ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- כשרות
- דיני כשרות
- מדורים
- קול צופייך
- קול צופיך - הרב מרדכי אליהו
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אשר בן חיים
חובה על כל אדם לדעת היטב את הלכות בשר וחלב, שקרוב מאוד להכשל בהם אם לא יודעים היטב את פרטיהן. ואני רגיל להזכיר את דברי מרן רשכבה"ג רבנו יוסף חיים בעל הבא"ח זיע"א בעניין שני אורחים היושבים לסעוד על שולחן אחד במלון וכדומה, ואין הם מכירים, ואחד אוכל בשר וחברו חלב - שאין צריך מחיצה או היכר ביניהם, כיון שלא חוששים שאחד יקח מהמאכל של חברו. אבל אם שניהם מכירים ואוהבים, חייבים לשים סימן היכר על השולחן לחצוץ ביניהם, כדי למנוע טעות שאחד יקח מהשני.
כמו כן, אשה שהכינה מאכל בשרי לבעלה, והיא עצמה אוכלת מאכלי חלב על אותו שולחן, חייבים לשים מחיצה ביניהם, כדי שלא יבוא הבעל לקחת ממה שהיא אוכלת, וכן כדי שהיא לא תבוא לקחת מהמאכלים שלו.
כשאוכל לבדו על שולחן שעליו בשר וחלב
ויש לדעת שההיכר שמניחים על השולחן לא מועיל אלא בצירוף אדם אחר שיזכיר לו שלא לאכול מאותם מאכלים. כלומר, אם אוכל לבדו, ומונחים על השולחן מאכלי בשר ומאכלי חלב (המרוחקים זה מזה מעט), לא מועיל להניח דבר מה להיכר, כיון שאין מי שיזכיר לו וימנע ממנו שלא לאכול מהמאכלים השניים. ואם למשל, האשה עייפה מאוד מעבודות הפסח והלכה לנוח, וערכה לבעלה שולחן, ובצד אחד הניחה ארוחה בשרית, ובצד שני ארוחה חלבית כדי שיבחר במה שלבו חפץ, ושמה דבר היכר חוצץ ביניהם - לא יועיל ההיכר ששמה, מכיון שאין מי שיזהיר אותו.
הגמרא בעירובין בדף נג: מביאה מעשה עם ר' יהושע בן חנניה, וז"ל:
"אמר רבי יהושע בן חנניה מימי לא נצחני אדם חוץ מאשה תינוק ותינוקת. אשה מאי היא, פעם אחת נתארחתי אצל אכסניא אחת, עשתה לי פולין. ביום ראשון אכלתים ולא שיירתי מהן כלום, שנייה ולא שיירתי מהן כלום (שהיה שקוע בלימודו ולא שם לב לכך). ביום שלישי הקדיחתן במלח, כיון שטעמתי משכתי ידי מהן. אמרה לי רבי מפני מה אינך סועד, אמרתי לה כבר סעדתי מבעוד יום. אמרה לי היה לך למשוך ידיך מן הפת. אמרה לי רבי שמא לא הנחת פאה בראשונים, ולא כך אמרו חכמים אין משיירין פאה באילפס אבל משיירין פאה בקערה. וכו' אשריכם ישראל שכולכם חכמים גדולים אתם מגדולכם ועד קטנכם", עכ"ל.
ומסבירים חכמי המוסר, מה שאמרה לו שצריך להניח - רמזה לו שלא ילמד אדם תורה לעצמו, אלא ידאג להניח לאחרים, וילמד מתורתו לעם ישראל, וכך נמצאת תורה משתמרת ולא משתכחת חלילה מישראל).
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
