ישיבה - בשביל זה יש אינטרנט

היכר בין בשר וחלב על השולחן ;">

דף הבית בית מדרש מדורים קול צופייך Bookmark and Share
גירסת הדפסה קרא ב - word
שלח לחבר

ניסן תשס"ו

היכר בין בשר וחלב על השולחן

"קול צופייך" - גליון 351



סוכם על ידי תלמידים

מוקדש לעלוי נשמת
אשר בן חיים


חובה על כל אדם לדעת היטב את הלכות בשר וחלב, שקרוב מאוד להכשל בהם אם לא יודעים היטב את פרטיהן. ואני רגיל להזכיר את דברי מרן רשכבה"ג רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח זיע"א בעניין שני אורחים היושבים לסעוד על שולחן אחד במלון וכדומה, ואין הם מכירים, ואחד אוכל בשר וחברו חלב - שאין צריך מחיצה או היכר ביניהם, כיון שלא חוששים שאחד יקח מהמאכל של חברו. אבל אם שניהם מכירים ואוהבים, חייבים לשים סימן היכר על השולחן לחצוץ ביניהם, כדי למנוע טעות שאחד יקח מהשני.

כמו כן, אשה שהכינה מאכל בשרי לבעלה, והיא עצמה אוכלת מאכלי חלב על אותו שולחן, חייבים לשים מחיצה ביניהם, כדי שלא יבוא הבעל לקחת ממה שהיא אוכלת, וכן כדי שהיא לא תבוא לקחת מהמאכלים שלו.

כשאוכל לבדו על שולחן שעליו בשר וחלב
ויש לדעת שההיכר שמניחים על השולחן לא מועיל אלא בצירוף אדם אחר שיזכיר לו שלא לאכול מאותם מאכלים. כלומר, אם אוכל לבדו, ומונחים על השולחן מאכלי בשר ומאכלי חלב (המרוחקים זה מזה מעט), לא מועיל להניח דבר מה להיכר, כיון שאין מי שיזכיר לו וימנע ממנו שלא לאכול מהמאכלים השניים. ואם למשל, האשה עייפה מאוד מעבודות הפסח והלכה לנוח, וערכה לבעלה שולחן, ובצד אחד הניחה ארוחה בשרית, ובצד שני ארוחה חלבית כדי שיבחר במה שלבו חפץ, ושמה דבר היכר חוצץ ביניהם - לא יועיל ההיכר ששמה, מכיון שאין מי שיזהיר אותו.

הגמרא בעירובין בדף נג: מביאה מעשה עם ר' יהושע בן חנניה, וז"ל:
"אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת. אשה מאי היא, פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת, עשתה לי פולין. ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום, שנייה ולא שיירתי מהן כלום (שהיה שקוע בלימודו ולא שם לב לכך). ביום שלישי הקדיחתן במלח, כיון שטעמתי משכתי ידי מהן. אמרה לי רבי מפני מה אינך סועד, אמרתי לה כבר סעדתי מבעוד יום. אמרה לי היה לך למשוך ידיך מן הפת. אמרה לי רבי שמא לא הנחת פאה בראשונים, ולא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה. וכו' אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם", עכ"ל.

ומסבירים חכמי המוסר, מה שאמרה לו שצריך להניח - רמזה לו שלא ילמד אדם תורה לעצמו, אלא ידאג להניח לאחרים, וילמד מתורתו לעם ישראל, וכך נמצאת תורה משתמרת ולא משתכחת חלילה מישראל).

חזרה למעלה

את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il