ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- משפחה חברה ומדינה
- הבית היהודי
- צניעות
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
ציפורה בת דוד
אבל לפני כן היו שלשה עיקרים. הראשון - "עשות משפט". העולם קיים במשפט, והעולם אינו יכול לעמוד ללא משפט. השני - "אהבת חסד". כאן יש חידוש: לגבי משפט כתוב "עשות", ואילו לגבי חסד כתוב "אהבת". משפט צריך לבצע. כשאדם צריך לחיות, צריך משפט ודין, משום שהעולם קיים על הדין. לעומת זאת, כשאדם אינו יכול לעשות חסד - יש לטפח את המידה הזאת של "אהבת חסד". חסד יש לאהוב . ואהבת חסד יכול אדם לקיים גם כשאין לו מעשה. "אהבת חסד". אדם צריך להרגיל את עצמו לאהוב חסד. כשבא ומזדמן לידו מעשה חסד, יעשה אותו. וגם כשלא יזדמן מעשה כזה לידו, יטפח את אהבת החסד.
שני אלו, המשפט והחסד, הם שני עיקרים של תורה. הדבר השלישי אף הוא חידוש, "הצנע לכת". לכאורה צניעות אינה אלא מידה. אבל כאן רואים שהצניעות היא בכלל שלשה העיקרים של תורה . על כרחך שהצניעות אינה מידה טובה בלבד. צניעות היא חומר המשמר את כל מה שקיים , את כל מה שאדם משיג. כן ניתן ללמוד מדברי חז"ל בעניין שבירת הלוחות, כפי שמבוארים ברש"י (שמות ל"ד ג'): "'ואיש לא יעלה עמך' - הראשונות על ידי שהיו בתשואות, קולות וקהלות, שלטה בהן עין רעה, אין לך מדה יפה מן הצניעות". הסיבה לכישלון הראשון היא שהלוחות ניתנו בפומבי. הלוחות השניים ניתנו בצניעות. צניעות זו משמרת את הלוחות לעולם.
כל העניינים הרוחניים והגשמיים קיימים על ידי צניעות. כך כשאדם רוכש משהו, אם הוא לא צנוע בזה, הדבר פחות קיים. זה גם נוגע לנישואין. כשהדברים נעשים בצניעות הם מתקיימים. וכן בכל דבר רוחני צריך לראות שהכל יהיה צנוע ומוחבא. ללא צניעות אין כוח מקיים, אין כוח משמר. צניעות זו שמרה את הברית. המהר"ל באמת מדבר על כך שצניעות ופנימיות חד הם. צניעות היא עניין של פנימיות (ועיין "גבורות ד'" פרק כ', "אור חדש" על מגילת אסתר עמוד נא ופא ועוד). אם אין צניעות אין פנימיות, הכל יותר חיצוניות. וכדי לשמור, לקיים, צריך להיות בפנימיות.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
