ישיבה בית המדרש
בית המדרש
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש ויקרא
- בהר
(ויקרא כ"ה א-ב).
מצוות השמיטה מוצבת במקום מיוחד בהתחלת פרשת בהר.
חז"ל במדרש ההלכה (ורש"י במקום הביא דבריו) שאלו: "מה ענין שמיטה אצל הר סיני והלא כל המצות נאמרו מסיני?" ותרצו: "אלא מה שמיטה נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני, אף כולם נאמרו כללותיהם ודקדוקיהם מסיני"
(ספרא בהר פרשה א עד פרק א אות א).
נמשיך את דרכם של רבותינו ונשאל: מדוע דווקא מצוות השמיטה נבחרה כדי להדגיש עקרון חשוב זה? התשובה תהיה: כי מצווה זו דורשת דרגת אמונה גבוהה מאוד ובטחון בהשם. המצווה דורשת מעם ישראל לסמוך על הנס, למרות שבאופן כללי אנחנו מאמינים בניסים, אבל לא סומכים עליהם, שהרי אם לא עובדים את האדמה בשנה השביעית, לא יהיה מה לאכול, לא רק בשנה זו, אלא גם בשנה העוקבת אחריה, השנה השמינית.
אומנם, רק במצווה זו יש הבטחה המיוחדת לה - אם עם ישראל ישמור מצווה זו הברכה תשרה באסמיו ויבול השנה הששית יספיק לשלש שנים. וז"ל הכתוב בהמשך הפרק:
"וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִת הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ: וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים" (שם כ – כא).
זו גם המצווה היחידה שבזכותה מובטח לעם ישראל בטחון בארצו. וזה לשון הכתוב: "וִישַׁבְתֶּם לָבֶטַח עָלֶיהָ"
(שם פסוק יט, עיינו גם בבכור שור במקום).
גם שנות הגלות שנגזרו על עם ישראל, נתלו באי קיום מצווה חשובה זו ,כמבואר בפרשת בחוקותי:
"אָז תִּרְצֶה הָאָרֶץ אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ כֹּל יְמֵי הֳשַׁמָּה וְאַתֶּם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיכֶם אָז תִּשְׁבַּת הָאָרֶץ וְהִרְצָת אֶת שַׁבְּתֹתֶיהָ: כָּל יְמֵי הָשַּׁמָּה תִּשְׁבֹּת אֵת אֲשֶׁר לֹא שָׁבְתָה בְּשַׁבְּתֹתֵיכֶם בְּשִׁבְתְּכֶם עָלֶיהָ" (כ"ו לד – לה).
דא עקא, מאז שגלה עמנו מארצו, לפני למעלה מאלפיים וחמש מאות שנה, החיוב לשמור את מצוות השמיטה (לדעת רוב הפוסקים) ירד מחיוב מדאורייתא לחיוב מדרבנן. נכון, גם במצוות מדרבנן אנו מדקדקים ומשתדלים לשמור על "קלה כחמורה", אבל במצווה זו (לדעת רוב הפוסקים) ההבטחה לשפע רב איננה עומדת במקומה, כאשר החיוב איננו מן התורה.
עם התחלת ההליך המופלא של "שיבת ציון", וחידוש עבודת האדמה בארץ ישראל, מה שאִפשר מחדש את קיום "מצוות התלויות בארץ" וביניהן מצוות השמיטה, עלתה על שולחנם של חכמים השאלה: כיצד נקיים בימינו מצווה מיחדת זו?
נזמין את קוראינו היקרים לדברים שפרסמנו ב'חמדת ימים' לפרשת כי תשא תשס"ז, תולדות תשס"ח, ויצא תשס"ח, וישלח תשס"ח וישב תשס"ח ומקץ תשס"ח. בכל שבוע נבדוק את כל אחד מהפתרונות המוצעים לציבור.
לצערנו, אחרי כל הבירורים, נראה כי בימינו אין פתרון של "מהדרין" בנושא זה.
נצטרך לבחור מה הכי פחות ב"דיעבד"? ומהו הפתרון שנותן תשובה מערכתית – כלל ישראלית?
בינתיים, נתפלל לקב"ה כי נזכה לקיים את כל המצוות (שני חלקי הלוחות) בהידור, הליך הגאולה ילך ויתגבר, עם ישראל כולו יישב לבטח על אדמתו ואחדות עם ישראל בארצו תהיה נר לרגלינו, נר שיאיר באור יקרות את דרכנו ולא, ח"ו, נר זיכרון לעילוי נשמות זכות שעלו בסערה השמיימה.
הבה ונתכונן לשנה הבאה - שנת השבע, בלימוד מעמיק של הלכות שמיטה
באמצעות תכנית "מורנו" מבית "ארץ חמדה". בכל שבוע מתפרסמות על אתרנו, WWW.ERETZHEMDAH.ORG, חוברת לימוד שבועית וחוברת הרחבות והעמקה נוספת. המקורות וההסברים מלווים בשיעורי וידאו לסיכום ולחזרה על החומר.
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות פרשת חיי שרה תשפז
לְפִי שֶׁעַל יְדֵי בְשׂוֹרַת הָעֲקֵדָה, פָּרְחָה נִשְׁמָתָהּ מִמֶּנָּה וּמֵתָה. הרי קי"ל שְׁלוּחֵי מִצְוָה אֵינָן נִיזּוֹקִין? ואיך מתה שרה על ידי המצוה. וַיֹּאמְרוּ נִקְרָא לַנַּעֲרָ וְנִשְׁאֲלָה אֶת פִּיהָ. מה תלמוד לומר אֶת פִּיהָ, הול"ל 'ונשאל אותה'. כיצד נשא אברהם את הגר בת פרעה שהיא מצרית, וישראל אסור במצרית.

תפילות, קידוש וסעודות הלכות הבדלה
השיעור עוסק בשאלת חיוב נשים בהבדלה ובאפשרות שלהן להבדיל בעצמן, תוך סקירת מחלוקות הראשונים והפוסקים הספרדים והאשכנזים. בהמשך נידונים הגדרים ההלכתיים של "חמר מדינה" והתנאים שבהם ניתן להשתמש במשקאות חלופיים ליין עבור הבדלה.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וחיבורו לאלוקות
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק בהגדרת דמות ה"חסיד" על פי ספר הכוזרי, כמי שחי את הנוכחות האלוקית בכל תנועה ואיבר בגופו. בהמשך לכך, נבחנים האופנים שבהם האדם מבטא קרבה זו הלכה למעשה – החל מכבוד השכינה, דרך מצוות כציצית ותפילין, ועד להרבות בברכות ובשבחים.

לנתיבות ישראל יסודות האמונה ואהבת ישראל שלמה
לנתיבות ישראל א' , מאמר מ"ז (א)
השיעור עוסק בחשיבות קבלת עול מלכות שמיים ולימוד התורה כבסיס לתיקון רוחני שמתחיל מתוכנו. מתוך כך מודגשת החובה לאהוב כל אדם מישראל ללא תנאי, מתוך הכרה בנשמתו הפנימית ובאחדות האומה.

מידות הראי"ה מידת הברית: מוסר טבעי ומושכל
ברית א'
השיעור עוסק במושג הברית כהטבעה מוסרית פנימית ובלתי תלויה, המהווה את טבעו הבסיסי והישר של האדם. בהמשך מוסבר כיצד פגם הברית מערער את הטבעיות הזו, ומדוע תיקונו דורש מעבר לעבודת ה' תבונית ומאומצת הנובעת מתוך שכל ותשובה מאהבה.

וירא מהכנסת אורחים ועד בירור הייעוד
שיחת מוצ"ש פרשת וירא
השיעור עוסק בגדריה ומשמעותה של מצוות הכנסת אורחים ככוח של קירוב וחסד, תוך השוואה בין מקורות שונים והעמקה בדמותו של אברהם אבינו. בהמשך נבחנים הניסיונות וההיפרדויות בחיי אברהם כמסע של בירור רוחני, המחדד את ייחודו ומעלתו של עם ישראל.

שם משמואל על הפרשה ההבדל בין יצחק לאברהם
שם משמואל על הפרשה - וירא - חלק א'
תפקיד של כל אחד מהמלאכים שבאו אל אברהם. לידת יצחק, שהוא מידת הגבורה, לאברהם, שהוא מידת החסד, בהתאם לציווי ה' לאברהם על מצוות מילה. כשצדיק נמצא בעיר הוא מושך אליו קדושה שמביאה שפע ודוחה את החושך.

שיעורים בספר יהושע הטבע והנס בארץ ישראל
יהושע פרק ג'
למה חשוב לומר שתהליך מעבר הירדן מתחיל בבוקר? מהי חשיבותו של ארון הברית באירוע מעבר הירדן? כיצד נכנסו כל עם ישראל יחד בין שני בדי ארון הברית, ואיך זה מסתדר עם דברי יהושוע שאמר לעם להתרחק מארון הברית?

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א עלייה רוחנית וסדר תיקון המידות
טהרת הנפש והמידות ח - י
השיעור עוסק בהדרכתו של הרב קוק לגבי המדרג הראוי בעבודת האדם, שבו לעיתים התעלות הדעת והשאיפה הרוחנית קודמות לתיקון המעשים והמידות בפועל. מודגש כי כאשר אדם נתקל במחסומים מעשיים או פסיכולוגיים, עליו להמשיך ולהתעלות בתחומים הרוחניים שבהם כוחו יפה, ומתוך כך יושפע ויתוקן גם עולמו המעשי והמוסרי.

מאמר שלישי מדרגת החסיד וראיית המלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במדרגתו הרוחנית של ה'חסיד' בספר הכוזרי, החווה השגחה אלוהית מתמדת ומודעות עמוקה לבורא בכל תנועה ודיבור. מתוך כך נידונה המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן ולריה"ל סביב ממשות ההתגלות של מלאכים בעולם והשגתם על ידי יחידי סגולה.

מאמר שלישי השראת השכינה והחיבור למלאכים
מאמר שלישי המשך פסקה י"א
השיעור עוסק במושג השכינה ובגילויה לעם ישראל גם בזמן הגלות, תוך עיון במקורות חז"ל ובספר הכוזרי. בהמשך נידונה מדרגתו של החסיד המתבונן בהנהגה האלוקית, ומובאת המחלוקת בין הרמב"ם לרמב"ן סביב מציאותם וראייתם של מלאכים.

יסודות הש"ס מבוא עיוני לסוגיות השבת אבידה
השיעור עוסק בהבחנה היסודית בין חיובי מצוות (כגון מצוות עשה של השבת אבידה) לבין הגדרות משפטיות-ממוניות של דינים, בעלות ושמירה בדיני ממונות. עקרונות אלו משמשים כמבוא עיוני לפרק "אלו מציאות", תוך הדגמת יישומם בסוגיות מפתח כגון חיוב שומר אבידה, מכירת אבידה, ייאוש ושכר שכיר.













