ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הדוגמה הטובה והרעה ביותר לבעיה הזאת היא התנהגות בזמן מלחמה. אין מלחמה שבה לא הורגים בני אדם, והתורה, בסיפור שהיא מספרת ובערכים שהיא מציגה, בלי ספק מכירה בכך שמלחמה היא מציאות לפעמים גם כורח. דוגמה נוספת היא הוויכוח שמתקיים היום במערב בעניין מימון המחקר בתאי גזע. שם עולה הדילמה מוסרית אם מותר להרוג עוברי אדם לצורך מחקר שעשוי להציל אנשים אחרים ממחלות גנטיות ואחרות.
אפילו בתורה עצמה יוצא אברהם, האיש הצדיק ומכניס האורחים, למלחמה כדי להציל את אחיינו לוט. ברור, אם כך, שערך קדושת החיים, על אף חשיבותו הרבה ביהדות, איננו ערך מוחלט. לכן כל דור, כל עם, כל חברה ואפילו כל אדם צריכים בשלב כזה או אחר בחיים להתמודד עם השאלה המוסרית הגדולה: מתי מוצדק להרוג בני אדם?
ההלכה מדריכה אותנו בנושא הזה ומתירה לנו להרוג לצורך הגנה עצמית, בפעולות מנע ואפילו הוצאה להורג של פושעים שמאיימים על קיום החברה. גם בהיסטוריה היהודית אנחנו מוצאים תובנות בעניין זה ומוצאים שרבנים התירו, למשל, התאבדות במקרים של המרת דת כפויה או חיי חרפה. בגלל הגמישות הזאת במה שנראה במבט ראשון ערך מוחלט כמעט, עולות לא פעם שאלות קשות ומתעורר צורך להתמודד עם מקרים קורעי לב.
השאלה של מה שמכונה "המתת חסד", למשל, נמצאת על סדר היום של השו"ת הרבניים בימינו, על אף שביסודו של דבר היהדות אוסרת "המתת חסד". היהדות מתנגדת גם להפלות, אבל רבנים ופוסקים חשובים התירו הפלות במקרים יוצאים מן הכלל. הכללים והקווים המנחים ברורים, אבל במקרים מסוימים הדברים חדים פחות ואפורים יותר.
אולי מסיבה זו המדרש מספר שאברהם התלבט בעניין העקידה גם אחרי שמלאך האלקים אמר לו לא להקריב את יצחק. המבחן האולטימטיבי של האדם טמון ביכולתו להתאים את התנהגותו לרצון האלקים. זה הערך היחיד ביהדות שהוא מוחלט באמת, שאין בו יוצאים מן הכלל ואין ממנו חריגות.
אברהם מקבל שכר על נכונותו להקריב את בנו ומקבל שכר גם על כך שלא המשיך בעקידה כשנצטווה להפסיק. המכנה המשותף בהתנהגות הסותרת, לכאורה, של אברהם היא הנכונות המתמדת שלו לקבל את רצון האלקים ולהתנהג בהתאם. הגישה הזאת הפכה לבסיס של כל פסיקה הלכתית ולכל ההתנהגות היהודית בכל הדורות - המאמץ הבלתי פוסק להבין מה הוא רצון האלקי ולמלא אותו. זאת המורשת שהשאיר לנו אברהם אבינו.
קול צופיך - הרב שמואל אליהו אַהֲבַת עוֹלָם תָּבִיא לָהֶם וּבְרִית אָבוֹת לַבָּנִים תִּזְכּוֹר
י"ג דברים שנכרתה עליהם ברית
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן רשאי בן לרחוץ עם אביו וחמיו בבריכה ובים ,אולם אין להתרחץ בבית המרחץ באותו הזמן
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן הנמצא בים או בבריכה רשאי לברך ברכות בבגד ים אבל נכון ללבוש חולצה או לכסות עצמו
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן לא ירחץ כל גופו במים חמים אפילו שהוחמו מלפני השבת והם בחום של שלשים ושבע מעלות
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן המצטער מחמת החום או שהיה איסטניס הרגיל לרחוץ בכל יום רשאי להתקלח במים פושרים
הלכות יציאה לטיולים – הרב שי טחן אישה בימי נידתה רשאית לרחוץ ביחד עם בעלה בבריכה ובים, ובתנאי שלא יבואו לקלות ראש
