ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
- מדורים
- חמדת ימים
- פרשת שבוע
בסוף פרשת לך לך, פרק י"ז ג-כז, נמצאת הפרשיה הראשונה.
הפרשיה השנייה מתחילה בשני הפסוקים הראשונים של פרק י"ז, והמשכה בפרשת וירא, פרק י"ח א-טו.
לכל פרשיה סימן היכר מובהק והוא שם השם המופיע בה.
בפרשיה הראשונה מופיע אך ורק שם אלקים (עיינו י"ז ג, ז, ח, ט, טו, יח, יט, כב, כג).
לעומת זה בפרשיה השניה מופיע אך ורק שם הויה (עיינו י"ז א, י"ח א,יג, יד).
גם הבשורה מנוסחת בשתי דרכים: בפרשיה הראשונה – "וַיֹּאמֶר אֱלֹקִים אֲבָל שָׂרָה אִשְׁתְּךָ יֹלֶדֶת לְךָ בֵּן" (י"ז יט). הדגש הוא כי לאברהם יהיה בן. בפרשיה השניה הניסוח הוא שונה: וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ וְשָׂרָה שֹׁמַעַת פֶּתַח הָאֹהֶל וְהוּא אַחֲרָיו" (י"ח י). הבשורה היא כי לשרה יהיה בן, בעולם המעשה, זה כמובן מתרחש יחד.
הבדל נוסף מתגלה בעיון בניסוח העיתוי של קיום ההבטחה. בפרשיה הראשונה: "וְאֶת בְּרִיתִי אָקִים אֶת יִצְחָק אֲשֶׁר תֵּלֵד לְךָ שָׂרָה לַמּוֹעֵד הַזֶּה בַּשָּׁנָה הָאַחֶרֶת" (י"ז כא). הברית מוזכרת במפורש, והזמן הוא בשנה הבאה (שנה הוא מושג שקשור לחיי האיש ולא האישה). בפרשיה השנייה: "וַיֹּאמֶר שׁוֹב אָשׁוּב אֵלֶיךָ כָּעֵת חַיָּה וְהִנֵּה בֵן לְשָׂרָה אִשְׁתֶּךָ" (י"ח י). הדגש הוא על כָּעֵת חַיָּה. עֵת הוא זמן שאיננו קשור דווקא לשנים, חַיָּה הוא ביטוי שמשמעותו יולדת או מילדת, והוא קשור לשמה של האישה המופיע בסיפור הבריאה השני: "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁם אִשְׁתּוֹ חַוָּה כִּי הִוא הָיְתָה אֵם כָּל חָי" (ג' כ). חַוָּה = חַיָּה, שמה של אשת אדם רומז לזכות הנפלאה של האישה הנושאת ברחמה (ברחמים) את העובר ומבטיחה את המשך החיים (רחם והריון הם מושגים השייכים אך ורק לעולם הנשי).
ברית המילה, מצווה הקשורה בטבורה למידת הדין, מופיעה רק בפרשיה הראשונה (י"ז י-יד, כג-כז), היא כמובן שייכת רק באיש.
גם בפרשיה העוסקת בלידת יצחק ומסכמת את שתי הפרשיות, מופיעות שתי הבחינות, תוך הקפדה על השימוש בהתאמה, בשם השם המתאים: "וַיקֹוָק פָּקַד אֶת שָׂרָה כַּאֲשֶׁר אָמָר וַיַּעַשׂ יְקֹוָק לְשָׂרָה כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר: וַתַּהַר וַתֵּלֶד שָׂרָה לְאַבְרָהָם בֵּן לִזְקֻנָיו לַמּוֹעֵד אֲשֶׁר דִּבֶּר אֹתוֹ אֱלֹקים". שוב, כמובן שבפועל בעולם המעשה, מדובר על התרחשות אחת בלבד.
נוסיף במאמר מוסגר כי גם בסיכום פרשיית הבריאה הראשונה, יש הקפדה שכזו, וז"ל הכתוב: "זֶה סֵפֶר תּוֹלְדֹת אָדָם בְּיוֹם בְּרֹא אֱלֹקים אָדָם בִּדְמוּת אֱלֹקים עָשָׂה אֹתוֹ: זָכָר וּנְקֵבָה בְּרָאָם וַיְבָרֶךְ אֹתָם וַיִּקְרָא אֶת שְׁמָם אָדָם בְּיוֹם הִבָּרְאָם: (ה' א – ב). כל הביטויים המודגשים מופיעים אך ורק בפרשיית הבריאה הראשונה, כמובן שהבולט שבהם הוא שם אֱלֹקים. גם בנושא זה ברור שבפועל הייתה רק בריאה-יצירה- עשיה אחת.
נוכל להסיק את המסקנה הבאה ולסכם. הקב"ה ברא את העולם ומנהיגו במידת הדין ובמידת הרחמים שהצטרפה אל מידת הדין. אברהם ושרה זכו לבן שימשיך את דרכם. הבשורה הגיעה אליהם גם בהתגלות במידת הדין –כמתואר בפרשיה הראשונה בה מופיע רק שם אֱלֹקים, וגם במידת הרחמים – כמתואר בפרשיה השניה, בה מתגלה רק שם הויה.
אין זה פלא כי דווקא בפרשיה הראשונה הדגש הוא על אברהם שרק הוא קשור למצוות ברית המילה. הדגש בפרשיה השניה הוא על שרה, שרחמה יבוא לידי ביטוי מעשי עם הריונה, ולכן מתגלה בה רק שם הויה המבטא את מידת הרחמים.
המסקנה המעשית מדברינו היא שכאשר אנו רוצים ומבקשים לעורר את מידת הרחמים, כגון בתפילה על החולים, אנו נזכיר בדווקא את שם האם.
הבה נתפלל כי מידת הרחמים תגבר על מידת הדין, והקב"ה ברחמיו העצומים ימשיך, ביתר עוז, את תהליך גאולתנו ופדות נפשנו, יאמר סוף למגפה, שהרי רחמיו על כל מעשיו.
הגברת מידת הרחמים תלויה גם בנו, ככל שיהודי נוהג עם חברו במידת הרחמים, כך נוהג עמו גם בורא עולם.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
