ישיבהבשביל זה יש אינטרנט בית המדרש
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש במדבר
- קרח
באו השניים לפני רב העיר ובית דינו, והציעו כל אחד את טענותיו. ישב בית הדין על המדוכה, ופסק שהצדק עם בעל הדין השני ולא עם הש"ך. תמה הש"ך על הפסק, והביא ראיה הלכתית כבדה, שסותרת את פסק הדין..
ענה לו רב העיר: 'אכן, הבאת ראיה חזקה לדבריך, ואף אני בתחילה חשבתי לפסוק כדריך בעקבות ראיה זו. אלא, שלאחרונה יצא ספר חדש ונפלא, בשם 'שפתי כהן', לרבנו הש"ך. בספר זה, מופיעה הראיה שהבאת, והמחבר דן בה, ודוחה את הדברים בראיות נכוחות. בעקבות פסיקה זו של הש"ך, דחיתי ראיה זו, וקיבלתי את דברי בעל דינך'.
הציג הש"ך את עצמו לפני רב העיר, ואמר: 'ראו כמה חשוב ציווי התורה הקדושה, שאסור לקחת שוחד. וכמה גדולים דברי חכמים שאומרים, ש"אין אדם רואה נגעי עצמו", וכשאדם נוגע בדבר, אין הוא רואה את התמונה באופן אמיתי. כאשר דנתי בדברים לאמיתה של תורה, ראיתי את ההלכה בכיוון מסויים, וכאשר הדברים נגעו לי באופן אישי, נעלמה ממני ההלכה'.
כמה גדול הש"ך, שבצדקותו ויושר לבבו, קם והודה ולימד את כולנו לימוד חשוב.
ולהבדיל. כידוע, פרשתנו מהווה אב טיפוס ללימוד כל המחלוקות בעולם. מעל לפני השטח, המחלוקת המתחוללת בפרשתנו היא מחלוקת בין גדולים, מחלוקת קדושה על עניינים העומדים ברומו של עולם. מהעבר האחד, עומדים שני גדולי כל הדורות – משה ואהרון. להבדיל, גם מהעבר השני, עומדים אנשים גדולים, "נשיאי עדה, קריאי מועד, אנשי שם". גדול שבכולם, קורח, עליו "אמרו חכמים - חכם גדול היה קרח, ומטועני הארון היה שנאמר ולבני קהת לא נתן כי עבודת הקדש עליהם בכתף ישאו" (ילקוט שמעוני, קורח).
גם את נס המחלוקת הם מניפים על דברים שבקדושה. הם לא מבקשים לעצמם מלכות ושררה, אלא לזכות ולעלות גבוה במעלות עבודת ה'. במקום לבקש את מלכותו של משה, הם מבקשים לזכות דווקא בתפקיד הרוחני, כהונתו הגדולה של אהרון, וכך הם מעלים את טענתם מלאת הכיסופים לזכות ולעלות במעלות הקודש, "כי כל העדה כולם קדושים, ובתוכם ה'...", הם מתמקדים דווקא בקדושה ובהשראת השכינה, "ובקשתם גם כהונה".
אלא, שחז"ל באבחנתם הדקה במעמקי נפש האדם, מראים בשורת מדרשים שהכל יפה מעל פני השטח, ואילו מתחת לפני השטח, היו פה פשוט 'נגיעות', תשוקה עצומה לכבוד ושררה. ובאמת, נרמז הדבר כבר בפשט התורה.
קורח ועדתו טוענים, שכל העדה קדושים, כלומר לשיטתם כל העם יכול להקטיר קטורת בקודש. אלא, שמשה במענה לבקשתם, מציע להם שאכן כולם יקטירו קטורת, אלא שהוא מוסיף גם התראה: "והיה האיש אשר יבחר ה' הוא הקדוש", כלומר הוא מזהיר מראש, שבאמת רק אדם אחד יזכה במעלה הרוחנית הנחשקת.
היינו מצפים, שקרח ואנשיו יתווכחו עם הטיעון של משה, אך הוא לא זוכה למענה. נמצא, שבסתר לבבם ידעו כולם, שרק איש אחד יבחר, אלא שלכל אחד היו ק"ן טעמים לשכנע את עצמו שהוא הוא האיש הנבחר.
וכדברי חז"ל המפורסמים "וקרח שפקח היה, מה ראה לשטות זו? אלא עינו הטעתו, ראה שלשלת גדולה עומדת ממנו, שמואל ששקול כמשה ואהרן... ועשרים וארבע משמרות עומדות מבניו, שכולם מתנבאים ברוח הקודש... אמר: אפשר הגדולה הזאת עתידה לעמוד ממני ואני אובד אותה? ולא ראה יפה לפי שבניו עומדין בתשובה" (ילקוט שמעוני, קרח).
נמצאת למד, שפעמים רבות, רוממות שם שמיים בגרונו של אדם, ונגיעות רבות בלבבו. וכפי שאנו רואים בסיפור של קורח, יתכן שהוא אף בטוח שכוונתו לשם שמיים, אלא שהשוחד הפנימי המצוי בלבבו מסמא את עיניו.
נגיעות. נגיעות. כמה כוחם גדול לסמא אף עיניהם של אלה שמחפשים לעשות לשם שמיים, קל וחומר למי שמראש מעורבים במעשיו רדיפת הכבוד והשררה.
בימים אלה, שלצערנו הנהגת העם כה לוקה בעניין זה, רוממות האידיאולוגיה בראש כל חוצות, ונגיעות אישיות 'המסדרות משום מה את כל הכוכבים לטובת הצדיקים המחפשים את טובת האומה בכל לב'.
ננסה אנו, אנשי העם הפשוטים והטובים, להיות ישרים בליבותנו, ונתפלל לזכות להנהגת אנשים טובים וצדיקים!

"בזאת התורה" - איזו תורה?

אהבת ה' או אהבת האדם, מה גדול יותר?

מה המשמעות הנחת תפילין?

הלכות קבלת שבת מוקדמת

איך ללמוד גמרא?

שלושה שותפים בזוגיות: מה למדנו מהאבות והאימהות?

בדיקת קורונה בשבת

האם מותר לפנות למקובלים?

הלכות תשעה באב שחל במוצאי שבת

שבועות מעין עולם הבא!

החיבור הרוחני של פסח ושבועות
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר

צבא גבולות המחנה
סוגיית ההפרדה המגדרית בצבא אינה דומה לעבודה משותפת של גברים ונשים בחיים האזרחיים. תנאי הלחימה, הצפיפות והקרבה הממושכת יוצרים מציאות ייחודית שבה שאלת הגבולות ודיני צניעות מקבלים משמעות אחרת

רביבים העבודה - תפקיד האדם בעולם
חובה על האב ללמד את בנו אומנות, כלומר מקצוע | גם אם הבן יבחר להקדיש את חייו לתורה, עדיין מוטל על האב ללמד את בנו אומנות | הברכה שה' מביא לאדם מגיעה על ידי חריצותו של האדם בעבודתו | ההתבטלות מעבודה כרוכה באיסורי תורה ובחילול השם | ההתבטלות מעבודה היא התבטלות מאחד מתפקידיו היסודיים של האדם, שנברא "לעובדה ולשומרה", ומביאה את האדם לידי עבירה

פרפראות בפרשה א-ת פ"ש פרפראות בפרשה א-ת-פ"ש פרשת חקת
וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ טוֹב. מהי שמה המקורי של ארץ טוב ומדוע שינו את שמה | האם יש הבדל בקריאת התורה בין שירת הים, שירת הבאר ושירת משה בפרשת האזינו | מה הטעם שמשה רבינו הניח את נחש הנחושת על עמדו, ורק חזקיהו מלך יהודה עמד ושברו שלא יוכלו לעבוד אותו | ראיה בפרשה שבכל ארבעים שנה שהיו בני ישראל במדבר לא היה רוצח נפש בשגגה. ועוד!

אורות הקודש - הרב זלמן מלמד שליט"א יסוד ועיקר העבודה הרוחנית
דרך הקודש ג' פסקה ה-ו
הרב מבאר כי יסוד העבודה הרוחנית מושתת על אמונה והכרת הערך היחסי והתלות המוחלטת של העולם והאדם בבוראו. בנוסף, הרב מסביר כיצד מודעות עמוקה זו מובילה לתהליך מתמיד של התעלות ודביקות באור האלוקי, ששיאו והשלמתו באים לידי ביטוי בהפיכת הרע לטוב והחושך לאור.

מאמר שלישי גבולות ההיגיון במצוות כיבוד הורים
מאמר שלישי המשך סיכום פסקה ז'
השיעור בוחן את גבולות ההיגיון בקיום מצוות שנדמות שכלתניות, כמו כיבוד אב ואם וברית מילה, תוך הדגשה שיהודים מקיימים אותן כגזירה אלוקית מוחלטת שמעבר לטבע האנושי. דרך עיון בסוגיות מהגמרא, פסיקות הרמב"ם והסברי ספר הכוזרי, מודגשת המסירות והשמחה העל-טבעית הנדרשות במצוות אלו.

יסודות הש"ס יסודות דיני הקדשות
דיני ההקדשות אינם קשורים רק לסדר קדשים, אלא גם לנדרים ולדיני ממונות. בשיעור מובאות החלוקות הבסיסיות בין קדושת דמים לקדושת הגוף, קדושת פה וקדושת כלי, קניין הגוף וקניין פירות, החלוקות המקבילות והיחס ביניהן.

אורות התשובה - הרב הראל כהן החיבור בין תשובת היחיד לתיקון העולם
אורות התשובה פרק ה, פסקה ז-ח
ישנה דו- סטריות בין הדחף של העולם לתשובה והתקדמות לבין תשובת האדם ורצונו להיטיב: הן מעוררות זו את זו בהדדיות.

אורות ישראל ותחייתו בין הרצון הטוב להדרכה האלוהית
השיעור עוסק במגבלותיו של "הרצון הטוב" כשהוא מנותק מהדרכה מעשית, ומבקר את הנצרות שבחרה להישען עליו בלבד תוך נטישת חוקי התורה והמצוות. לעומת זאת, מודגש כי תפקידה של כנסת ישראל הוא לחבר את הרצון הטוב הפנימי אל ההדרכה והחוקיות האלוהית, ובכך לסלול את הדרך לתיקון ולהארת אומות העולם כולן.

חקת סוד פרה אדומה ושירת הבאר
הרב מסביר כי מצוות פרה אדומה מסמלת קבלת עול מלכות שמיים מוחלטת, ומדגיש את ייחודיותן של הלכות הטומאה והטהרה השייכות לעם ישראל בלבד בזכות קדושתו וקבלת התורה. בנוסף, הרב מתאר כיצד התבטלות ראשונית זו מובילה בסופו של תהליך לחיבור פנימי, טבעי ושמח אל התורה, המשתקף ב"שירת הבאר" ומביא בסופו לתיקון העולם ולניצחון מוחלט על המוות ועל יצר הרע.

מאמרי הראי"ה - הרב ש.י וייצן מלחמת עולם הקודש והחול ושם הוויה
מאמרי הראי"ה - מאמר "נאדר בקודש" סעיף ד'
הרב זצ"ל ממשיך את הפיסקאות הקודמות ואחרי שהוא מדגיש את התפיסות של עולם הקודש והחול הוא אומר שיש את שם הוויה שהוא השורש של שני מלחמות הללו.



















