ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- חינוך ילדים ותלמידים
- גיל ההתבגרות
בימים אלה, כולנו גם עסוקים בהתבוננות, (ובירור אופן ההתייחסות הנכון), לדגל שמניפים 'נוער הגבעות', דגל של ישוב הארץ, להט אידיאליסטי מלא אמונה והתלהבות של בני הנעורים, דגל של ניסיון לחיות חיים מעשיים מלאים בקדושה והגשמה...
ליהדות יש נקודה מבט ייחודית מאוד בנוגע לגיל הנעורים, השונה מהמקובל בעולם כולו, ואם נקשיב לה, היא יכולה לסייע לנו במציאת המוסד החינוכי ובבניית התהליך החינוכי הנכון לבני גיל הנעורים.
להבנת העניין, אצטט כאן סיפור שסיפר הסופר אברהם שוער, שלמד בילדותו בחברותא עם מרן הרב אברהם יצחק קוק זצ"ל. בזמן לימודם היה הרב קוק בן 13, ואברהם שוער בן 12 בלבד. וכך תיאר הסופר את אותם ימים:
"התמדתו של הנער אברהם-יצחק הייתה נפלאה... יום אחד אמר לי, החלטתי ששני לילות בשבוע נלמד 'משמר' עד עלות השחר.
זוכר אני 'ליל משמר' אחד... למדנו בצוותא מסכת חולין, התפלפלנו זה עם זה בהלכה, אני עמדתי על דעתי, חזרנו והתווכחנו ולבסוף השלמנו בינינו. השעה הייתה מאוחרת. אנחנו למדנו על הבימה. מסביב לנו הס, דממה...
והוא אומר לי בקול רווי סוד: הידעת, אפשר שרק אנחנו שנינו מקיימים עכשיו את כל העולם כולו, אפשר דן ה' בשעה זו את העולם, ושוקלים עתה את עוונותיהם של בני האדם, והעוונות מכריעים את הכף, ומיכאל המלאך הולך ונוטל את דברי תורתנו ומניחם על כף המאזניים של זכויות, ודברי התורה שלנו מכריעים את הכף לזכות.
נמצא שאנחנו זכינו לקיים את העולם כולו, ואנחנו – אך ילדים קטנים... הוא מדבר, ואני נישא בעולמות עליונים. רואה אני כמעט בחוש את הפמליא של מעלה... שוקלים את מעשיהם של בני האדם, והנה מניחים על הכף את דף התלמוד אשר במסכת חולין עם הרש"י והתוספות והמהרש"א...". (מלאכים כבני אדם).
אחת הנקודות המאתגרות היום את העולם המערבי היא אתגר גיל הנעורים. בגיל זה, הנער הוא לא ילד ולא מבוגר. זהו גיל מעבר, שבדורות האחרונים הולך ומתארך. יותר ויותר אנשים, מאריכים גיל זה עד למחוזות גילאי 25 ומעלה, ומכאן נובעים משברים רבים. המתבגר, שלא ברור לו אם הוא ילד או מבוגר, מבולבל ביחס למיהו ומהו, ומכאן הדרך קצרה לאתגרים רבים.
ביהדות, לעומת זאת, עד גיל 12 או 13, הבן או הבת, הם ילדים. לאחר מכן, בוגרים. יש בכך בהירות רבה.
אכן, בתוך עולמנו אנו יושבים, וטעות תהיה להתייחס לכך בפשטנות כה רבה, ולראות בבן או בת המצוות, מבוגרים, על כל המשתמע בכך. ובכל זאת, לבהירות זאת, יש משקל ומשמעות. היא תגרום לנו לנסות להציב משמעות ואתגרים לגילאים אלו. שנות גילאי התיכון לא נועדו מטבעם לבזבוז זמן משווע ולבילויים, כי אם לחיים בעלי משמעות.
בסיפור שהבאנו כאן, הרב קוק וחברותתו, עמסו על שכמם גם עול תורה וגם אחריות על עם ישראל והעולם כולו. כאן הנצה תפיסתו הייחודית, שאדם לומד תורה רק לשם התקדמותו הרוחנית האישית, אלא גם בשם כל ישראל, וההתקדמות הרוחנית של העולם כולו.
אי אפשר לקבוע מסמרות לבני הנוער כולם, אך ישנם רבים רבים שאם נציב בפניהם אתגרים רוחניים, ואחריות על העולם, הרי שהדבר ילהיב אותם, כי בני נוער מתלהבים לעשות דברים גדולים. דווקא גיל הנעורים הוא הזמן שבו הנוער פנוי להשקיע בעולמה של תורה ובעשיית מעשים חשובים למען עם ישראל, ואלו יכולות להיות השנים המשמעותיות ביותר בחיי האדם.
אנו מברכים את ילדינו, בברכה שבירך יעקב את נכדיו: "בך יברך ישראל לאמר, ישימך אלוקים כאפרים וכמנשה, וישם את אפרים לפני מנשה". עם ישראל כולו מתברך בדור העתיד שלו. והברכה לאפרים קודמת למנשה, כפי שמצאנו בדברי חז"ל, שמנשה היה מתורגמן ואיש מעשה, ואילו אפרים עסק בתורה ולמד מפי יעקב אבינו. ואפרים קודם בכך, שהוא האיש המקדיש את חייו להמשך הרוחני של עם ישראל.
ויהי רצון, שנזכה שילדינו יגדלו לבניית חיים משמעותיים ומלאי תוכן, וישקיעו עצמם בתורה ובעשיית טוב לעם ישראל!
אי אפשר לבד!
איך עושים קידוש?
איך ללמוד אמונה?
מה עושים בעשרה בטבת שחל בשישי?
שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?
כאב הגלות ותקוות הגאולה
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
מה מברכים על פיצה?
הקדוש ברוך הוא חפץ לגואלנו
למה ספר דברים נקרא ''משנה תורה'' ?
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
