ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש שמות
- משפטים
- הלכה מחשבה ומוסר
- הדרכות ונושאים בעבודת ה'
- שיעורים נוספים
בפרשתנו נאמר "כִּי תִקְנֶה עֶבֶד עִבְרִי, שֵׁשׁ שָׁנִים יַעֲבֹד וּבַשְּׁבִעִת יֵצֵא לַחָפְשִׁי חִנָּם. אִם בְּגַפּוֹ יָבֹא בְּגַפּוֹ יֵצֵא, אִם בַּעַל אִשָּׁה הוּא וְיָצְאָה אִשְׁתּוֹ עִמּו."ֹ
כותב הרב הקדוש רבי אליעזר מויזניץ זיע"א בספרו 'דמשק אליעזר': "אם רוצים לקנות קנין עולם לעבדות ה' יתברך, אזי- 'עברי'. כדאיתא בספרים הקדושים שהעצה לזה הוא לחשוב תמיד שהוא רק 'עובר' אורח בעולם הזה.
היינו, כדי שהאדם יזכה למעלה העליונה להיות עבד ה' בשלמות, עליו לזכור שהעולם הזה פרוזדור לטרקלין, חולף ועובר, ושגם הוא בסך הכל אורח ולא חי פה לנצח. ידיעה זו מכניסה באדם הבנה כיצד ראוי לנצל את החיים. כל היחס של האדם למושג הזמן משתנה כי 'אין לך אדם שאין לו שעה' (אבות ד, ג).
ממשיך בעל 'דמשק אליעזר': זאת ידוע, ששמירת שבת קודש הוא עיקר גדול בעבדות הבורא יתברך שמו. על כן אומר הכתוב 'שש שנים יעבוד', כי שנים פירושם ימים כידוע, שיעבוד רק שש ימים, 'ובשביעית', בשבת קודש, 'יצא לחפשי' שלא יעבוד, ואז 'יצא לחפשי חנ"ם' שעולה בגימטריה 'גהנם', היינו ינצל מדינה של גהנם.
כלומר שבת היא 'מעין עולם הבא', היא דוגמת ה'גן עדן' בזה העולם. כי על ידי שמירת שבת קודש האדם זוכה להיות מחובר לנקודת החירות שבתוכו. במשך השבוע יש סכנה שהאדם יהיה עבד לתאוות הגוף. יהודי עלול לרדוף אחר קניינים חומרים ולשכוח את סיבת בריאתו ומה יהיה באחריתו. ובשבת קודש יש לאדם מנוחת הנפש, ויכולת לצאת חופשי מהשעבוד לגשמיות.
מוסיף 'הדמשק אליעזר': ולשמירת שבת קודש, הסגולה שיחשוב האדם 'אם בגפו יבא בגפו יצא', שלא יקח איתו כלום מהונו ורכושו. אך 'אם בעל אשה הוא', אשה רומזת לתורה, כפי שהגמרא דורשת (יבמות סג, ב), אם דבק ועסק בתורה הרבה אזי 'ויצאה אשתו עמו' כי "אין מלוין לו לאדם לא כסף ולא זהב ולא אבנים טובות ומרגליות, אלא תורה ומעשים טובים בלבד, שנאמר "בהתהלכך תנחה אותך" (אבות ו, ט).
מהפסוק "כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם" (בראשית טו, יג), אנו למדים שהגר בא לארץ כדי 'לגור' ולא בשביל ישיבת קבע. הוא בעצם אורח שבמהותו שוהה במקום לתקופה קצרה, ואינו בעל קביעות.
בעל ספר 'הלקח והלבוב' (על סוכות) מביא בשם ספרים 'קרן לדוד' ו'ערוגת הבושם' כי ישנם שני אופנים להבנת המושג גר- אורח'.'
ספר 'קרן לדוד' ביאר, כי אדם שחי בעולם הזה כמלאך ועובד את ה' רק בעניינים רוחניים, הוא בבחינת 'גר ולא 'תושב', בגלל שאינו עוסק בעבודת הגשמיות. שהרי באמת תכלית ירידת הנשמה לכאן, לעולם העשייה, בשביל שהאדם יעסוק בגשמיות לשם שמיים ויקיים 'בכל דרכיך דעהו". וספר 'ערוגת הבושם' מדבר מהאופן השני- לאדם יש נשמה אלוקית, ותכלית הנשמה היא לרדת כאן למטה לתוך הגוף, לקדש ולהעלות הגוף למעלה. אם האדם עוסק בגשמיות לא לשם שמיים, אז הנשמה מרגישה כמו בתוך בית האסורים, שהרי ירדה מכסא הכבוד, מעולם התענוגים, ומה יש לה להיות בתוך גוף שמחפש הנאות גסות. וכך מרגישה היא כמו 'גר' ואורחת בעולם הזה.
מובא בספר 'ברית כהונת עולם': "'גוף נשמה' עולה בגימטריה 'ימיו כצל עובר', 'גוף ונשמה' עולה בגימטריה 'תמים'". תפקידו של האדם שיהיה ו' החיבור בין גוף לנשמה, שלא יהיה נתק ביניהם. כי אם כל אחד לעצמו וכל אחד מושך לכיוון שלו אז למה לו חיים, מרגיש הוא טעם גיהנום, ימיו ריקים וחסרי משמעות, חולפים ועוברים לידו כצל עובר ופורחים כלא היו.
ואילו, 'תמים' הכוונה לשלמות. שלמות של יהודי היא כשהוא מאחד גוף ונשמה ביחד. שמשתמש באבריו לעשות נחת רוח לאביו שבשמיים. כשהגוף משרת את רצון הנשמה, הוא הופך להיות מרכבה לקדושה. חיים כאלו הרי הם שלמים, ואדם חי בהם באחדות כוללת, בצורה מלאה ומוארת.
זמן של שלמות זו הוא בשבת קודש. בעוד שבששת ימי השבוע הכל חולף ועובר, הרי ששבת היא קביעה וקיימא- קבועה וקיימת לעולם. השבת נקראת בזוהר הקדוש 'יומא דנישמתין', יום הנשמות- רוחניות וחיבור לאלוקות ברמה הכי גבוהה. יחד אתה יש התענגות באכילה ושתיה, והעלאת הנאות הגוף לעבודת ה'. כך זוכה האדם לקיים 'בכל דרכיך דעהו', לחבר גוף עם נשמה ולחיות בבחינת 'תושב' בשלמות.
מה יש לנו ללמוד משנתיים של מלחמה?
ראיית המבט השלם
בריאת העולם של פסח
מה מחבר שמיים וארץ?
למה אומרים "במה מדליקין" בערב שבת?
איך עושים קידוש?
מה חז"ל באמת רצו שנרגיש בין י"ז בתמוז לט' באב?
האם עדיין צריך לצום בעשרה בטבת?
כשהתמיד בוטל - החומות קרסו
לא בדיבורים אלא במעשים: הדרך היחידה לחיבור בעם ישראל
השיבה שופטיך כבראשונה - על מערכת המשפט בישראל
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת
רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה
פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!
אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.
מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.
יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.
אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.
אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.
חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.
מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.
