ישיבה
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
בימים אלה, כולנו גם עסוקים בהתבוננות, (ובירור אופן ההתייחסות הנכון), לדגל שמניפים 'נוער הגבעות', דגל של ישוב הארץ, להט אידיאליסטי מלא אמונה והתלהבות של בני הנעורים, דגל של ניסיון לחיות חיים מעשיים מלאים בקדושה והגשמה...
ליהדות יש נקודה מבט ייחודית מאוד בנוגע לגיל הנעורים, השונה מהמקובל בעולם כולו, ואם נקשיב לה, היא יכולה לסייע לנו במציאת המוסד החינוכי ובבניית התהליך החינוכי הנכון לבני גיל הנעורים.
להבנת העניין, אצטט כאן סיפור שסיפר הסופר אברהם שוער, שלמד בילדותו בחברותא עם מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל. בזמן לימודם היה הרב קוק בן 13, ואברהם שוער בן 12 בלבד. וכך תיאר הסופר את אותם ימים:
"התמדתו של הנער אברהם-יצחק הייתה נפלאה... יום אחד אמר לי, החלטתי ששני לילות בשבוע נלמד 'משמר' עד עלות השחר.
זוכר אני 'ליל משמר' אחד... למדנו בצוותא מסכת חולין, התפלפלנו זה עם זה בהלכה, אני עמדתי על דעתי, חזרנו והתווכחנו ולבסוף השלמנו בינינו. השעה הייתה מאוחרת. אנחנו למדנו על הבימה. מסביב לנו הס, דממה...
והוא אומר לי בקול רווי סוד: הידעת, אפשר שרק אנחנו שנינו מקיימים עכשיו את כל העולם כולו, אפשר דן ה' בשעה זו את העולם, ושוקלים עתה את עוונותיהם של בני האדם, והעוונות מכריעים את הכף, ומיכאל המלאך הולך ונוטל את דברי תורתנו ומניחם על כף המאזניים של זכויות, ודברי התורה שלנו מכריעים את הכף לזכות.
נמצא שאנחנו זכינו לקיים את העולם כולו, ואנחנו – אך ילדים קטנים... הוא מדבר, ואני נישא בעולמות עליונים. רואה אני כמעט בחוש את הפמליא של מעלה... שוקלים את מעשיהם של בני האדם, והנה מניחים על הכף את דף התלמוד אשר במסכת חולין עם הרש"י והתוספות והמהרש"א...". (מלאכים כבני אדם).
אחת הנקודות המאתגרות היום את העולם המערבי היא אתגר גיל הנעורים. בגיל זה, הנער הוא לא ילד ולא מבוגר. זהו גיל מעבר, שבדורות האחרונים הולך ומתארך. יותר ויותר אנשים, מאריכים גיל זה עד למחוזות גילאי 25 ומעלה, ומכאן נובעים משברים רבים. המתבגר, שלא ברור לו אם הוא ילד או מבוגר, מבולבל ביחס למיהו ומהו, ומכאן הדרך קצרה לאתגרים רבים.
ביהדות, לעומת זאת, עד גיל 12 או 13, הבן או הבת, הם ילדים. לאחר מכן, בוגרים. יש בכך בהירות רבה.
אכן, בתוך עולמנו אנו יושבים, וטעות תהיה להתייחס לכך בפשטנות כה רבה, ולראות בבן או בת המצוות, מבוגרים, על כל המשתמע בכך. ובכל זאת, לבהירות זאת, יש משקל ומשמעות. היא תגרום לנו לנסות להציב משמעות ואתגרים לגילאים אלו. שנות גילאי התיכון לא נועדו מטבעם לבזבוז זמן משווע ולבילויים, כי אם לחיים בעלי משמעות.
בסיפור שהבאנו כאן, הרב קוק וחברותתו, עמסו על שכמם גם עול תורה וגם אחריות על עם ישראל והעולם כולו. כאן הנצה תפיסתו הייחודית, שאדם לומד תורה רק לשם התקדמותו הרוחנית האישית, אלא גם בשם כל ישראל, וההתקדמות הרוחנית של העולם כולו.
אי אפשר לקבוע מסמרות לבני הנוער כולם, אך ישנם רבים רבים שאם נציב בפניהם אתגרים רוחניים, ואחריות על העולם, הרי שהדבר ילהיב אותם, כי בני נוער מתלהבים לעשות דברים גדולים. דווקא גיל הנעורים הוא הזמן שבו הנוער פנוי להשקיע בעולמה של תורה ובעשיית מעשים חשובים למען עם ישראל, ואלו יכולות להיות השנים המשמעותיות ביותר בחיי האדם.
אנו מברכים את ילדינו, בברכה שבירך יעקב את נכדיו: "בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה, וישם את אפרים לפני מנשה". עם ישראל כולו מתברך בדור העתיד שלו. והברכה לאפרים קודמת למנשה, כפי שמצאנו בדברי חז"ל, שמנשה היה מתורגמן ואיש מעשה, ואילו אפרים עסק בתורה ולמד מפי יעקב אבינו. ואפרים קודם בכך, שהוא האיש המקדיש את חייו להמשך הרוחני של עם ישראל.
ויהי רצון, שנזכה שילדינו יגדלו לבניית חיים משמעותיים ומלאי תוכן, וישקיעו עצמם בתורה ובעשיית טוב לעם ישראל!
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.
תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.
לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.
מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.
וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.
שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.
שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.
מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.
מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.
יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.
