בית המדרש

  • מדורים
  • נקודה בהלכה – הרב עודד מילר
לחץ להקדשת שיעור זה

יום כיפור - איך נדע מי פטור מהצום?

האם נשים בהריון גם צמות ביום כיפור? ומה דין חולה? ואיך שותים ואוכלים לשיעורים? הרב עודד מילר מסביר הלכה למעשה

undefined

הרב עודד מילר

אלול תשפ"א
3 דק' קריאה 5 דק' צפיה

פתיחה


צום יום הכיפורים מתקרב, ובכל מקרה של מורכבות רפואית חשוב שכל אחד יברר האם הוא צריך לצום או דווקא אסור לו לצום והוא צריך לאכול? חשוב לברר גם מה הדין של אישה בהריון, יולדת או מניקה.


וגם כשההלכה היא שצריך לשתות לשיעורים – חשוב להבין מה זה אומר, ואיך בדיוק עושים זאת? 




בירור


החובה לצום ביום הכיפורים היא מהתורה, וגם חולים חייבים בצום זה. אמנם במקרים של סכנה – פיקוח נפש ואפילו ספק לפיקוח נפש – שם התורה מצווה "וחי בהם" ובהם החובה דווקא לאכול ולא לצום.


לכן, בכל מקרה של רקע רפואי חריג, וגם במקרים כמו אדם שמתאושש מניתוח, נוטל תרופות באופן קבוע, ועוד, חשוב מאוד לברר את הדין מראש בנחת לפני ערב יום הכיפורים.


איך מבררים?


ראשית כל יש לברר מבחינה רפואית מה המשמעות של צום לאדם כזה, ויש לברר זאת עם רופא ירא שמיים, או לכל הפחות רופא שמבין ומכבד את חשיבות הצום והלכותיו.


אחרי הבירור הרופאי, יש לגשת לרב עם ההערכה הרפואית, והוא יכריע האם לצום או לאכול, ואיך לאכול. תמיד טוב שיש לכם קשר עם רב שמכיר אתכם, ועדיף לשאול אותו, אבל אם צריך – מוזמנים להיעזר בקבוצות הוואצאפ שלנו באתר ישיבה, ולשאול את הרבנים המשיבים שם שישמחו לעזור.




מה הדין של אשה בהריון או יולדת?


ככלל אשה בהריון, וכן יולדת שעבר עליה שבוע מהלידה – מתענה כרגיל. אכן כדי שהצום יעבור בצורה בריאה, יש במקרים אלו להקפיד עוד יותר על שתייה ב48 השעות שלפני הצום. כמו כן החובה שלהם לצום יותר חשובה מצוות התפילה שלה ואפילו של הבעל, ולכן אם צריך היא תוותר על התפילה בבית הכנסת כדי שתוכל לצום, ולפעמים גם הבעל יצטרך לשמור על הילדים כדי לאפשר את הצום של אשתו.


אמנם אם מדובר על השבוע שמיד אחרי הלידה, וכן בכל מקרה חריג אחר כמו למשל: בתחילת הריון בהפריה חוץ גופית, או הריון שהגיע אחרי הפלה, מניקה שיודעת מהעבר שהצום פגע ביכולת שלה להניק, או אישה שבפועל מרגישה רע תוך כדי הצום – בכל המקרים הללו צריך לברר את העניין עם רופא ואחר כך עם רב, כמו שהסברנו קודם.




פעמים רבות הצום גורם לזירוז הלידה והתחלה של הופעת צירים. ככל ומדובר אחרי שבוע 37 להריון אין בכך כל סכנה, אלא שכאשר הצירים נעשים סדירים על היולדת להתחיל לשתות בכמויות גדולות כדי לחזק את גופה לקראת הלידה.






שיעורים


פעמים רבות ההוראה של הרב היא לאכול "לשיעורים", מה הכוונה?


העיקרון באכילה ושתייה לשיעורים, היא להימנע מאכילה מרובה תוך זמן קצר, אלא שותים או אוכלים כשיש בכך צורך רפואי, אך מקפידים שהיא תתפרס על פני זמן ממושך יותר.


איך עושים זאת בפועל?


אם מדובר על שתייה, יש להקפיד לא לשתות תוך 9 דקות נפח של מים שממלא צד אחד של הפה שלנו, אלא לשתות את הכמות הזו בזמן שנמשך יותר מ-9 דקות. איך נדע כמה מים נכנסים בצד אחד של הפה שלנו? לפני יום כיפור נמלא את כל הפה במים משני הצדדים, נירוק את המים לתוך כוס או בקבוק מדידה, ונחלק לחצי. הכמות שתצא לנו היא הכמות שיש להקפיד שלא לשתות תוך 9 דקות, אלא לחלק ולעצור את השתייה כך שתתפרס על זמן ארוך יותר.


אם אכן ההוראה היא לשתות, כדאי במידת האפשר לבחור לשתות מיץ ענבים ולא מים, שיש לו ערך תזונתי גבוה יותר.


אם ההוראה היא דווקא לאכול לשיעורים, במקום או בנוסף לשתייה, יש להקפיד שלא לאכול נפח של קופסת גפרורים תוך 9 דקות, אלא להאט ולעצור תוך כדי האכילה כדי שתתפרס על פני זמן ממושך יותר.


חשוב לזכור שהאכילה והשתייה לא מצטרפות אחת לשנייה, ולכן יש לחשב את ה-9 דקות לאכילה ולשתייה בצורה נפרדת.




דיני האוכל ביום הכיפורים


לאוכל ביום הכיפורים יש הלכות מיוחדות, האם ואיך נוטלים ידיים, וכן יש דינים מיוחדים לגבי הברכה האחרונה, ועל כך נפרט בכתבה שנמצאת כאן מתחת לסרטון.




[נזכיר בקצרה כמה מהלכות של אדם שאוכל ביום הכיפורים: למעשה לא מקדשים על יין. כשאוכלים לחם נוטלים ידיים על כל היד כרגיל (ואם אוכלים לשיעורים-לא מברכים על נטילת ידיים), ובברכת המזון כן אומרים "יעלה ויבוא" ואם חל בשבת – "רצה". אך אם אדם שכח ולא הזכיר זאת ביום הכיפורים – לא חוזר ומברך.


חשוב לציין שמי ששותה לשיעורים לא מברך ברכה אחרונה, ופעמים רבות גם האוכל לשיעורים מסופק אם אכל כזית בכדי אכילת פרס ומספק לא מברך. 


בנוסף כאשר אדם משנה את מקומו לפעמים הוא צריך לברך ברכה ראשונה מחדש. כך קורה כאשר אדם שותה, או אוכל מאכלים שאינם לחם או מזונות, והוא יצא לא רק מחדר לחדר אלא יצא ממש מהמבנה החוצה.] 




סיום


לפעמים אדם שנצרך לאכול ביום הכיפורים, מרגיש צער ותחושה של פספוס. אבל באמת ההרגשה הזו לא נכונה. כמו שאדם שמל את בנו בשבת שמח בכך, למרות שפעולת הברית כרוכה בחילול שבת, כי הוא מבין שזו המצווה שמוטלת עליו כעת, כך ממש צריך להרגיש אדם שאוכל ביום הכיפורים, שבזה הוא מקיים את רצון הבורא בצורה המושלמת ביותר, והוא חלילה לא מפסיד שום דבר.




נזכה ביום הכיפורים לעבוד את ה' בשמחה, מי שצם – ישמח במצוות התענית, ומי שצריך לאכול – ישמח במצווה לשמור על בריאות הגוף, ובזכות כך נזכה בעזרת ה' לגמר חתימה טובה, ולשנה טובה בריאה ומבורכת.




את המידע הדפסתי באמצעות אתר yeshiva.org.il