיע"א בשם אביו הגה"ק רבי מענדל מלינסק זיע"א (בספרו 'זרע קודש' פרשת כי תצא) שפירש את הפסוק בתהלים (קכז, ב) "שוא לכם משכימי קום מאחרי שבת אוכלי לחם העצבים", שהכוונה לאותם אנשים המאחרים ה'שב ואל תעשה' ומקדימים 'הקום ועשה'. היינו שמקדימים 'עשה טוב' ל'סור מרע', שאינם עושים כראוי, כי ‘סור מרע’ מוכרח להיות קודם ל’ועשה טוב’.
ונשאלת השאלה, איך דבריו הקדושים מסתדרים עם שיטתו של יעקב אבינו לפי הסברו של ה'דברי יחזקאל'?
ומתרץ בעל 'הלקח והלבוב', כי יש שני אופנים לפרש 'סור מרע'. האופן הראשון הוא להפסיק לעשות דברים רעים וזה בוודאי קודם לעשה טוב, כי איך יכול האדם לעשות באותו הזמן גם רע וגם טוב?! דרך זו בוודאי אינה נכונה כלל, וכדברי ה'זרע קודש'.
ויש אופן שני כפי שכתב ה'דברי יחזקאל', והוא לנקות את הפגמים של הרע שנדבקו בו מהעבר ולטהר את עצמו לגמרי, שיהיה נקי מכל פגם שעשה. ואכן, זו עבודה קשה להקדים סור מרע באופן כזה לעשיית טוב.
ועוד, שבאותה העת שממתין האדם להיטהר לחלוטין מהרע שבקרבו, הרי שמפסיד הוא זמן יקר שיכול להרוויח מצוות ומעשים טובים. ודרך זו רצה יעקב אבינו להנחיל לבניו אחריו, כי דווקא על ידי התחזקות ב'עשה טוב' אפשר לתקן את הפגמים ולזכות ל'סור מרע'.
לחידוד הדברים נדגיש מלשון הפסוק כי מנשה הוא הבכור. לעולם ראשית העבודה היא עניין סור מרע. וכמו שכתוב בפסוק עצמו "סור מרע ועשה טוב" וזהו התכלית של יהודי להיות נקי לגמרי מרע, ולכן יעקב אבינו רק שיכל את ידיו כי הוא פעל שעל ידי התעצמות מעשיו הטובים של האדם יהיה ביכולתו לבוא לידי דרגת סור מרע, אבל בוודאי לו הבכורה והוא התכלית הנרצה.
אנו עומדים בפתח ימי השובבי"ם, אשר ידוע שעבודת ימים אלו לתקן את העבר של האדם. אלו ימים אשר יכולים לתקן בהם חטאי נעורים. היצר בא לאדם ומטעה אותו לעסוק ב'סור מרע' על ידי שיעשה תיקונים וסיגופים ועבודה קשה, כי יודע שעבודה זו תשבור את רוחו ולא יצליח.
על זאת כותב 'השם משמואל' בפרשה זו: "מוטב שיאמר כל אחד לנפשו, מוטב להשתעבד בביתה של תורה ולצמצם את כל מעשיו ותהלוכותיו שיהיו בדרך התורה ולא להשתעבד לתעניתים וסיגופים, כמו שהגיד זקני כ"ק זקיני האדמו"ר הגדול זצללה"ה מקאצק, שההילוך בדרך התורה הוא הגדול שבסיגופים לגוף".
מוסיף בעל 'הלקח והלבוב': "עיקר העבודה בימים אלו הוא לעסוק בריבוי הטוב, אין דבר המטהר את הגוף כמו לימוד התורה. התורה משנה את האדם ומגדלתו. על ידי התורה האדם נולד מחדש, ועל ידה הוא מתרומם להיות לאיש אחר. וזו עבודת ימי השובבי"ם לשעבד עצמו לתורה, ללמוד תורה יותר ולהיות עסוק בעשיית הטוב ועל ידי זה יבוא ממילא לידי סור מרע".
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

תורה ומדע מנגנוני כוח, כפייה וחירות הנפש
השיעור בוחן את מושג הכוח, יחסי השליטה והכפייה התת-מודעת בחברה מול תפיסות פילוסופיות כמו זו של פוקו. כנגדן מוצגת התפיסה היהודית, לפיה האדם אינו יוצר את עצמו מאפס אלא מגלה את נשמתו האלוקית הפנימית ואת ייעודו בעולם.

רביבים איסור כתובת קעקע
אסור מהתורה לחקוק בעור אותיות או צורות שיישארו בו לתמיד | האיסור חל על איש ואישה כאחד, ועל כל מקום בגוף | איסור עשיית קעקוע הוא חוק שטעמו לא נתפרש בתורה | עם זאת, ביארו כמה ראשונים שכך היה מנהגם של עובדי עבודה זרה | המקעקע על עורו צורה קבועה, משתעבד לצורה זו ומונע מעצמו להמשיך ולהתחדש | אחר שהקעקוע כבר קיים אין איסור בקיום התוצאה, ולכן אין חובה מהתורה להסירו | כיום ניתן להסיר את הקעקוע באמצעות לייזר, ולכן נכון להתאמץ להסירו, כדי לבטא בכך את ההתנערות מהחטא

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

חיי שרה כיצד לבקש בקשה -ארבעה ביקשו שלא כהוגן ושלושה נענו כהוגן
המבקשים אליעזר עבד אברהם, כלב בן יפונה, שאול המלך, יפתח הגלעדי.

חיי שרה פרשת חיי שרה – נפילת בני ישמעאל
כשהאויב הערבי מרים ראש בהתנשאות על המדינה היהודית ועוד מבפנים זו בדיוק נקודת המפנה שתביא לצמיחה ישראלית

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

מידות הראי"ה סוד תיקון המידות בנפש האדם
אל המידות א'
עבודת המידות היא הגשר המחבר בין נשמת האדם הטהורה לבין חיי החומר והמעשה בעולם הזה. השינוי האמיתי מתאפשר כאשר מקדימים את התבוננות השכל והדעת לעבודה הרגשית, ובכך יוצרים הרגלים נכונים ומרוממים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
















