ישיבהבשביל זה יש אינטרנט
בית המדרש
- פרשת שבוע ותנ"ך
- חומש בראשית
- וירא
לימוד השיעור מוקדש לעילוי נשמת
אפרת בת נעמי
הדוגמה הטובה והרעה ביותר לבעיה הזאת היא התנהגות בזמן מלחמה. אין מלחמה שבה לא הורגים בני אדם, והתורה, בסיפור שהיא מספרת ובערכים שהיא מציגה, בלי ספק מכירה בכך שמלחמה היא מציאות לפעמים גם כורח. דוגמה נוספת היא הוויכוח שמתקיים היום במערב בעניין מימון המחקר בתאי גזע. שם עולה הדילמה מוסרית אם מותר להרוג עוברי אדם לצורך מחקר שעשוי להציל אנשים אחרים ממחלות גנטיות ואחרות.
אפילו בתורה עצמה יוצא אברהם, האיש הצדיק ומכניס האורחים, למלחמה כדי להציל את אחיינו לוט. ברור, אם כך, שערך קדושת החיים, על אף חשיבותו הרבה ביהדות, איננו ערך מוחלט. לכן כל דור, כל עם, כל חברה ואפילו כל אדם צריכים בשלב כזה או אחר בחיים להתמודד עם השאלה המוסרית הגדולה: מתי מוצדק להרוג בני אדם?
ההלכה מדריכה אותנו בנושא הזה ומתירה לנו להרוג לצורך הגנה עצמית, בפעולות מנע ואפילו הוצאה להורג של פושעים שמאיימים על קיום החברה. גם בהיסטוריה היהודית אנחנו מוצאים תובנות בעניין זה ומוצאים שרבנים התירו, למשל, התאבדות במקרים של המרת דת כפויה או חיי חרפה. בגלל הגמישות הזאת במה שנראה במבט ראשון ערך מוחלט כמעט, עולות לא פעם שאלות קשות ומתעורר צורך להתמודד עם מקרים קורעי לב.
השאלה של מה שמכונה "המתת חסד", למשל, נמצאת על סדר היום של השו"ת הרבניים בימינו, על אף שביסודו של דבר היהדות אוסרת "המתת חסד". היהדות מתנגדת גם להפלות, אבל רבנים ופוסקים חשובים התירו הפלות במקרים יוצאים מן הכלל. הכללים והקווים המנחים ברורים, אבל במקרים מסוימים הדברים חדים פחות ואפורים יותר.
אולי מסיבה זו המדרש מספר שאברהם התלבט בעניין העקידה גם אחרי שמלאך האלקים אמר לו לא להקריב את יצחק. המבחן האולטימטיבי של האדם טמון ביכולתו להתאים את התנהגותו לרצון האלקים. זה הערך היחיד ביהדות שהוא מוחלט באמת, שאין בו יוצאים מן הכלל ואין ממנו חריגות.
אברהם מקבל שכר על נכונותו להקריב את בנו ומקבל שכר גם על כך שלא המשיך בעקידה כשנצטווה להפסיק. המכנה המשותף בהתנהגות הסותרת, לכאורה, של אברהם היא הנכונות המתמדת שלו לקבל את רצון האלקים ולהתנהג בהתאם. הגישה הזאת הפכה לבסיס של כל פסיקה הלכתית ולכל ההתנהגות היהודית בכל הדורות - המאמץ הבלתי פוסק להבין מה הוא רצון האלקי ולמלא אותו. זאת המורשת שהשאיר לנו אברהם אבינו.
רבנים בבית המדרש
שיעורים באתר ישיבה
ניווט מהיר
שמונה פרקים לרמב"ם מדרגות בקרבה אל המלך
שיעור 5
השיעור עוסק בתורת הנפש של הרמב"ם ובמשל הארמון המפורסם מתוך "מורה הנבוכים", הבוחן את הדרגות השונות בקרבה לה' ובהגשמת ייעודו השכלי והרוחני של האדם. דרך סיפורים חסידיים ודיון על אתגרי השעה, מודגש החיבור שבין לימוד עמוק, תיקון המידות והמפגש עם הבורא.
עשרת ימי תשובה מדוע ה' מנסה את האדם - "האלוקים ניסה את אברהם"
ה' מנסה את אברהם מדוע? הרי יודע אם יעמוד בניסיון
רביבים לעורר את הילדים לתשובה
מי שרואה שילדיו אינם מתפללים או לומדים כראוי, יבדוק תחילה את עצמו | לאחר בירורים פנימיים יוכל לדבר עם הילדים בכנות על ערך לימוד התורה | כאשר ההורים רוצים להוכיח את בנם או בתם על התפילה, עליהם לבדוק את עצמם אם הם מתפללים ברצינות | חשוב מאוד שהנזיפות בילדים יהיו מעטות מאוד לעומת דברי השבח והעידוד, ובמיוחד צריך להשתדל להימנע מכעס | כאשר ההורים שומרים על אווירה טובה, רוב הבעיות חולפות ומתברר שהילדים הרבה יותר טובים ממה שהיה נראה לכאורה
אור החיים על הפרשה ברכות השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק א'
השיעור עוסק בביאורו של ה"אור החיים" לברכות משה לשבטי יוסף, זבולון, יששכר וגד בפרשת "וזאת הברכה". במהלכו מנותחות המשמעויות הרוחניות וההיסטוריות של הברכות, לצד מקומו המיוחד של משה רבנו בהנהגת העם ובקבורתו.
אור החיים על הפרשה סוד ראיית משה וברכת השבטים
אור החיים על פרשת וזאת הברכה חלק ב'
השיעור עוסק בביאורי ה"אור החיים" לברכות השבטים בסוף ספר דברים, תוך התמקדות בשבטי גד, דן ואשר ובמשמעות מלחמותיהם וברכותיהם. בהמשך נבחנים האופן שבו ראה משה את ארץ ישראל מהר נבו, פטירתו, וסוגיית כתיבת שמונת הפסוקים האחרונים של התורה.
האזינו האזינו – עם זו יצרתי
הדבר שמגן ומציל את עם ישראל במצבי חירום הוא התפקיד והיעוד האלוקי המונח אך ורק על כתפי ישראל עד כי העולם כולו תלוי בו ובסגולתו
אורות התשובה - הרב הראל כהן מכאב התשובה לאור השמחה
אורות התשובה פרק ז, ז | פרק ח, א-ב
השיעור עוסק במתח שבין כאבי התשובה והייסורים הנפשיים הנלווים לניתוק מהחטא, לבין תחושת השמחה והשחרור הנובעות מתיקון הנפש. דרך פסקאותיו של הרב קוק באורות התשובה, מתבאר כיצד הכאב על העבר איננו גורם לייאוש אלא מהווה תהליך ריפוי עמוק המרומם את האדם.
צום גדליה צום גדליה: מצמיחת חורבן לבניין
השיעור מעמיק במשמעותו של צום גדליה בתוך עשרת ימי תשובה, ומסביר כיצד הייאוש של רוצחי גדליה החריב את הסיכוי להמשכיות היישוב היהודי לאחר החורבן. דרך השוואה בין דברי הרמב"ם לגמרא ולחטא נדב ואביהוא, מודגש המסר שגם מתוך השבר הגדול ביותר אסור להתייאש, אלא יש להמליך את רצון ה' ולפעול לתיקון.
